רשות ני"ע ומשרד המשפטים בוחנים: גוף עצמאי לפיקוח על רואי החשבון

>> רשות ניירות ערך, בראשותו של זוהר גושן, ומשרד המשפטים בוחנים הקמה של גוף פיקוח חדש על רואי החשבון בישראל. הגוף החדש יהיה עצמאי, כלומר מנותק מהשפעתם של רואי החשבון - וזאת בניגוד למוסד לביקורת עמיתים הפועל בישראל כיום. הוא יפקח על רואי החשבון של חברות ציבוריות בלבד.



המעבר לגוף פיקוח עצמאי הוא ככל הנראה בלתי נמנע, לאור הדרישות של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (oecd) כי רק רואי חשבון הבאים ממדינות שבהן מתקיים פיקוח כזה יוכלו לבקר דו"חות של חברות שנסחרות בחו"ל.

גוף הפיקוח העצמאי הנבחן הוא על פי המתכונת של גוף הפיקוח על רואי החשבון בארה"ב, pcaob, אשר הוקם במסגרת חקיקת סרביינס אוקסלי כחלק מלקחי השערוריות החשבונאיות של העשור האחרון. pcaob כפוף לרשות ניירות ערך האמריקאית (sec), ומנותק לחלוטין מלשכת רואי החשבון האמריקאית - ולכן הוא יכול להפעיל פיקוח עצמאי ואפקטיבי על פעילות רואי החשבון. זאת בניגוד מוחלט למוסד ביקורת העמיתים הקיים בישראל, אשר לשכת רואי החשבון חברה בו, ואשר הביקורת בו נעשית על ידי רואי חשבון של משרד מסוים על רואי החשבון של משרדים מתחרים - ההנחה היא כי בדרך כלל פירמות רואי החשבון נוטות שלא להיות מחמירות מדי זו עם זו.



היקף הפיקוח מוגבל



oecd הוציא באחרונה הנחיות הדורשות פיקוח עצמאי על פעילות רואי החשבון. ההנחיות החדשות של oecd קובעות כי רואי חשבון ממדינות שבהן לא קיים פיקוח עצמאי על פעילותם, לא יוכלו לבקר את הפעילות של חברות בינלאומיות. המשמעות היא שאם הפיקוח בישראל לא ישתנה, עלולים רואי החשבון הישראלים לאבד בתוך שנה וחצי את עבודתם עם חברות הנסחרות בחו"ל.



לאור זאת, רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים מנסים לגבש פתרון מוסכם למוסד פיקוח עצמאי חדש. בשלב זה מדובר על מוסד שיהיה כפוף לרשות ניירות ערך, כמו ה-pcaob, אבל פעילות הפיקוח שלו תהיה שונה מזאת של הגוף האמריקאי.



כיום, רואי החשבון העובדים עבור pcaob מבקרים בפירמות רואי החשבון האמריקאיות, ובודקים לעומק את הטיפול שלהן בתיקי ביקורת שונים. בין השאר, מבקרים פקחי pcaob גם בישראל, ומפקחים על פעילות רואי החשבון בישראל השותפים בפירמות האמריקאיות הגדולות. בדרך כלל הם בודקים את דו"חות הביקורת של חברות ישראליות שנסחרות בחו"ל, ושרואי חשבון מישראל שותפים בביקורת על הדו"חות הכספיים שלהן.



מדובר בפיקוח פרטני והדוק מאוד, מה שבהכרח מגביל את ההיקף שלו - ויש טענות שעקב כך, שיטת הפיקוח הזו פחות אפקטיבית. לכן, ברשות ניירות ערך בישראל בוחנים מודל חלופי, לפיו גוף הפיקוח הישראלי החדש לא יבדוק פרטנית את פעילות רואי החשבון - כלומר, לא יבדוק את הטיפול החשבונאי שהיה בחברות ספציפיות - אלא את מערכי הבקרה הפנימיים של פירמות רואי החשבון.



ההנחה היא שלפירמות רואי החשבון הגדולות יש מערכי בקרה פנימיים הדוקים, שהוקמו בהתאם להנחיות ה-pcaob ונועדו לוודא כי רואי החשבון בפירמה עובדים לפי ההנחיות והנהלים. המוסד הישראלי, לכן, יבקר את המבקרים - הוא יוודא כי המבקרים הפנימיים בפירמות רואי החשבון מבצעים את ביקורתם כנדרש.



ההנחה היא כי פירמות רואי החשבון הגדולות תהיינה מוכנות לקבל סוג כזה של ביקורת עצמאית, גם מאחר שהדבר מעניק להן יתרון מול רואי החשבון הישראלים הקטנים יותר שלרובם אין מחלקות בקרה פנימיות מעמיקות, וגם מאחר שגוף ביקורת עצמאי כזה - אשר יוכר בידי pcaob - יחליף את הביקורת הנעשית כיום גם בידי המוסד לביקורת עמיתים וגם בידי pcaob עצמו. זאת, כאמור, פרט לצורך הדוחק למצוא מענה הולם לדרישות oecd, במהלך השנה וחצי הקרובות.



רואי החשבון הקטנים צפויים להתנגד



תמיכה אפשרית של פירמות רואי החשבון במהלך עשויה להיות חשובה מאוד, היות שעד כה היו אלה רואי החשבון שסיכלו כל נסיון להטיל על עצמם פיקוח עצמאי. כך, המוסד לביקורת עמיתים הוקם ב-2004 כמעין פשרה, לאחר שמשרד המשפטים דרש להקים מוסד ביקורת עצמאי על פעילות רואי החשבון - ובשל התנגדות הלשכה הוסכם לבסוף להקים מוסד לביקורת, אך לא עצמאי.



עם זאת, לא ברור כלל כי למהלך כזה תהיה בסופו של דבר תמיכה בקרב רואי החשבון. כך, רואי החשבון הקטנים יותר, שאין להם יחידת ביקורת פנימית, צפויים להתנגד למהלך. ככל הנראה, כדי להתגבר על התנגדותם צפויה רשות ניירות ערך להציע למשרדים הקטנים כי הביקורת של המוסד העצמאי בקרבם תהיה במתכונת פרטנית - משמע בדיקה של הטיפול החשבונאי בחברות ספציפיות. ההערכה היא כי רק 15% מהחברות הציבוריות מטופלות בידי רואי חשבון קטנים, ורק לגביהן יידרש פיקוח פרטני.



כמו כן, לא ברורה עדיין עמדתו של נשיא לשכת רואי החשבון החדש, רו"ח יגאל גוזמן. גוזמן הוא אמנם שותף באחת הפירמות הגדולות, bdo זיו האפט, ואולם בשיחה עם themarker הוא הביע עמדה התומכת בהמשך פעילות המוסד לביקורת עמיתים. גוזמן אמר כי רשות ניירות ערך עדיין לא פנתה אליו עם ההצעה להקמת מוסד עצמאי לביקורת על רואי החשבון, ולכן לנשיאות הלשכה עדיין אין עמדה בנושא.



עם זאת, לדברי גוזמן, המוסד לביקורת עמיתים הוקם כחברה נפרדת מלשכת רואי החשבון - דבר המקטין מאוד את בעיית התלות שלו בלשכה. הוא מוסיף כי על הדרישות החדשות של oecd ניתן לענות באמצעות הגדלת חלקה של רשות ניירות ערך בשליטה על המוסד לביקורת עמיתים - על חשבון הקטנת שליטתה של הלשכה במוסד.