עובדי החברות הממשלתיות משתכרים פי שניים מהממוצע במשק

>> ב-2008, שנת מיתון שפגעה קשות במשק הישראלי וגרמה לאבטלה ולקיצוצי שכר, לא כולם נפגעו באופן שווה: עובדים במגזר הציבורי המשיכו ליהנות משכר גבוה, לעתים תוך חריגה לכאורה מהמותר בחוק - כך עולה מדו"ח השכר במגזר הציבורי שפורסם אתמול.





1. השיאנים: הרופאים



12 שיאני השכר ב-2008 בשירות הציבורי באו כולם מעולם הרפואה - רופאים, מנהלים ומומחים. שיאן השכר לשנה זו הוא מנהל מחלקת ניתחוי לב-חזה בבית החולים סורוקה של שירותי בריאות כללית, ד"ר גדעון סהר, ששכרו החודשי ברוטו הסתכם ב-95,076 שקל (עלות שכר של 111,054 שקל).



במקום השני מדורג מנהל יחידת כירורגיית כלי דם בסורוקה, ד"ר גבריאל סנדרו, ששכרו ב-2008 היה 87,664 שקל (עלות שכר של 94,322 שקל). לאחר 12 שיאני השכר מתחום הרפואה מגיעים - לצד רופאים נוספים - עובדי הנמלים, התעשייה האווירית, האקדמיה, רפאל והבנק לפיתוח התעשייה.



2. הקבוצה השיאנית: החברות הממשלתיות



הדו"ח מתייחס לכ-700 גופים ציבוריים וכ-293 אלף עובדים, המחולקים לשבע קבוצות: רשויות מקומיות, חברות עירוניות, איגודי ערים, חברות ממשלתיות, מועצות דתיות, תאגידים סטטוטוריים וגופים הנתמכים תקציבית על ידי המדינה.



גם ב-2008, הקבוצה בעלת השכר הממוצע הגבוה ביותר היתה של עובדי החברות הממשלתיות. שכרם הממוצע של 54 אלף עובדי חברות אלה הגיע ל-17,056 שקל - פי שניים לעומת הממוצע במשק. שכר זה מהווה עלייה נומינלית של 2.74% לעומת השכר ב-2007. בעלי השכר הגבוה בחברות הממשלתיות השתכרו 39,541 שקל בחודש.



במקום השני מבין קבוצות העובדים מדורגים העובדים באיגודי הערים. שכרם הממוצע של 1,851 העובדים באיגודי הערים ב-2008 היה 14,009 שקל בחודש - עלייה נומינלית של 2.88%. במקום השלישי עובדי התאגידים, ששכרם היה 13,750 שקל בחודש, ובמקום הרביעי עובדי הגופים הנתמכים, ששכרם היה 12,579 שקל בחודש. עובדי הרשויות המקומיות במקום החמישי, עם שכר ממוצע של 8,866 שקל בחודש.



3. הגופים השיאנים: הבנק לפיתוח תעשייה



באופן מפתיע, את השכר הממוצע הגבוה ביותר מבין הגופים הציבוריים קיבלו 53 עובדי הבנק לפיתוח התעשייה - 27,676 שקל ברוטו בחודש. במקום השני ניצבים 1,049 עובדי נמל חיפה, שקיבלו 24,070 שקל בממוצע.



במקום השלישי 121 עובדי חברת נמלי ישראל, שקיבלו 23,801 שקל בחודש, ובמקום הרביעי 694 עובדי בנק ישראל, שקיבלו 23,028 שקל בחודש בממוצע.



4. המגזר הציבורי: 3% יותר עובדים



השכר חודשי הממוצע ברוטו של 916 אלף עובדי המגזר הציבורי בישראל ב-2008 היה 7,556 שקל - עלייה נומינלית של 3.11% לעומת 2007. השכר הממוצע שקיבלו עובדי המגזר העסקי ב-2008 היה 8,088 שקל.



מספר העובדים במגזר הציבורי גדל ב-2008 ב-6,691 משרות (2.9%). ההיקף הכולל של עלויות ההעסקה בגופים אלה הגיע ב-2008 ל-45.6 מיליארד שקל - מהם 34.45 מיליארד שקל תשלומי שכר והוצאות ישירות. סך כל הוצאות השכר בתקציב המדינה, כולל עובדי מדינה, עובדי הוראה ועובדי מערכת הביטחון, הגיע לכ-90 מיליארד שקל בשנה.



הנתונים בדו"ח מתייחסים לשכר העובדים בתפקידם במקום עבודתם בלבד, ללא מקורות הכנסה מעבודות נוספות, אם אלה אושרו על ידי הגורמים המוסמכים (לדוגמה, שכר רופא המובא בדו"ח לא כולל את שכרו בגין עבודתו בקרן המחקרים או בעבודה פרטית אחרת).



5. השיאנים שמרוויחים יותר מהמנכ"ל



בחלק מהגופים הציבוריים היו עובדים ששכרם הממוצע היה גבוה מהשכר הממוצע של חברי ההנהלה באותם גופים, או של המנכ"ל. כך למשל, שכרו הממוצע של עודד גרנות, הפרשן לענייני ערבים של הערוץ הראשון, היה 47,495 שקל - גבוה בכ-51% משכרו של מנכ"ל רשות השידור (31,507 שקל).



בנוסף, נתב בנמל אשדוד השתכר 64,675 שקל - 50.2% יותר מהמנכ"ל; ומנהל התפעול במחוז דרום של חברת החשמל השתכר 59,826 שקל - 45.7% יותר מהמנכ"ל.



6. בעלי התפקידים בגופים הנתמכים מרוויחים יותר



הממונה על השכר חילק את העובדים לשלוש קטגוריות: בעלי תפקידים, בעלי שכר גבוה (שמשתכרים יותר מ-85% משכר המנכ"ל) ועובדים דרוגים (המקבלים שכר לפי דרגה). בגופים הנתמכים קיבלו בעלי התפקידים את השכר הממוצע הגבוה ביותר - 30,627 שקל ברוטו בחודש, ואילו במועצות הדתיות קיבלו בעלי התפקידים את השכר הממוצע הנמוך ביותר - 12,155 שקל בחודש.



בעלי השכר הגבוה בחברות הממשלתיות קיבלו 39,541 שקל בחודש - מעט יותר מאשר בתאגידים (38,730 שקל בחודש). את השכר הנמוך ביותר בקרב בעלי השכר הגבוה קיבלו שוב במועצות הדתיות - 16,621 שקל. העובדים הדרוגים בחברות הממשלתיות קיבלו את השכר החודשי הגבוה ביותר - 16,232 שקל, בעוד בחברות העירונית קיבלו הדרוגים את השכר הנמוך ביותר - 5,135 שקל.



7. חריגות שכר ב-20% מהגופים הציבוריים



בד"וח פורסמו גם נתוני חריגות השכר - כלומר, תוספת או רכיב שכר שניתנו שלא כדין וללא אישור הממונה על השכר. בפעילות יחידת האכיפה של אגף הממונה נמצאו חריגות שכר לכאורה בכ-20% מכלל הגופים במגזר הציבורי. השיעור הגבוה ביותר של החריגות נמצא בקבוצת הגופים הנתמכים - בעיקר במוסדות להשכלה גבוהה, וזאת בדומה לממצאי 2007.



יותר מ-99% מהגופים הציבוריים החייבים בדיווח נתוני שכר עשו זאת ב-2008. שישה גופים לא דיווחו על נתוני השכר כמתחייב בחוק - החברה לאוטומציה, החברה הכלכלית לאור עקיבא, בוסתן אלמרג', מיתב מים תיעול וביוב, ועדה מקומית לתכנון ובנייה הראל והמרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים בארץ ישראל.



לפי הדו"ח, בעקבות פעילות יחידת האכיפה באגף הממונה על השכר באוצר ב-2009, נחסכו לקופת הציבור 181 מיליון שקל. מאז הקמת היחידה, לפני כ-11 שנה, נחסכו לקופה הציבורית יותר מ-4 מיליארד שקל במצטבר. בראש היחידה, מאז הקמתה, עומד שמואל נחמני.



8. "נגביר את האכיפה"



הממונה על השכר במשרד האוצר, אילן לוין, אמר אתמול כי מטרת הדו"ח היא "לשמש את הממשלה ביישום מדיניות השכר שלה ולהבטיח שקיפות מלאה בתנאי השכר במגזר הציבורי. פעולות האכיפה בשנים האחרונות הוכיחו את עצמן, הביאו לצמצום חריגות השכר במגזר הציבורי ותרמו ליכולת הרשויות המקומיות להתנהל תוך איזון תקציבי.



"עם זאת, מהדו"ח עולה כי במשך ארבע השנים האחרונות המשיכו גופים ציבוריים לשמור על חריגות שכר לכאורה באופן קבוע ורצוף. בכוונתי להעמיק את פעולות האכיפה בכלל ובקרב גורמים אלה בפרט, כדי שכספי ציבור ישמשו למטרות ראויות ולא לשכר שניתן שלא כדין".



נחמני אמר כי אגף הביקורת יגביר את האכיפה בשנה הבאה באמצעות משרדי רואי חשבון חיצוניים. האגף יפעיל גם יחידת חקירות לאיתור מנהלים שאישרו חריגות שכר ויעמידם לדין משמעתי.