וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בנק ישראל: הסדר פנסיית חובה החמיר את מצבם של 30% ממשקי הבית

מאת נועם בר

27.10.2009 / 7:06

מחקר שנערך בבנק חושף שהסדר פנסיית חובה שהונהג בישראל בשנים האחרונות פוגע בבעלי ההכנסה הנמוכה. המחקר מראה גם שההפרשות לפנסיה מדרדרות את בעלי ההכנסה הנמוכה עמוק מתחת לקו העוני לפני הפרישה, בתמורה לחיים סבירים בפנסיה



>> הסדר פנסיה חובה שהונהג בשנים האחרונות בישראל גורם להרעה של במצבם של בעלי ההכנסה הנמוכה המהווים כ-30% מכלל משקי הבית - זאת, ביחס למצבם לפני תקנות החיסכון הפנסיוני - כך עולה ממחקר שערך ד"ר עדי ברנדר מבנק ישראל. עם זאת, המחקר מגלה כי תמיכת המדינה בגיל הפרישה היא דומה בכל רמות ההכנסה - לעשירים ולעניים כאחד.



במחקר אופיינו עשרה סוגים של משקי בית, המייצגים את הרכבי המשפחות הנפוצים בישראל ואת מבנה ההכנסה והתעסוקה שלהם. המחקר התחשב גם בעובדה ש-80% מהישראלים מגיעים לגיל הפרישה כשהם חיים עם בני זוג - עם ההשלכות הנגזרות מכך לגבי הקצבות הניתנות בפרישה. כך נותחו השפעותיהן של מערכת הביטוח הלאומי ושל הטבות המס הניתנות על החיסכון הפנסיוני, על ההכנסות בכל תקופת החיים.

בעבר, במצב שקדם לתקנות החיסכון הפנסיוני, קיבלו בעלי הכנסה נמוכה שהגיעו לגיל פרישה בנוסף לקצבת הזקנה גם השלמת הכנסה, שניתנה להם מביטוח לאומי והבטיחה להם הכנסה מינימלית. לאחר שנקבעו תקנות החיסכון הפנסיוני, התכווצה השלמת ההכנסה שמקבלים אותם בעלי הכנסה נמוכה בהתאם לגודל הפנסיה שלהם ולהפרשות שהם ביצעו לפי תקנות פנסיה חובה.



מצב כזה קיים גם אצל בעלי ההכנסה הגבוהה, אלא שבעלי ההכנסה הנמוכה לא מרוויחים את הטבות המס שמעניקה המדינה על החיסכון הפנסיוני, מכיוון שהם אינם מגיעים במשכורתם לסף המס שנקבע בחוק.



המדינה מרוויחה



במלים אחרות חלק מהשלמת ההכנסה שקיבלו בעלי ההכנסה הנמוכה בעבר הם מקבלים כעת מכספם שלהם עצמם, שהופרש לפנסיה לפי הסדר פנסיה חובה. כך נגרמת ירידה כ-15% בהכנסה הכספית בעת הפרישה אצל בעלי ההכנסה הנמוכה לעומת לפני ההסדר. מצד שני - מי שמרוויחה מכך היא המדינה, שחוסכת כסף.



"תקנות החיסכון הפנסיוני גורמות לפעמים למצב אבסורדי - מי שלא עבד מקבל יותר ממי שעבד בהכנסה נמוכה", אומר מקור בשוק הפנסיוני. תקנות החיסכון הפנסיוני פוגעות לפעמים גם בהכנסה של שכבות הביניים, שבחלק גדול מהזמן מרוויחות יותר מסף המס.



כאשר החוסכים מרוויחים יותר מסף המס ומקבלים את הטבות המס על החיסכון הפנסיוני, בתקופות שמשתכרים פחות, כמו בתקופת לימודים ובזמנים אחרים שבהם נאלצים לעבוד בחצי משרה וההכנסה הכללית לא מגיעה לסף המס, לא מרוויחים את הטבות המס אך ממשיכים להפריש לפנסיה. כך נוצרת גם אצל שכבות הביניים הרעה בהכנסה.



הטיית התצרוכת כלפי גיל הפרישה



המחקר מראה גם כי ההפרשות לפנסיה מדרדרות את בעלי ההכנסה הנמוכה הרבה מתחת לקו העוני בשנים שלפני היציאה ממעגל העבודה, בתמורה לחיים סבירים לאחר הפרישה. חובת החיסכון הפנסיוני גורמת להקטנת ההכנסה בשנים שלפני הפרישה עקב ההפרשות שמתבצעות מהמשכורת. זה קורה בזמן שבלאו הכי ההכנסה של אותם עשירונים היא נמוכה.



בעת הפרישה, כאשר אותם עשירונים מקבלים קצבת זקנה והשלמת הכנסה, נוספת להם קצבת פנסיה שמגדילה את הכנסתם הכללית וכך מעלה את רמת חייהם מעבר לקו העוני - על חשבון רמת חיים נמוכה מתחת לקו העוני בשנות העבודה, שבהן הם מגדלים ילדים ואולי גם משלמים משכנתא.



תמיכה שוויונית לכל רמות ההכנסה



ממצא אחר שעולה מהמחקר של ברנדר הוא תמיכה שווה של המדינה בגיל הפרישה בכל רמות ההכנסה במשק. מהמחקר מתברר שבעלי הכנסה נמוכה נהנים מתמיכה ממשלתית דרך קצבאות הזקנה שהם מקבלים מביטוח לאומי, שהיא גבוהה יותר מסך תשלומי הביטוח לאומי שהם משלמים במשך שנות העבודה שלהם. ככל שההכנסה גבוהה, כך מצטמצם הפער בין שווי קצבאות הזיקנה לתשלומי הביטוח הלאומי, עד שבשני העשירונים הגבוהים באוכלוסייה מתהפך הפער - וסך התשלומים לביטוח לאומי גדול משווי הקצבאות.



לעומת זאת, בעלי הכנסה נמוכה כמעט שאינם נהנים מהטבות המס הניתנות על החיסכון הפנסיוני, מכיוון שבחלק ניכר מתקופת עבודתם, הם כלל אינם מגיעים לסף המס. זאת בעוד שבעלי הכנסה גבוהה נהנים מהטבות מס ניכרות הגדלות עם ההכנסה.



סכימה של ההטבות המגיעות מהביטוח לאומי בצורת קצבאות זקנה וההטבות המתקבלות ממס הכנסה בצורת הטבות מס על החיסכון הפנסיוני מגלה כי בסך הכל תמיכת המדינה לגיל הפרישה דומה במרבית משקי הבית ללא הבדל משמעותי בין העשירונים. כלומר, את הטבות המס שמפסידים העשירונים הנמוכים הם מרוויחים דרך קצבאות הזקנה, בעוד שתשלומי הביטוח הלאומי הגבוהים של העשירונים העליונים מתקזזים עם הטבות המס שניתנות להם.



הציבור יודע מה הוא עושה



המחקר מזים את הטענות שלפיהן הסדר פנסיה חובה נועד לדאוג לכלל בעלי ההכנסה לעת הזקנה ולהכתיב התנהגות רציונאלית לגבי החיסכון לפנסיה. המחקר מצא כי התנהגות משקי הבית בתקופה שקדמה להנהגת הסדר פנסיה חובה היתה הגיונית לפי הפרמטרים של המערכת ועקבית עם התמריצים שמספקים מערכות המס והביטוח הלאומי.



"הציבור אינו פסיבי ביחס להחלטה אם לחסוך לפנסיה", קבע המחקר. "הסדר פנסיית חובה לא שינה כלום. בעלי ההכנסה הגבוהה חוסכים בכל מקרה, ואילו ההפרשות של בעלי ההכנסה הנמוכה לא מוסיפות להם לפנסיה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully