אתר גט-איט, מקבוצת ג. יפית, הורשע בהטעיית צרכנים לאחר שלקוחות לא קיבלו מחשבים שרכשו

אתר המכירות באינטרנט גט איט, מקבוצת ג.יפית, הורשע בהטעיית צרכנים, לאחר שאחד העסקים שמכרו באמצעות האתר לא סיפק סחורה ללקוחות ולא עמד בדרישת הלקוחות להחזר כספי.



מלבד החברה עצמה הורשעו גם מנהל האתר אורי לנדאו, ולירון להט - בעל חברת דולי מחשבים, שמכר מחשבים וציוד דרך האתר. בכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד טלי קינן ממשרד התמ"ת, מייחסים לחברות הטעייה בנסיבות מחמירות וסירוב לבטל עסקת מכר מרחוק והשבת הכספים ששולמו. מתן גזר הדין נדחה לחודש הבא.



בהרשעה נקבע כי החברות לא עמדו בהתחייבותן לספק מערכות מחשב לצרכנים בשיטת מכר מרחוק באתר. בית המשפט הרשיע את גט-איט ומנהלה בהטעיית הצרכן, בטענה שהם היחידים שהיו בקשר ישיר עם הצרכנים הגולשים. הספק, לירון להט, הורשע לאחר שהפר את התחייבותו כלפי הצרכנים לספק את המוצר תוך 14 יום. בית המשפט לא האמין שהיתה לו איתנות פיננסית מתאימה להתחייב כלפי הצרכנים כפי שהתחייב.



למשרד התמ"ת הגיעו תלונות רבות על אי אספקת מוצרי המחשוב שצרכנים שילמו עבורם. הצרכנים טענו כי שירות הלקוחות של אתר גט איט ודולי מחשבים דחה את פניותיהם, ולבסוף נשארו הלקוחות ללא המוצר שרכשו וללא הכסף ששולם על ידם.

בית המשפט דחה את הטענה שתפקידו של אתר גט-איט בעסקות שמתבצעות בו הוא כתפקידו של קניון מסחרי. בפסק הדין נקבע כי "ישנם הבדלים מהותיים בין פעילות גט-איט לתפקודו של קניון רגיל". לפי פסק הדין, "צרכנים הבאים בשעריו של קניון רגיל במרכז מסחרי לא מתחייבים לחתום על תקנון כלשהו כלפי הנהלת הקניון, ופרטי כרטיס האשראי שלהם לא מגיעים לרשות הנהלת הקניון בשום שלב. הנהלת הקניון גם לא מכוונת את לקוחותיה לקנות בעסק זה או אחר. על גט-איט חלה חובת נאמנות מוגברת כלפי צרכניה ומנהל האתר חייב בחובת פיקוח על מנת למנוע פגיעה בצרכנים". עוד נקבע בפסק הדין כי על האתר ומנהלו לדאוג לכיסוי החזר הכספים לצרכנים אשר נותרו ללא המוצר וביטלו את העסקה.



ממשרד התמ"ת נמסר כי מ"פסק הדין עולה כי החברות הגדולות (בעלות האתרים והספקים - ר.ר) נוהגות להסתתר מאחורי הפרטים הקטנים והאותיות הקטנות שבתקנון כדי לפטור עצמן מאחריות כלפי הצרכן התמים, שאינו מבין את ההתחכמויות ונופל בין הכיסאות".



עוד עולה כי אתר גט איט הפנה את הצרכנים שנותרו בלי המוצר ובלי הכסף ששולם לדולי מחשבים. בעל העסק, להט, קיווה לגלגל כספים שישלמו לו הצרכנים עבור המוצרים, אולם הסתבך כספית לאחר שלא היה לו מלאי זמין, והוא לא עמד בתשלומים לספקים שלו. לא היתה בידיו גם עתודה כספית לספק את המוצרים לצרכנים שרכשו אותם".



הטענה שחברת הסליקה גמא היא האחראית כלפי הצרכנים נמצאה כמופרכת ומשוללת כל יסוד משפטי, מאחר שעיכוב הכספים היה צפוי וידוע ללהט - והיה עליו לקחת בחשבון שאם המוצרים לא יסופקו במועד לצרכנים יחול עיכוב גם בהזרמת הכספים אליו מצד חברות האשראי והסליקה.