מרצה בכיר ברופין מרוויח 62 אלף שקל בחודש

>> כל סטודנט מתחיל יודע שהאקדמיה בישראל במשבר כלכלי קשה, אך זה לא מפריע לבעלי התפקידים הבכירים בה לקבל שכר נאה. כך, דו"ח השכר החדש מגלה כי את השכר החודשי הממוצע הגבוה ביותר באקדמיה בשנה שעברה קיבל נשיא הטכניון, פרופ' יצחק אפלויג - 66,687 שקל (עלות שכרו - 81,619 שקל). נשיא אוניברסיטת ת"א בשנה שעברה, פרופ' צבי גליל, שהודח באחרונה מהתפקיד, השתכר 63,247 שקל (עלות שכרו - 84,448 שקל). ואולם באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שממנה הגיע לתל אביב ואליה גם ישוב, שכרו גבוה בהרבה.



שכרו של נשיא מוסד ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן, היה 61,619 שקל. עלות שכרו היתה הגבוהה ביותר בין כל נשיאי האקדמיה בישראל - 88,229 שקל. נשיא אוניברסיטת בר אילן, פרופ' משה קוה, השתכר 59,349 שקל (עלות שכרו - 78,118 שקל) - יותר מנשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי, שהסתכם ב-59,167 שקל (עלות שכרה - 83,444 שקל), ויותר משכרו של נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' אהרן בן-זאב, שהגיע ל-58,498 שקל (עלות שכרו - 80,581 שקל).

את השכר הנמוך ביותר באקדמיה קיבל פרופ' מנחם מגידור, נשיא האוניברסיטה העברית - האוניברסיטה המובילה של ישראל בדירוגים הבינלאומיים, שהשתכר 57,787 שקל בלבד (עלות שכרו - 76,371 שקל).



ייתכן כי נשיאי שבעת המוסדות האקדמיים בישראל יתפלאו לשמוע כי מרצה בכיר במרכז האקדמי רופין השתכר בשנה שעברה 62,760 שקל ועלות העסקתו הגיעה ל-73,565 שקל. לעומתו, נשיאת המרכז, שוש ארד, הסתפקה בשכר צנוע מאוד של 19,145 שקל ועלות שכרה היתה 24,580 שקל.



לזכותם של כל המוסדות האקדמיים המובילים בישראל ייאמר כי בניגוד לרוב המוסדות הציבוריים האחרים, הם שומרים על הסדר: בכולם הנשיא הוא בעל השכר הגבוה ביותר.



בבר אילן מרוויחים פחות



בטכניון בחיפה יש 1,952 עובדים. שכרם החודשי הממוצע ברוטו ב-2008 היה 15,793 שקל. באוניברסיטה העברית מספר העובדים כמעט כפול - 3,614, ושכרם הממוצע היה 14,559 שקל. במכון ויצמן היוקרתי, שאחת מהחוקרות בו, פרופ' עדה יונת, זכתה באחרונה בפרס נובל לכימיה, מועסקים 1,818 עובדים ששכרם הממוצע 14,508 שקל. אוניברסיטת תל אביב היא הגדולה באוניברסיטאות ישראל, וב-2008 העסיקה 4,030 עובדים, בשכר ממוצע של 14,092 שקל. באוניברסיטת בן גוריון עבדו 3,230 איש, בשכר ממוצע של 13,972 שקל. אוניברסיטת חיפה העסיקה 1,914 עובדים בשכר ממוצע של 13,275 שקל. את השכר הנמוך ביותר קיבלו 3,321 עובדי אוניברסיטת בר אילן - 11,326 שקל בממוצע בלבד.



התמונה משתנה כשעוברים לבעלי התפקידים הבכירים במוסדות ההשכלה הגבוהים בישראל. בטכניון היה השכר החודשי הממוצע ברוטו של 13 בעלי התפקידים הבכירים במוסד 42,227 שקל. באוניברסיטת חיפה השתכרו 33 בעלי התפקידים הבכירים 36,573 שקל, בעוד שבאוניברסיטה העברית היה שכר 143 בעלי התפקידים 32,505 שקל. בבר אילן קיבלו 158 הבכירים שכר נאה של 37,590 שקל, בעוד באוניברסיטת בן גוריון היה שכרם 29,628 שקל. במכון ויצמן היו 21 בעלי תפקידים בכירים, והם השתכרו בממוצע 39,252 שקל. באוניברסיטת תל אביב השתכרו 25 בעלי התפקידים שכר גבוה למדי - 40,615 שקל - חרף המשבר הכלכלי עמו מתמודדת האוניברסיטה.



בעקבות פעילות של יחידת האכיפה באוצר נתבעו 2,000 מעובדי הסגל המינהלי באוניברסיטת תל אביב להחזיר 120 מיליון שקל שקיבלו שלא כחוק - בממוצע, 60 אלף שקל לעובד. החיסכון השנתי לאוניברסיטה ממהלך זה מוערך ב-24 מיליון שקל.



בימים אלה נערכת בדיקת שכר לחלק מעובדי הסגל המינהלי באוניברסיטה העברית בירושלים. עד כה נמצא כי האוניברסיטה משלמת שכר ל-20 מעובדי הסגל המינהלי לפי דרגה של 46+ ולשלושה עובדים לפי דרגה 46. זאת כאשר דרגה 46 ומעלה משולמת רק למנכ"ל או משנה למנכ"ל בשירות המדינה. עוד נמצא כי חלק מהעובדים מקבלים תשלום קבוע של 40 שעות נוספות בחודש ללא דיווח, כאשר לפי ההוראות יש לשלם עבור שעות נוספות רק לפי דיווח בפועל ולא באופן גלובלי. בנוסף, עובדי האוניברסיטה מועסקים לפי 173 שעות חודשיות ולא 184 שעות, כמקובל בשירות המדינה. כתוצאה מכך, ערכה של שעת עבודה באוניברסיטה גדול ב-6.4% מערכה של שעת עבודה בשירות המדינה.