החתמים חוזים גידול בהנפקות אג"ח

מאת בועז לוי



השוק הראשוני בישראל גווע כמעט לגמרי בכל הקשור להנפקות של מניות בשנה האחרונה. ואולם לחתמים ועורכי הדין המלווים את ההנפקות נמצאה עדנה בדמות שורה של הנפקות אג"ח ואג"ח להמרה, שיצאו השנה לפועל בסכום כולל של מיליארדי שקלים.



הגאות בהנפקות אג"ח יוחסה לריבית הריאלית הנמוכה, לירידת האינפלציה לרמה מערבית (ואף מתחת לכך) ולשפל בשוק המניות. עתה צופים בשוק כי הפחתת הריבית החדה הצפויה עשויה להגביר את הפופולריות של גיוסים אלה.



הידיעה כי ריבית בנק ישראל תופחת ב-2 נקודות אחוז הביאה לירידת התשואות באפיקים הממשלתיים הצמודים הארוכים בכחצי נקודת אחוז לרמה של 4.1%. תשואות אלה משמשות כנקודת התייחסות (Benchmark) לחברות המבקשות להנפיק אג"ח להמרה לתקופות ארוכות (עד 15 שנים).



מנכ"ל לידר יאיר פודים מסכים כי להפחתת הריבית תהיה השפעה חיובית על השוק הראשוני, אך הוא מסייג קביעה זו. "זהו אירוע חיובי, אך חד פעמי. עדיין לא נפתרו הבעיות הביטחוניות והגיאו-פוליטיות, הכלכלה שלנו עדיין מקרטעת, וגם בארה"ב עדיין יש האטה".



פודים אומר כי הפחתת הריבית תעודד גיוס באג"ח להמרה, בכפוף לכך שמחיר המניות נותר סביר. "הורדת ריבית בממדים כאלה צריכה להשפיע לטובה על השוק המשני (שוק המניות), ואתמול כבר נראו סימנים לכך".



פודים סבור כי חוץ מהורדת הריבית יש דחף נוסף לגיוסים של חוב דרך אג"ח או אג"ח להמרה: גיוון מקורות המימון. "יש לחץ מסוים במערכת הבנקאית המקשה על גיוס חוב בצורה בה הדבר נעשה בשנים קודמות", הוא אומר.



עיקר הגיוסים של השנה בוצעו באג"ח סטרייט (רגילות): בזק גייסה 500 מיליון שקל, IDB גייסה 400 מיליון שקל, מבני תעשייה גייסה 200 מיליון שקל ודלק גייסה 150 מיליון שקל. "חלק גדול מהנפקות אלה יצאו לפועל כתוצאה מרצון למצוא מימון מחוץ למערכת הבנקאית", אומר פודים.



מנכ"ל גמול סהר חתמים רונית כהן סבורה כי הפחתת הריבית תתרום להאצת הפעילות בשוק הראשוני, ובמיוחד בהנפקה של איגרות חוב ואג"ח להמרה. "אני מעריכה כי חברות רבות שלא גייסו בשנה האחרונה כי חיכו להפחתות ריבית, שוקלות בימים אלה את צעדיהן, וכבר בזמן הקרוב נראה אותן בשוק".



מנכ"ל חברת החיתום של תמיר פישמן שי יצחקי אמר כי הביקוש הגבוה לאג"ח להמרה נעוץ בגל הגיוסים הפרטיים, שהזרימו לגופי השקעה נכסים לא סחירים בכמויות גדולות. "חלק משמעותי מהנפקות האג"ח הגדולות שנערכו באחרונה היו לא סחירות, והן הותירו את הגופים שמשקיעים בעיקר בנכסים סחירים כמעט ללא סחורה. זהו אחד המקורות לביקושים הגדולים שרואים בהנפקות האחרונות".



כדוגמה לכך מביא יצחקי את הגיוס המוצלח של מכתשים-אגן, שבו גייסה החברה כ-240 מיליון שקל בסוף נובמבר. ההנפקה לציבור הסתיימה בחיתום יתר של 340%, ובמחיר שהיה גבוה ב-8.6% ממחיר המינימום ליחידה.



בכל הקשור להנפקות של מניות, פעילי השוק הראשוני מסכימים כי אין להקדים את המאוחר. "איני רואה הנפקות של הון מניות בחצי השנה הקרובה. חברות טובות שנסחרות יעדיפו להמשיך ולגייס חוב בדרך של אג"ח להמרה, בשל העלות הנמוכה", אומר יצחקי.



לעומתו, כהן מעט יותר אופטימית. "השוק הראשוני אמנם תמיד מגיב באיחור לשוק המשני", אומרת כהן, "אבל אם תימשך המגמה של העליות נוכל לראות הנפקות של מניות ברבעון השני של 2002, ואפילו ברבעון הראשון".



"להערכתי, ציפיות להנפקות של מניות הן עדיין מוקדמות", אומר פודים. "במיוחד איני חושב שיש מקום לגיוסים בהיקף מצומצם הבאים מחברות קטנות בנוסח הפעילות שהיתה בשוק הראשוני ב-1999 ותחילת 2000". פודים סבור שהשוק עשוי להתעניין רק בהנפקות גדולות של חברות טובות, אך לאלה יש כרגע חלופות.



"אם בוחנים את כל המשברים שהיו בשוק ההון בשנים האחרונות, כולל אלה שב-82' ו-93', רואים שהתחלת היציאה היתה בהנפקה של אג'ח להמרה", מסכם פודים.