בעלי השליטה בוורדינון לא מוכנים לוותר על דמי הניהול: דחו ישיבה, פסלו קול והסתירו פרוטוקול

כך יעשו בעלי השליטה בחברה למי שיפריע להם למשוך ממנה כספים: בעלי השליטה בחברת טקסטיל גייסו בשבוע האחרון כל מכשול בירוקרטי אפשרי בדרכם למשוך דמי ניהול מהחברה.



ב-15 באוקטובר כינסה ורדינון טקסטיל (מקבוצת רבוע כחול) אסיפה כללית שבה נתבקשו המשתתפים לאשר עסקת בעלי עניין במסגרתה תשלם ורדינון לחברה האם, בי תקשורת מקבוצת רבוע כחול, דמי ניהול של 173.3 אלף שקל בחודש שהם יותר מ-2 מיליון שקל בשנה.



האסיפה הכללית אכן אישרה את המהלך, אולם ברשות ניירות ערך לא אהבו את הדרך בה אושרה העסקה: אחת מבעלות המניות של ורדינון היא דנה לבוא-ורדינון המחזיקה ב-4% מהמניות. לבוא-ורדינון העניקה ייפוי כח בכתב ידה לד"ר יהודה שנהב, כך ששנהב יוכל להצביע בשמה. עמדתו של שנהב היתה שאין לאשר את העסקה. על פי הגילוי שהוציאה ורדינון לבקשת הרשות, לו היה קולו של שנהב נספר, העסקה היתה בטלה.



ומדוע בוטל קולו של שנהב? ובכן, לבוא-ורדינון אמנם העניקה לשנהב ייפוי כח חתום, אולם בוורדינון החליטו כי מדובר באישור לא תקף. בין היתר טענו בוורדינון כי ייפוי הכח שקיבל שנהב היה לאסיפה שהתקיימה באותו יום בלבד. שנהב טען כי המילה "בלבד" כלל לא הופיעה בייפוי הכח ולראיה, העלה לאתר הבורסה סריקה של יפוי הכח - בכתב ידה המקורי של לבוא-ורדינון. ואכן, לבוא-ורדינון כותבת בכתב ידה כי ייפוי הכח תקף גם לאסיפה שהתקיימה גם ב-1 באוקטובר וגם ב-15 באוקטובר. אגב, מאחר ומדובר באותה אסיפה בדיוק (גם אם פוצלה ליומיים) הרי שהאישור המקורי שקיבל שנהב דווקא תקף.



שנהב, שועל ותיק ועתיר ניסיון בשוק ההון, אף כותב כי הדיווח שהעבירה ורדינון לבורסה "איננו נכון ואיננו מדוייק. ברור ממנו כי החברה משנה את הניסוח המקורי כרצונה וכטוב בעיניה". חברת ורדינון מציינת כי "הנציג טען כי אילו היה מתאפשר לו, היה מצביע נגד אישור ההחלטות", אך שנהב כותב כי הודיע "בפירוש וחד משמעית כי הוא מצביע נגד אישור ההצבעות, בלי "אילו" וללא כל הסתייגויות".



מדוע הופסקה הישיבה?
שנהב ממשיך וחושף את ההתנהלות המוזרה בישיבה: יום לפני הישיבה קיבל שנהב טלפון מאת עו"ד דוד חודק שביקש ממנו להצביע בעד אישור ההצעה או לכל הפחות להימנע מהצבעה. שנהב סירב אבל הסכים לדחיית הישיבה עד לשובו של חודק לישראל. שנהב גם דיווח לנוכחים על השיחה ולכן עורכות הדין שנכחו במקום יצאו לבדוק אם המועד החדש של המשך האסיפה מתאים ליומנים. ההפסקה הקצרה התארכה והתארכה ולבסוף חזרו השתיים והודיעו במפתיע כי למעשה יצאו לבדוק את תקפות ייפוי הכח שקיבל שנהב מלבוא-ורדינון. מסקנתן היתה שהאישור לא תקף.



אך שנהב, מרצה ותיק לענייני חוק החברות וממשל תאגידי, אמר כי באסיפה הקודמת הוחלט שאין צורך בייפוי כח חדש והזהיר את הנכחים לבל ינקטו במחטף שאינו מקובל וככל הנראה גם בלתי חוקי. שנהב המשיך ומחה והצביע באופן רשמי נגד ההחלטה להוציא מחברת ורדינון דמי ניהול של 2 מיליון שקל אך ללא הועיל. ההצבעה עברה.



איפה הפרוטוקולים?
גם המשך הסיפור מעורר תהיות. שנהב ביקש לממש את זכותו החוקית ולעיין בפרוטוקול הישיבה מחשש ששונה בניגוד לחוק. בוורדינון הבטיחו לפקסס את הפרוטוקול אך שעה לאחר מכן שינתה החברה את דעתה וסירבה. ורדינון, שמשרדיה נמצאים דווקא בפתח תקווה, טענה כי הפרוטוקול נמצא דווקא בקיבוץ ניר אליהו. שנהב לא התעצל ונסע לקיבוץ שם נודע לו כי החברה מסרבת לאפשר לו לצלם את הפרוטוקול. "עליך לעיין בפרוטוקול במשרד ונאסר עליך להוציאו", נמסר לו. על פי חוק החברות, פרוטוקול האסיפה הכללית צריך להיות גלוי לציבור למשך 7 שנים.