ה-iTunes של התמונות

>> להתפתחות הטכנולוגית המהירה של האינטרנט והמחשב האישי יש השלכות רבות: היא מאפשרת כוח חישוב טוב יותר, מייעלת תהליכי עבודה - וגם משפיעה על חיי היומיום של כולנו. מדי יום אנחנו משתמשים יותר ויותר במכשירים דיגיטליים, במחשבים, באינטרנט ובטלפונים חכמים. בתחום הזה יש מדד משמעותי אחד להצלחתה של הטכנולוגיה: שימושיות. האם היא שימושית? האם נוח להפעיל אותה?

אחד התחומים שביצעו בשנים האחרונות מעבר מושלם מהמרחב הפיסי לזה הדיגיטלי הוא צילום ותמונות. לפני עשור צילמנו בפילם ופיתחנו תמונות ממשיות. כיום כולנו מצלמים תמונות דיגיטליות וצופים בהן על מסך.



בתחום הכה יומיומי הזה חלו באחרונה כמה התפתחויות שמדגימות מצוין את עיקרון השימושיות. לפני חודש השיקה גוגל גרסה חדשה של תוכנת התמונות המצוינת שלה, פיקאסה. גולת הכותרת של הגרסה היא זיהוי פרצופים. התהליך הדי מדהים הזה נעשה בשני שלבים: בשלב הראשון פיקאסה סורקת את כל התמונות על המחשב של המשתמש ומזהה באילו מהן מצולמים פרצופים. לאחר מכן היא מציגה למשתמש את התמונות, והוא מציין מי מופיע בכל תמונה.



לאחר שהמשתמש מזהה את אותו אדם בשתיים-שלוש תמונות פיקאסה לומדת את תווי פניו ומתחילה להציע אוטומטית תמונות נוספות שבהן מופיע אותו אדם. בכל תמונה שתישמר מעתה במחשב ייסרקו אוטומטית תווי הפנים של המצולמים ושמותיהם יתויגו. התוכנה לא מצליחה תמיד בזיהוי, אבל אחוזי ההצלחה הגבוהים עדיין יוצרים תחושת "וואוו" לא קטנה.



זו אינה הפעם הראשונה שבה זיהוי פנים מוצע לקהל. אפל מציעה זאת בתוכנה iphoto הפועלת רק על מחשבי מקינטוש, ופיקאסה הציעה שירות דומה לפני שנה - אך רק באלבומים הנשמרים ברשת. ואולם הגרסה החדשה בולטת לטובה בכל הקשור לשימושיות.



פיקאסה מאפשרת, למשל, סנכרון בין אנשי הקשר בג'ימייל לבין התמונות. כך היא גם ממיינת את התמונות לפי המצולמים בהן, וגם מאגדת את החומר על כל איש קשר במקום אחד. התוכנה אף מאפשרת מיון של התמונות לפי המקום שבו צולמו.



בשתי הפעולות האלה - מיון לפי אנשי קשר ולפי מקומות - פיקאסה, וגם iphoto, עושות קפיצה: מתוכנות המאפשרות צפייה בתמונות ועריכתן לתוכנות ניהול. בכך הן עושות לתמונות מה ש-itunes עשה למוסיקה. בהתחשב בכך שכמות המידע על המחשב של כל אחד מאתנו גדלה בטור הנדסי, ניהול הוא ללא ספק משהו שאנו זקוקים לו.



אבל פיקאסה עושה עוד משהו אחד חשוב: היא הופכת את החוויה עצמה לנעימה. היא מציעה ללא הפסקה תמונות חדשות, וכל שעל המשתמש לעשות הוא לאשר או לדחות את התיוג שהתוכנה מציעה. התהליך הזה רחוק מלהיות מעיק. הוא אפילו כיפי. בכך נמדדת ההצלחה שלה: לא בכל יום פוגשים פיתוח טכנולוגי שהוא גם מתקדם, גם שימושי ויעיל - וגם מגניב. נראה שבזכות שלושת הסיבות האלה זיהוי פרצופים ייהפך במהרה לסטנדרט אצל כל אחד מאתנו. מה שעד כה היה בשימוש של האף.בי.איי, מכוני מחקר וסרטי מדע בדיוני נהפך למעשה למוצר להמונים.