המצפן השבועי של מיטב: התגברות בפעילות בארה"ב, מגמה מעורבת באירופה

ספר ה-beige



בשבוע שחלף פורסם ספר הבז' המתאר את הפעילות בכל אחד מ-12 המחוזות של הבנקים המרכזיים בארה"ב. כידוע, חשיבות הפרסום היא בכך שזו מאגדת את ההתפתחויות הכלכליות ברחבי ארה"ב, כפי שנראית על ידי הבנק המרכזי האמריקאי.



בין היתר, עלו בדו"ח הדברים הבאים:



(1) כל המחוזות דיווחו או על יציבות או על שיפור קל במגזרי פעילות רבים, בהשוואה לדו"ח הקודם. יחד עם זאת, השיפור התרחש מרמת פעילות נמוכה מאוד.



(2) שני ענפי פעילות אשר הובילו את המגמה החיובית היו נדל"ן למגורים וענפי הייצור.



(3) הדיווחים על ההוצאה הפרטית היו מעורבים.



(4) הנדל"ן המסחרי הוא ענף הפעילות החלש ביותר.



(5) מספר מחוזות דיווחו על חולשה בתחום הבנקאות, תוך המשך הידרדרות באיכות האשראי. נקודת האור בתחום זה הייתה הלוואות לרוכשי דירות בפעם הראשונה.



(6) שוק העבודה נותר חלש, אך ישנם "איים" של שיפור.



דו"ח זה, בהמשך לזה שפורסם ב-9 לספטמבר, מצביע על המשך ההתאוששות של המשק האמריקאי. אמנם ההתאוששות היא איטית למדי, אך היא מתבססת במחוזות השונים. אי לכך, הדו"ח הוא בהחלט חיובי ומעיד שלעת עתה ההתאוששות צוברת תאוצה.



ברחבי העולם, ירידות שערים בממשלתיות



שוק איגרות החוב הממשלתיות רשם בשבוע המסחר האחרון ירידות שערים. אמנם אלו לא היו חריפות אך, מקיפות למדי.



כך, העקום האמריקאי נע כלפי מעלה כאשר האיגרת לשנתיים עולה ב-5 נ"ב והאיגרת ל-10 שנים מטפסת ב-8 נ"ב. לפיכך, העקום הפך ליותר תלול. הסיבות המרכזיות אשר הובילו למגמה זו היו:



(1) דבריו של נשיא שלוחת ה-fed של פילידלפיה, פלוסר, לפיהם הזמן להעלות את הריבית הוא כעת. בסוף השבוע, נרשם סיכוי של 32%, לפיו בבנק המרכזי האמריקאי יעלו את הריבית ל-0.5% בפגישתם ב-16/3/2010. זאת, לעומת 31% בסוף השבוע שעבר.



(2) בשבוע הקרוב צפויות הנפקות של חוב ממשלתי אמריקאי בהיקף עצום של 123 מיליארד דולר, לטווחים של שנתיים ומעלה. באופן טבעי עיני המשקיעים תהיינה נשואות למכרזים אלו ולהיקף הביקוש לאיגרות החוב. ביקוש נמוך עלול להביא לכדי המשך עליית התשואות.



מניות - עדיפות למניותיהן של החברות המפיקות על פני חומרי הגלם



באופן בסיסי, משקיע אשר יהיה המעוניין להיחשף לשוק הסחורות יכול לעשות כן באמצעות רכישה של ישירה של הסחורות עצמן, ולרוב באמצעות חוזים עתידים. יחד עם זאת, ניתן להיחשף לאפיק גם בצורה מעט שונה, על ידי רכישת מניותיהן של החברות המפיקות את חומר הגלם.



אם נניח, לשם הפשטות, שעלות ההפקה נותרת ללא שינוי, אזי מתח הרווח הגולמי יקבע באופן כמעט חד צדדי, כתוצאה משינוי במחיר של חוב הגלם. לפיכך, ניתן להסיק כי שינוי במחיר ישפיע על מחיר מניותיהן של החברות המפיקות.



לשם המחשה של הקשר החיובי בין מחירי המניות לבין חומרי הגלם ניתן להתבונן על מקדם המתאם שבין מניית חברת הפקת הזהב barrick gold (שווי שוק של 38 מיליארד דולר) ו-newmont mining corp (שווי שוק של 23 מיליארד דולר) לבין מחיר הזהב.



מראשית העשור, רמת המתאם בין שתי המניות לבין הזהב היתה 0.79 ו-0.70, בהתאמה.



רמת המתאם בין חברות הפקת הנפט כמו conoco phillips או marathon לבין מחיר הנפט הגולמי, מראשית העשור, עמדה על 0.44 ו-0.42, בהתאמה.



מפאת גודלן הבינוני של חברות הפקת הזהב רמת המתאם שלהן עם מדד ה-s&p 500 מראשית העשור הייתה 0.11 בלבד. כלומר, מחיריהן של מניות הזהב מושפע במידה רבה יותר משינוי במחיר חומר הגלם ופחות מהאפיק שאליו הן שייכות.



יתר על כן, ביחס לסקטור הנפט, רמת התנודתיות של המניות היא נמוכה משמעותית ביחס לחומרי הגלם. רמת התנודתיות השנתית של מניות הנפט, מראשית העשור הייתה כ-20%, כאשר תנודתיות הנפט הייתה גבוהה מ-40%. לפיכך, רמת הסיכון בהשקעה זו הופכת נמוכה.



רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי במיטב בית השקעות: "אם כן, בדקנו את מחירי המניות של שני הסקטורים ביחס למחירי חומרי הגלם, מראשית העשור. הנחת העבודה היא שאנו מצפים כי לאורך זמן יישמר יחס מחיר קבוע".



את התפתחות פער המחיר מהמחיר היחסי הממוצע מראשית העשור, ניתן לראות בשני התרשימים הבאים:











משני התרשימים ניתן לראות כי המחירים היחסיים של המניות לעומת הסחורות נמצאים בתקופה האחרונה ברמה הנמוכה מאשר השווי ההוגן (אשר נקבע על סמך היחס הממוצע שבו נסחר המניות לעומת חומר הגלם, מראשית העשור). כך, מפיקות הזהב נראות זולות בכ-26% לעומת שוויון ההוגן. מניות הנפט נסחרות בפער שלילי של 11%.



פער זה, מצביע על כך שישנה עדיפות לחשיפה לחברות המפיקות את חומרי הגלם זהב ונפט על פני חשיפה ישירה לחומר הגלם.