אלוביץ' יוכל להמשיך לחלוב את הפרה

בארבע השנים האחרונות ייצרה בזק לבעלי המניות שלה רווח חריג. חלק ממנו נבע מהמחיר הנמוך יחסית שהם שילמו עבור אחזקות אלה, אך מרביתו הגיע מתהליכי הצפת ערך שביצעו בחברה. הפחתת הון של 1.8 מיליארד שקל, וחלוקת דיווידנד חריג של כ-3 מיליארד שקל ב-2006, היו תחילת הדרך.

לצד התהליכים הפיננסיים עברה החברה תהליכי התייעלות תפעוליים. בסוף 2006 חתמו ההנהלה ונציגות העובדים על תוכנית התייעלות שבה יפוטרו כ-2,500 עובדים עד 2013. תוכנית זו חוסכת לחברה מאות מיליוני שקלים מדי שנה בהוצאות השכר. התוצאה הבולטת ביותר של התהליכים התפעוליים שעברה החברה היא זינוק של פי 2.5 ברווח הנקי השנתי שאותו רשמה מאז ההפרטה.

השאלה היא אם עוד נותר "כסף על השולחן", כפי שבנקאי ההשקעות מכנים זאת. האם ייתכן שבעלי השליטה, איפקס-סבן-ארקין, מיצו כבר את כל תהליכי הצפת הערך, וכיום מחיר השוק של בזק מתמחר שווי מלא לחברה?

בזק אמנם עברה שינוי מהותי בשנים האחרונות, אך עדיין יש שם פוטנציאל לא קטן להתייעלות. הרוכש של החברה, שאול אלוביץ', יוכל ככל הנראה להוביל את החברה לסבב התייעלות הכולל צמצום נוסף במספר העובדים. בנוסף, בזק עדיין יושבת על נדל"ן יקר, ומיותר עבורה, שאפשר לממשו ברווח גבוה. במקביל, מבצעת החברה כיום השקעה לא מבוטלת ברשת חדשה, שאמורה לאפשר לה להתייעל עוד יותר, וכן להגדיל את ההכנסה מכל לקוח.

מעבר לתהליכים אלה, אלוביץ' מבין כי הוא יכול להסתפק בתשואה נמוכה יותר מזו של איפקס-סבן-ארקין. הוא מקבל לידיים חברה יציבה מאוד, שמייצרת כ-1.6 מיליארד שקל רווח מדי שנה. שוק ההון מייחס למניה זו סיכון נמוך מאוד, כך שאלוביץ' יוכל למנף היטב את העסקה כדי להגדיל את התשואה האפקטיבית על השקעתו.

אין ספק שההשקעה של אלוביץ' בבזק לא תניב לו את אותה תשואה שהניבה לאיפקס-סבן-ארקין, אך לא מן הנמנע כי גם הוא ירשום שם שיעור תשואה פנימי דו-ספרתי.