במבחן עשר השנים - האג"ח האמריקאיות ניצחו את המניות

>> כשמדד דאו ג'ונס טיפס בחזרה ל-10,000 נקודות החודש, ההישג הזה עלה לכותרות אך לא עורר התלהבות רבה, ובצדק. "האם לא עשינו זאת כבר כמה פעמים בעבר?", שאל הכלכלן ואסטרטג ההשקעות, אדוארד ירדני. למעשה, עשינו זאת בעבר. ואכן, המדד חצה את רף 10,000 הנקודות יותר מעשרים פעמים מאז סוף מארס 99', אז השוק היה חם עד כדי כך שבחירת המניות נהפכה כמעט לספורט לאומי בארה"ב.








באותה שנה ראה אור הספר "דאו 36,000", שהצהיר בביטחון שהמניות הן "למעשה מסוכנות פחות מאג"ח". לפי הספר, המדד יזנק פי יותר משלושה בערכו בתוך מספר לא גדול של שנים. ואולם כפי שהמשקיעים יודעים טוב מדי, ההיסטוריה הפיננסית של העשור האחרון התבררה כשונה במקצת. המניות התבררו כמסוכנות ביותר. למרות העליות שנרשמו באחרונה, ב-10 השנים שקדמו לספטמבר האחרון מרבית המשקיעים במניות הפסידו כסף.



ואולם, ייתכן שפחות אנשים מבינים שבאותן 10 שנים, בעוד התשואה הכוללת בשוקי המניות היתה מאכזבת, הניב שוק האג"ח תשואות נדיבות. הזינוקים בתשואות האג"ח לא זכו להד תקשורתי כמו זה שזוכות לו בדרך כלל המניות, אך למשקיעים שהחזיקו באג"ח, ולא במניות, בתיקי ההשקעות שלהם, היו יותר סיבות לחגוג ב-10 השנים האחרונות.



לפי חישובים שנערכו עבור העיתון הכלכלי הבריטי "סאנדיי ביזנס" על ידי חברת המחקר האמריקאית מורנינגסטאר וחברת הבת שלה איבוסטון אסושיאייטס עולה כי ביצועי שוקי המניות היו נמוכים לעומת קטגוריות אג"ח חשובות ב-10 השנים שקדמו לספטמבר - עם הפסד שנתי של 0.52% למדד 500 s&p, לעומת תשואה שנתית של 8.1% באג"ח ממשלתיות ארוכות טווח ושל 7.8% באג"ח קונצרניות ארוכות טווח.



יותר היסטוריה - פחות יכולת השוואה



יתרה מזאת, ביצועי מדד 500 s&p היו נמוכים מאלה של האג"ח הממשלתיות והקונצרניות גם ב-20 השנים האחרונות. מנתוני איבוסטון עולה כי בתקופות ארוכות יותר - 30 שנה, 40 שנה, וב-83 השנים שמ-1926 עד 2009 - ביצועי המניות היו טובים יותר מאלה של האג"ח, לעתים ביותר מ-3% בשנה, אבל האג"ח היו הרבה פחות תנודתיות. וככל שמרחיקים בהיסטוריה, פוחתת יכולת ההשוואה.



רוברט ארנוט, מנכ"ל חברת מחקר ההשקעות ריסרץ' אפיליאייטס מקליפורניה, הצהיר בגיליון מאי-יוני של "ג'ורנל אוף אינדקסס" כי האג"ח הוזנחו על ידי העיתונות הכלכלית ועל ידי משקיעים רבים. הוא סקר את תשואות השוק ב-207 השנים האחרונות, וגילה כי ביצועי המניות היו טובים מאלה של האג"ח רק ב-2.5% בשנה. אותו "הפרש של 2.5% בשני עשורים נהפך למשמעותי ביותר בטווח הארוך", לדבריו. אך במשך תקופות ארוכות האג"ח רשמו ביצועים טובים יותר מאלה של המניות.



העליות הפרועות של העשור האחרון - אין פירושן שביצועי המניות יהיו נמוכים מאלה של האג"ח בחודשים או בשנים הקרובות. ראשית כל, תשואות העבר אינן מספקות מתווה ברור עבור העתיד - בייחוד כשהטכנולוגיה, החדשנות ומדיניות הממשלות משנות את מבנה השווקים הפיננסיים ואת הכלכלה העולמית במהירות כה רבה, כפי שקורה כעת.



שנית, ניתן לטעון כי התקופה הממושכת יחסית של חולשה בשוקי המניות והתחזקות שוקי האג"ח היא בדיוק הסיבה שהמניות צפויות לעקוף את האג"ח. ג'רמי סיגל, מרצה לכלכלה בבית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילבניה ומחבר הספר "stocks for the long run" (מניות לטווח הארוך), מצדד בהחזקת מניות לאלה שמשקיעים לטווח הארוך, אך מודה כי נרשמו תקופות קשות בשוקי המניות.



לדבריו, האווירה בשווקים אלה חזרה להיות מבטיחה: "מבחינה היסטורית, בתקופות ארוכות שבהן ביצועי האג"ח עלו על אלה של המניות, התופעה הזו יצרה אווירה מעולה להשקעה במניות. במבט קדימה, נראה כי התמונה נוטה לטובת המניות ולא לטובת האג"ח, בוודאי שלא לאג"ח הממשלתיות".



גם בגלל ההתערבות של הבנק הפדרלי בשוק, התשואות על האג"ח הממשלתיות לטווח הארוך נשארו נמוכות ביותר, והמחירים, שנעים בכיוון הנגדי, גבוהים. אם וכאשר הכלכלה תתאושש, התשואה על האג"ח צפויה לעלות והמחירים צפויים ליפול. תשואות נמוכות, בתוך כך, מאפשרות לחברות רבות לממן את פעילויותיהן בזול, מה שעשוי לסייע להביא לרווחים גבוהים.



לסלו ביריניי, נשיא ביריניי אסושיאייטס, חברת מחקר לשוקי המניות בקונטיקט, שסבור כי אנו נמצאים בעיצומו של שוק שורי למניות, חקר את התשואות לטווח הארוך של מחלקות נכסים רבות. הוא גילה כי מ-1970 עד 2008 עקפו מניות השווקים המתעוררים את מדד 500 s&p, את שוק האג"ח ואת הנכסים החלופיים כמו נפט, זהב, נדל"ן ויהלומים.



מבחן הביטחון



עם זאת, ביריניי ממליץ למשקיעים להתרכז כעת בעיקר במניות ובאג"ח מקומיות, ואולי להוסיף קורט של מניות זרות, אשר "אינן משמשות כתחליף להחזקות במניות מקומיות".



ההיגיון בבחירה במניות ובאג"ח המקומיות בתור שתי קבוצות הנכסים המרכזיות הותווה בשנות ה-30 על ידי בנג'מין גראהם ודייויד דוד, אבותיהם של השקעות הערך. בספרם הקלאסי "security analysis" הם מדגישים את הביטחון - ומצדדים באג"ח, ורק האיכותיות ביותר, כמתאימות בהרבה למשקיעים קטנים לעומת מניות, שמושכות "ספקולטורים".



מכיוון שהשקעה במניות רגילות היא מסוכנת בהרבה מאשר השקעה באג"ח, צריך להיות להן פוטנציאל לתשואות גבוהות בהרבה כדי לקרוץ למשקיעים להחזיק בהן, גרסו גראהם ודוד. אך הם לא היו מופתעים מתקופות ארוכות שבהן ביצועי שוק האג"ח עולים על ביצועי המניות.