נשיא מקסיקו שבר את מונופול חברת החשמל - ובמקסיקו סיטי שולט החושך

האורות כבו בכל חלקי העיר מקסיקו סיטי. המזון נרקב במקררים ומסכי המחשבים הוחשכו. כאשר נשיא מקסיקו פיליפה קלדרון הודיע על סגירתה של חברת החשמל לוז-י פוארזה דל סנטרו – החברה הממשלתית המפסידה – ופיטר את 44 אלף עובדיה לפני שבועיים, הוא הבטיח שמחליפתה - לקומיסיון פדרל דה אלקטריסידאד (cfe), חברה ממשלתית נוספת – תספק חשמל ביעילות.



אבל ברחבי העיר מקסיקו סיטי הפסקות החשמל מתחרשות כבר למעלה מיום. במקרים מסוימים נדמה כי המתגים הראשיים הורדו בצורה מכוונת – ראייה לכך שעובדיה של חברת החשמל שנסגרה על ידי הממשלה המקומית החליטו לקחת את העיניינים לידיים.



"זוהי פעולה מכוונת כדי להפריע ולהשפיע על הצרכנים", אמר אסטפנו קונדה, דובר ה-cfe, והוסיף: "הם רוצים ליצור לחץ ולגרום לזה להיראות כאילו חברת cfe לא מצליחה להתמודד עם אספקת החשמל למקסיקו סיטי".



בין אם הפסקות החשמל נובעות מחבלה, אם יימשכו הפסקות החשמל הללו הן יוכלו להביא את הציבור למחות על האג'נדה של הנשיא, שעד כה זכתה בתמיכה נרחבת.



לפני 6 ימים וללא כל אזהרה מוקדמת שלח קלדרון יותר מ-1,000 שוטרים פדרליים, חמושים בציוד לפיזור הפגנות, להשתלט על משרדי לוז-י פוארזה דל סנטרו. הוא הוציא צו לסגירת החברה ולהעברת תחומי האחריות שלה ל-cfe, המספקת חשמל לשאר המדינה.



ממשלת מקסיקו טענה כי לא היתה לה ברירה אלא לסגור את חברת החשמל. התנהלות לוז-י פוארזה היתה שערורייתית במשך שנים. החברה נוהלה לא לטובת הצרכנים, אלא לטובת האינטרסים של איגוד עובדי תעשיית החשמל. היתה זו אחת הדוגמאות המטרידות ביותר לפריבילגיות התאגידיות שפרחו במקסיקו במשך שבעת עשורי שלטונה של המפלגה המהפכנית הממוסדת (pri), תקופה שבה איגודים ובעלי עסקים פרטיים השיגו מונופול על אספקת החשמל וזכו להגנה מצד המדינה.



מאז 2000 הזרימה הממשלה 3 מיליארד דולר בשנה ללוז-י פוארזה, שמרביתם נוצלו למשכורות שמנות ולפנסיות שמנות אף יותר ל-44 אלף עובדי החברה ו-22 אלף גימלאיה; החברה איבדה 30% מתפוקת החשמל שלה בשל חיבורים לא חוקיים וכשלים טכניים.



על קלדרון כעת להוכיח שהוא יכול למלא התחייבותו ולספק חשמל לתושבים, אך בינתיים אין תוצאות. הצוות המצומצם של החברה החדשה כולל 3,500 איש המנסים להתמודד עם ההפעלה השוטפת והבעיות שנוצרות כתוצאה משימוש בתשתיות ישנות, שלא לדבר על חבלה.



סגירת חברת החשמל היתה רק צעד ראשון מרפורמה יסודית אותה התחייב קלדרון לבצע. בין הפעולות הבאות אותן הוא מתכנן: שינוי כולל במערך החינוך במדינה אשר עלול לעורר את חמתו של איגוד המורים. צעד נוסף הוא פתיחת שוק הטלקום לתחרות - מעשה אשר לא יתקבל בעין יפה על ידי קרלוס סלים, איל הטלקום והאיש העשיר במקסיקו.