היזהרו במתנות שאתם נותנים לפקידי ממשל רוסים

ניו יורק טיימס

>> עד לאחרונה תפס אלכסנדר קוצ'ינסקי נישה מיוחדת בעיר מוסקווה, הידועה בשחיתותה ובעושרה כאחד. הוא היה סוחר עתיקות שהתמחה באספקת פריטים יוקרתיים לבעלי קשרים בממשל ובחוגים אחרים.



אנשי עסקים טרודים היו נכנסים לגלריה שלו, בוגמה (bogema), ומבזבזים עשרות אלפי דולרים על מתנות לאנשי שררה - בין אם היה מדובר באקדחי דו-קרב, שריון אבירים, שעוני רולקס עתיקים או ציורים בשווי 2 מיליון דולר של האמן הרוסי איוואן איזובסקי.



קוצ'ינסקי התגאה בכישרונו למצוא את המתנה המושלמת. "ספרו לי כמה דברים על האיש", אמר בראיון טלפוני. "האם הוא צייד, האם הוא דייג, האם הוא רודף נשים? אני יכול למצוא מתנה".



העולם שבו קוצ'ינסקי ניווט בהצלחה נחבא בדרך כלל מהעין. אבל לאחר שעסקה רגישה, שלדבריו השתבשה להחריד, גרמה להאשמתו בסחיטה על ידי אדם רב עוצמה - הוא החליט לפזר את הערפל סביב העולם הנוח שאותו הוא מכיר היטב.



אין הרבה סיכויים שהסכסוך שסיבך אותו כל כך ואילץ אותו לברוח מרוסיה ייפתר. ברוסיה סכסוכים רמי דרג כאלה לא נפתרים בדרכי שלום. העסקה, כפי שמתאר אותה קוצ'ינסקי, מספקת מבט אל החיים המשלבים עסקים ופוליטיקה ברמות הגבוהות ביותר, כולל אלה של הפוליטיקאי רם הדרג ביותר ברוסיה - ראש הממשלה ולדימיר פוטין.



נתינת כלבלבים



התסבוכת האמורה החלה ב-2006, במכירה פומבית של סותבי'ס בפאריס, אז רכש קוצ'ינסקי 26 מכתבים שכתב וולטיר לקתרינה הגדולה ב-1768-1777. קוצ'ינסקי קנה אותם, לדבריו, ב-869 אלף דולר - שיא עולמי לטקסטים מהמאה ה-18, לפי סותבי'ס. הרכישה התבצעה עבור מיליארדר רוסי שעשה את הונו בבנקאות ונדל"ן.



הענקת מתנה "קטנה" לביורוקרטים היא מסורת ארוכת יומין ברוסיה, המכונה "נתינת כלבלבים" על שם מעשיו של הגיבור בסיפורו של ניקולאי גוגול, שהסכים לקבל רק כלבלבים כמתנה.



סרגיי בובוניקוב, סוחר באמנות דקורטיבית מהתקופה הקיסרית המאוחרת ומהתקופה הסובייטית, אומר שעבודות אמנות ועתיקות נחשבות למתנות יפות לפקידים גם כיום, לשימוש פרטי או לתרומה למוזיאונים. פקידים, הוא אומר, "מקבלים מתנות כאלה בימי ההולדת שלהם וחגיגות אחרות, כמו גשם משמים".



הלקוח של קוצ'ינסקי רצה לתת את המכתבים במתנה לפוטין, כיהן אז כנשיא. הוא חשב שפוטין יתרום אותם לספרייה הרוסית. בכך הוא ניסה לפעול בהתאם למסורת חדשה החביבה על הקרמלין של השבת אוצרות תרבותיים והיסטוריים לחיקה של רוסיה. איל האלומיניום והנפט ויקטור וקסלברג, למשל, החזיר את אוסף ביצי פברז'ה לרוסיה מידי משפחת פורבס ב-2004 בעלות של 100 מיליון דולר.



קוצ'ינסקי האמין שמתן המכתבים לפוטין יהיה בעל ערך רב. וולטיר אמנם מתח ביקורת על המונרכיה הצרפתית של המאה ה-18, אך הוא ידוע כמי שקרא לקתרינה הגדולה עריצה נאורה.



במכתבים שקוצ'ינסקי רכש וולטיר כתב גם על תמיכתו ברוסיה במלחמתה בשטחים שכיום שייכים לאוקראינה ולפולין. מכתבים אלה היו כתביו של פילוסוף אירופאי בולט שתמך ברעיון המנהיגות הרוסית במזרח אירופה, רעיון שחזר באחרונה לאופנה.



ואולם עתה, אומר קוצ'ינסקי, המכתבים נעלמו והוא הפסיד את 869 אלף הדולר ששילם עבורם. לדבריו, המכתבים נעלמו לאחר שהעביר אותם לתחנת הטלוויזיה צ'אנל וואן ברוסיה, כדי לארגן העברה משודרת של המכתבים לידי פוטין.



דובר פוטין אמר כי ראש הממשלה "מעולם לא ראה את המכתבים הללו, ואף אחד לא נתן לו דבר כזה מעולם או מתכוון לתת לו. איני יודע מי קנה את המכתבים הללו, אך אין להם שום קשר לפוטין".



קוצ'ינסקי אמר כי הגיש תלונה נגד התחנה וביקש מהמשטרה לעזור במציאת המכתבים, למרות המוניטין הגרועים שיש לרשויות בפתרון סכסוכים בדרגים הגבוהים. בדיווחה אמרה המשטרה כי מנהל צ'אנל וואן, קונסטנטין ארנסט, הכחיש כי התחנה קיבלה את המכתבים, והאשים את קוצ'ינסקי בניסיון סחיטה. קוצ'ינסקי הכחיש את הדברים.



ספק אם אי-פעם ייוודע גורל המכתבים, אך דבר אחד ברור: השוק שבו פועל קוצ'ינסקי, עמו או בלעדיו, ימשיך לשחק תפקיד חשוב ברוסיה. ואין בכך רע, אומר בובוניקוב.



"הגלריות לא יכולות לשרוד בזכות האספנים. הדבר הכי טוב הוא כשיש אנשי עסקים שצריכים לקנות פריטי אמנות בתור מתנות. לא לאוסף, למתנות. אוצרי הגלריות צריכים לדעת אילו מתנות לתת. הוא צריך להבין".