פסק דין שהרשיע חברה בעבירות ני"ע לא ישמש ראייה בתביעה ייצוגית נגד הדירקטורים

מסקנות וממצאים של פסק דין פלילי שמרשיע חברה אינם קבילים כראייה לכאורה במשפט אזרחי, בו נתבעים חברה והדירקטורים שלה בתביעה ייצוגית, עקב כך שאחריותם נובעת מאחריות החברה - כך קבעה השבוע שופטת בית המשפט המחוזי מרכז מיכל נד"ב.



החלטת השופטת התקבלה במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברות בולוס גד תיירות ומלונאות, אינווסט חברה לנאמנות, פועלים שוקי הון, חברי דירקטוריון בולוס גד תיירות ומשרדי רואי החשבון של החברה.



במאי השנה הורשעה חברת בולוס גד תיירות על פי הודאתה בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום בפסק דין חלוט, שלא הוגש עליו ערעור. החברה הורשעה בריבוי עבירות על חוקי ניירות ערך, בכך שכללה פרטים מטעים בדו"חותיה הכספיים בכדי להטעות משקיע סביר; לא הגישה דו"חות מיידים; ומסרה פרטים כוזבים בדו"חותיה המיידים כדי להטעות משקיע. בנוסף, הורשעה בהטעייה בתשקיף ובדו"חות. כתב האישום הוגש גם נגד דירקטורים בחברה, שנתבעו בתביעה הייצוגית: עזמי נשאשאבי, יעקוב בולוס ואיברהים בולוס.



התובע הייצוגי טען כי פסק הדין המרשיע קביל כראייה לכאורה בתביעה הייצוגית, מאחר שהנתבעים כיהנו כדירקטורים ונושאי משרה בחברת בולוס גד תיירות, ואחריותם נובעת מאחריות החברה שהורשעה. כן נטען כי לפי ההלכה, די בכך שאחד הצדדים להליך אזרחי הורשע או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, כדי שניתן יהיה להגיש את פסק הדין כראייה גם נגד הצדדים האחרים, שהם זרים להליך הפלילי.



החברה טענה כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בפקודת הראיות להגשת פסק הדין המרשיע כראייה. זאת מאחר שהחברה פורקה על ידי בית המשפט לפני שהורשעה, ועם מתן צו הפירוק נפסקו ההליכים המשפטיים נגד החברה, ולכן היא אינה צד להליך התביעה הייצוגית. נטען כי צירופה של החברה כעת לתביעה יוצרת מצב שבו החברה אינה צד להליך בפועל: היא אינה מגישה כתבי טענות, אינה מיוצגת אך נוכחותה הטכנית משמשת את התובע להכנסת ראיות לכאורה.



החברה טענה עוד כי מעשי עוולה של תאגיד אינם נחשבים מעשים המטילים אחריות אזרחית על הדירקטוריון, אלא אם הוכח שהדירקטורים ביצוע את העוולה באופן אישי. כן נטען כי לא הוכחו עוולות שבוצעו על ידי הדירקטורים, ולכן אין לראות בהם ככאלו שאחריותם נובעת מאחריות החברה, כפי שדורש החוק.



השופטת נד"ב פוסקת כי רוב הנתבעים אינם נכנסים בקטגוריה של מי שאחריותם נובעת מאחריות החברה שהורשעה, ולכן אין להגיש כראייה את פסק הדין המרשיע מכוח נוכחותם בהליך התביעה הייצוגית.
השופטת מציינת כי ההליך האזרחי נגד החברה מתנהל בפני המפרק שמונה לה, והיא אינה נוכחת בדיונים בפניה. לדבריה "אין בהגשת פסק הדין המרשיע כדי לייעל את ההליך כנגד החברה, ואין הגיון בהגשתו נגד הצדדים בתיק כאשר החברה אינה צד לו". השופטת קובעת כי החברה אינה בעל דין במשפט לצורך הכנסת ראיות חדשות באמצעותה.



השופטת קובעת כי אחריותו של דירקטור היא אישית לעוולות שהוא ביצע, והוא אינו חייב חבות אזרחית אוטומטית עקב חבות החברה. לכן לדבריה אחריות הדירקטורים אינה נובעת מאחריות החברה כנדרש לפי החוק.