ברננקי: "עלות סגירת מוסדות פיננסים לא צריכה ליפול על כתפי משלמי המסים"

יו"ר הבנק הפדרלי, בן ברננקי, קרא היום (שישי) לקונגרס בארה"ב לקדם חקיקה לרפורמה ברגולציה של המערכת הפיננסית כדי למנוע בעתיד משברי אשראי ופיננסים דומים לאלו שהתחללו באחרונה. "עכשיו, כאשר המשבר הפיננסי הולך ושוכך, הגיע הזמן שקובעי המדיניות יפעלו לצמצום הסיכויים למשברים עתידיים והגבלת מידת החריפות שלהם", אמר ברננקי בנאום בכנס של הבנק הפדרלי שנערך במדינת מסצ'וסטס.



הבנק הפדרלי הודיע אתמול, בראשונה בתולדותיו, כי בכוונתו להתחיל לפקח על מדיניות השכר של המגזר הבנקאי, כי לוודא שבאופן שבו בנקים מתגמלים את עובדיהם אינו מעודד את האחרונים ליטול סיכונים מופרזים, כמו אלו שתרמו למשבר הפיננסי האחרון.



עם זאת, ברננקי אמר בנאומו היום כי לא די בצעדים שנקט הבנק הפדרלי, וכי גם הקונגרס צריך לפעול לסגירת הפרצות הרגולטוריות, ולבצע שינויים אחרים שניתן לבצע גם באמצעות חקיקה. בראש סדר העדיפויות צריכה להיות יצירת מנגנון אשר יאפשר תהליך סגירה בטוח של חברות פיננסים שקריסתן עלולה לסכן את המערכת הפיננסית כולה. עלות יצירתו והפעלתו של מנגנון זה צריכה ליפול על כתפי המגזר הפיננסי, ולא על משלמי המסים, הוסיף ברננקי. יו"ר הבנק הפדרלי אמר עוד כי הקונגרס צריך להקים מערכות רגולציה טובות יותר לפיקוח ומעקב אחרי סיכונים במערכת הפיננסית.



תוכנית הפיקוח על השכר במגזר הבנקאי שחשף אתמול הבנק הפדרלי - בניגוד לתוכנית של משרד האוצר האמריקאי להגבלת שכר הבכירים בחברות שקיבלו סיוע מהממשל אשר אף היא הוצגה אתמול - מקיפה אלפי בנקים בארה"ב, ובהם גם גופים פיננסים שלא קיבלו סיוע מהממשל. כמו כן, הפיקוח של הבנק המרכזי יחול גם על חברות בנות של הבנקים מחוץ לארה"ב.



לפי התוכנית, הבנק הפדרלי יוכל להטיל וטו במקרים שבהם יעריך כי מדיניות בנק זה או אחר מעודדת נטילת סיכונים מופרזת בקרב עובדים שמעשיהם עלולים לפגוע ביציבות החברה, בהם מנהלים, סוחרים, ממונים על אישור הלוואות ואחרים. עם זאת, הבנק הפדרלי אינו מתכוון לקבוע הגבלות קבועות על רמת השכר או לאסור על פי חוק דרכים מסוימות לתמרוץ עובדים.



"מדיניות השכר של כמה מהבנקים הובילה לתמריצים כושלים ונטילת סיכונים מופרזת, ותרמה בכך להפסדי הבנקים ולחוסר יציבות פיננסית", אמר ברננקי אתמול בעת הצגת התוכנית. "הבנק הפדרלי פועל כדי להבטיח שחבילות השכר יתגמלו עבור ביצועים בטווח הארוך ולא ייצרו סיכונים בלתי רצויים לחברה או למערכת הפיננסית". הבנק המרכזי מתכוון לערוך בחינה יסודית של מדיניות השכר ב-28 הבנקים הגדולים בארה"ב. מדיניות השכר של בנקים קטנים יותר עתידה להיבדק במסגרת הליך בחינה רגיל.



משרד האוצר של ארה"ב הורה אתמול לשבע החברות שקיבלו סיוע מהממשל הפדרלי - בהן סיטי,aig, וג'נרל מוטורס - לחתוך במחצית את חבילות השכר של בכיריהן החל מנובמבר. "צאר השכר" של ממשל אובמה, קנת פיינברג, הודיע כי המרכיב המזומן במשכורות של 25 הבכירים בכל אחת משבע החברות יקוצץ ב-90% בממוצע החל מחודש נובמבר.



לדברי פיינברג, רמת השכר המונמכת שתיכנס לתוקפה בחודש הבא תהווה את הבסיס לקביעת גובה השכר ב-2010. הגבלות השכר יישארו בתוקף כל עוד החברות ימשיכו לקבל תמיכה ממשלתית במסגרת תוכנית החילוץ לבנקים בארה"ב בסך 700 מיליארד דולר.



פיינברג אמר עוד אתמול כי קיצוץ שכר הבכירים בחברות שחולצו על ידי הממשל, צריך להוות דוגמא עבור שאר החברות בוול סטריט ובמגזר התאגידי האמריקאי. "אני מאוד רגיש לזעם הציבורי", אמר פיינברג בתדריך לכתבים אתמול בוושינגטון. הוא אף הביע תקווה כי הורדת המרכיב המזומן במשכורת לטובת מענקי מניות "יאומץ ברצון על ידי חברות בכל רחבי השוק".



במהלך המשבר הפיננסי והכלכלי בשנה וחצי האחרונות סייעה ממשלת ארה"ב לחלץ כמה מהמוסדות הפיננסיים הגדולים בארה"ב - כולל בנקים וחברות ביטוח - וכן את יצרניות המכוניות קרייזלר ו-gm. אולם, לאחר שחברות אלו קיבלו מיליארדים מכספי משלמי המסים, התעוררה בארה"ב מחאה כנגד השכר הגבוה שמקבלים בכיריהן. במארס השנה שילמה aig בונוסים בהיקף של 165 מיליון דולר לעובדים בחטיבת הנגזרים שהביאה לנפילתה - מעשה שהביא לתגובות קשות.



שבע החברות שנכללות בהנחיות של פיינברג הן סיטי, בנק אוף אמריקה, gm, aig, קרייזלר, וחטיבות המימון של gm וקרייזלר. ההנחיות לא ישפיעו על חברות שלא קיבלו סיוע ממשלתי, או כאלה שכבר פרעו את חובותיהן לממשל, כמו גולדמן סאקס, ג'יי.פי מורגן צ'ייס ומורגן סטנלי.