מידי שנה מפרסם הממונה על השכר את "הדו"ח השנתי של הממונה על השכר", ספר עב כרס, המספק נתונים על שכרם של 293,012 עובדי המגזר הציבורי המועסקים בכ-700 גופים. הגופים מחולקים ל-7 קבוצות: רשויות מקומיות, חברות עירוניות, איגודי ערים, חברות ממשלתיות, מועצות דתיות, תאגידים סטטוטוריים וגופים הנתמכים תקציבית על ידי המדינה.
מדוע מתפרסם הדו"ח?
הדו"ח מופק על פי תיקון 16 לחוק יסודות התקציב. ב-1993 קבעה הכנסת חובת דיווח שמחייבת את הגופים להעביר נתונים במטרה להגביר את השקיפות במגזר הציבורי. הדו"ח מאפשר ליחידת השכר במשרד האוצר לעקוב אחר הוצאות השכר של מדינת ישראל שהסתכמו ב-2008 בסכום עתק של 90 מיליארד שקל - כ-30% מכל תקציב המדינה.
הנתונים מאפשרים ליחידת האכיפה של האוצר לבדוק האם קיימות חריגות שכר. באוצר אומרים שמאז הקמת יחידת האכיפה באגף השכר והסכמי עבודה בשנת 1999, נחסכו לקופה הציבורית 3.2 מיליארד שקל. אגף השכר מעריך כי גורם ההרתעה מניב תוצאה כלכלית של חיסכון נוסף הנאמד ביותר ממיליארד שקלים. במהלך 2008 נחסכו לקופת המדינה 181 מיליון שקל. במהלך 2009 הופחת שכרם של 3,000 עובדים וגמלאים.
מה יש בדו"ח?
אחת הבעיות עימה התמודדות באוצר היא ניסיונות הגופים הציבוריים להסתיר את נתוני השכר. כך, גופים רבים מדווחים על תיאור תפקיד כ"אחר". השנה, כולל הדו"ח פירוט תפקיד שמאפשר לדעת מה מקצועו או תפקידו של מקבל השכר.
הדו"ח כולל לא מעט נתונים, שהמעניינים מתוכם הם "השכר המשולב" - שכר הברוטו ועלות ההעסקה של כל עובד. השכר המשולב הוא שכר הבסיס והוא נקרא משולב מאחר שהשכר הוא פונקציה של תפקיד, דרגה וותק. על השכר המשולב יש להוסיף תוספות שונות וממנו מתקבל שכר הברוטו, ומשם נגזרת עלות ההעסקה.
מה זו עלות העסקה?
הדו"ח מדגים שוב ושוב את מבנה השכר המוזר הנהוג בשירות המדינה: כל עובדי המגזר מקבלים את השכר המשולב, שהוא שכר הבסיס. זהו שכר נמוך יחסית שמאפשר לעובדים לנופף שוב ושוב בתלוש שכר מצומק יחסית. עם זאת, שכר הברוטו גדול לעיתים גם ב-100% לעומת שכר הבסיס, שכן הוא כולל תוספות של ותק, גמולים, החזרי הוצאות, תוספות פקיד נדרש ושלל תוספות אחרות.
זהו אותו מבנה למשל, שמאפשר למורים לטעון שוב ושוב ששכרם (הבסיסי) כה נמוך - למרות שעל פי דו"ח השכר עמד השכר הממוצע של עובדי ההוראה בשנת 2009 על 9,116 שקל.
עלות ההעסקה כוללת רכיבים נוספים שבהם נושא המעביד, ובכלל זה חלקו של המעסיק בהפרשה לקרן השתלמות, הפרשה לביטוח לאומי ולקופת גמל. כלל האצבע הוא שעלות ההעסקה גבוהה בערך ב-25%-30% משכר הברוטו.
מה עם הפנסיה התקציבית?
בישראל, יש 2 מסלולי פנסיה: הראשון, מסלול פנסיה צוברת החל על מרבית עובדי המשק, ופירושו שהמעסיק והעובד מפרישים מידי חודש סכום כסף במטרה לצבור סכום כסף גדול לקראת פרישה. עם זאת, עד שנת 2002 הנהיגה המדינה גם פנסיה תקציבית. פירוש הדבר שהעובד אינו מפריש כסף בתקופת עבודתו, וביום הפרישה המדינה מממנת את קיצבת הפנסיה שלו. דו"ח השכר אינו כולל לפיכך את החבות של המדינה עבור הפנסיה התקציבית הזו.
את הפנסיה התקציבית סופרת המדינה כ"חבות אקטוארית", כלומר הניסיון להראות כמה כסף (במונחי היום) חייבת המדינה לגמלאיה. כיום עומד הסכום על בערך 470 מיליארד שקל.
עד כמה אמינים הנתונים?
מדי שנה מנסים חלק מהגופים הציבוריים לטעון כי הדרך בה מציג האוצר את נתוני השכר מעוותת או שאינה משקפת את המציאות. עם זאת, בחינת האופן בו מתקבלים הנתונים מעלה כי הם מבוססים על נתוני הגופים עצמם.
בתחילת כל שנה פונה אגף השכר לגופים הציבוריים ומבקש מהם את נתוני השכר עבור עובדים בעלי ותק של יותר מ-9 חודשים. לאחר מכן מבצע המשרד ניתוח של הנתונים ובמיוחד משווים אותם לשנה שעברה. אם מתגלה חריגת שכר לכאורה, משרד האוצר שולח שאילתא ודורש הסבר לחריגת השכר. בחלק מהמקרים מתקבלת תשובה לגיטימית כמו הוספת קרן השתלמות, קידום בדרגה, שעות נוספות ועוד. צוות יחיד האכיפה משקיע מדי שנה חודש שלם בבדיקת כל התשובות הללו ומוודא את אמיתותן.
מהו דו"ח הממונה על השכר?
טל לוי
26.10.2009 / 15:03