ישראל מפגרת בפיקוח על רואי החשבון

>> קשה להאשים את רואי החשבון על כך. רואי החשבון לא מחפשים לעשות לעצמם חיים קשים, ובצדק מבחינתם, ולכן הם הודפים כל ניסיון לפלוש אל הטריטוריה הפרטית שלהם - טריטוריה שנקראת לשכת רואי החשבון, ושכיום מתנהלת בעצמאות ממדינת ישראל.

כללי אתיקה על פעילות רואי החשבון? לשכת רואי החשבון קובעת ומפרסמת. אכיפה של כללי האתיקה? הלשכה מבצעת. בית דין משמעתי? ניחשתם נכון, בסמכות הלשכה בלבד. קביעת נוהלי העבודה המחייבים של רואי החשבון, מה שקרוי "תקני ביקורת"? לשכת רואי החשבון קובעת ומפרסמת. ומה עם פיקוח על עמידתם של רואי החשבון בתקנים שנקבעו להם?



כאן מסתתר המרצע. את הפיקוח על עמידתם של רואי החשבון בתקני הביקורת מבצעים רואי החשבון בעצמם, באופן הדדי, זה לגבי זה. המוסד לסקר עמיתים, חברה בת שהקימה לשכת רואי החשבון, הוא שמבצע את הביקורת הזו, באמצעות שליחת רואי חשבון של פירמה אחת לבדוק את הפעילות של רואי חשבון בפירמה אחרת.



אתם יכולים להניח שהרעיון למוסד לסקר עמיתים לא נולד בישראל. למעשה, הרעיון הזה הועתק מארה"ב, שם פעל מוסד כזה במשך שנים ארוכות. המעניין הוא שישראל בחרה לאמץ את המודל האמריקאי ב-2004 - שנתיים לאחר שהמוסד האמריקאי בוטל, מאחר שהוכח ככישלון חרוץ.



הניסיון האמריקאי לימד שרואי חשבון של פירמה אחת מתקשים להיות קפדניים עם רואי חשבון מפירמה מתחרה - גם מאחר שהם נזהרים זה בכבודו של זה וגם מפני שהנורמות שהם יקבעו בפיקוח על פירמה אחת יחייבו מאוחר יותר גם את הפירמות האחרות. במלים אחרות, הפיקוח ההדדי נכשל מאחר שמפוקחים אף פעם אינם טובים מדי בלפקח על עצמם - גם אם הם עוסקים בהחלפת פיקוח אחד על השני.



אפשר להיות סמוכים ובטוחים שמה שנכשל בארה"ב אינו יכול להצליח בישראל - מדינה קטנה שבה כולם מכירים את כולם (ובטח שכל רואי החשבון מכירים זה את זה). ובכל זאת, זה לא מנע מרשות ניירות ערך וממשרד המשפטים - שניסו ב-2004 לקדם הקמת מוסד פיקוח עצמאי על רואי החשבון - לקבל את הדין, להיכנע ללחצי רואי החשבון ולהסתפק בפיקוח הלא עצמאי של המוסד לסקר עמיתים.



ואולם בעוד ישראל נכנעת ללחצי הגילדה, בעולם כבר התקדמו. משבר השערוריות הפיננסיות של תחילת העשור, משבר אנרון, הביא לשידוד מערכות כללי במעמדם של רואי החשבון בארה"ב - ובעקבותיהם גם בשאר העולם. בארה"ב חוקקו את חקיקת סרביינס אוקסלי, שביטלה את ביקורת העמיתים והקימה במקומו מוסד עצמאי לפיקוח על רואי החשבון - ה-pcaob. ה-pcaob נהפך מאז למודל כלל עולמי, כאשר כל מדינות העולם עוברות לפיקוח עצמאי על רואי החשבון.



בעקבות זאת, גם ארגון ה-oecd אימץ כללים לפיהם רואי חשבון הבאים ממדינה שבה אין פיקוח עצמאי לא יוכלו להמשיך ולבקר דו"חות כספיים של חברות בינלאומיות.



למעשה, העולם צועד לעצמאות בכל גווני הפעילות של רואי החשבון. קביעת כללי הביקורת החשבונאית כבר הוצאה מהם והועברה לכללים הבינלאומיים (ifrs). גם קביעת תקני הביקורת הוצאה בפועל מידי רואי החשבון - לאור הצלחת כללי ה-ifrs החליט האיחוד האירופי להעתיק את המודל גם לכללי התקינה, והוקם מוסד בינלאומי העוסק בקביעת תקני ביקורת בינלאומיים. הפיקוח על רואי החשבון, לפי החלטת oecd, צריך לצאת למוסדות עצמאיים בתוך שנה וחצי מהיום.



כל זה קורה בעולם, ורק ישראל נשארה שנות דור מאחור. "ישראל היא אחת המדינות המפגרות ביותר בעולם בכל הקשור לפיקוח על רואי החשבון אצלה", אמר ל-themarker רואי חשבון מודאג, שבעיניים כלות צופה בכך שעוד שנה וחצי הפירמה שלו תאבד את כל התיקים של החברות הישראליות הנסחרות בחו"ל - בהתאם לדרישה של ה-oecd.



ישראל אמנם עברה לתקני חשבונאות (ifrs) בינלאומיים, אבל פיקוח עצמאי אין, וגם האפשרות להוציא את תקני הביקורת מידי לשכת רואי החשבון נראית כמו חלום באספמיה. למעשה, כל ניסיון להגביל במעט את כוחה של לשכת רואי החשבון, שאיש אינו מפקח עליה, נראה שנועד לכישלון.



לכן, מזל שיש את ה-oecd - שאינו מושפע מלחצי הגילדה המקומית ושרואה את החשיבות של פיקוח עצמאי - שמכריח את ישראל לבצע שינויים בפיקוח על רואי החשבון. אולי בעקבות האילוץ שמשית oecd, יצליחו רשות נירות ערך ומשרד המשפטים להביא סוף-סוף להקמת מוסד פיקוח עצמאי על רואי החשבון.