עו"ד דן אבי-יצחק, שהתפרסם דווקא בזכות התמחותו בפלילים, אך כלשונו, "90% מעבודתי המקצועית היתה בתחום האזרחי", מודה כי מתארגנת קבוצה של בעלי איגרות חוב שלהן משך חיים קצר עד שלוש שנים המחזיקים לדבריו "בסכומים שיכולים להתקרב למאות מיליוני שקלים", נגד ההסדר של אפריקה ישראל. אבי-יצחק אינו מוכן לומר אם ייצג את הקבוצה בבית המשפט.
לדבריו, "אם המתווה הזה לא יהיה שווה לכל נפש ולא תיעשה הבחנה ברורה בין בעלי איגרות החוב הקצרות לבין בעלי איגרות החוב הארוכות הוא נדון לכישלון, כי הוא בלתי חוקי, מפלה ומקפח ומעדיף אינטרסים של קבוצה אחת על פני קבוצה אחרת". זאת, לדבריו, משום ש"הנציגים ויועציהם המשפטיים, שהתיימרו לייצג את כלל בעלי איגרות החוב, דאגו בפועל רק לאינטרסים של בעלי האג"ח הארוכות מכיוון שהנציגים שהם הגופים המוסדיים מחזיקים במספרים גדולים מאיגרות החוב האלה". היועץ המשפטי של הנציגות הוא עו"ד ליפא מאיר ועמו עו"ד אמיר ברטוב ממשרדו.
לדעת אבי-יצחק, "יש שאלה גדולה לגבי עצם חוקיות המינוי של הנציגים ושל יועצם המשפטי". לדבריו, הם מונו באסיפה בעייתית מאוד מבחינה משפטית, שכן לא נעשתה בהצבעה הבחנה בין בעלי אג"ח מסוגים שונים. "היה צריך להצביע בהבחנה בין אלה שמחזיקים באג"ח קצרות לבין המוסדיים שיש להם אג"ח מסוג אחר, ולכן האינטרס שלהם מנוגד לאג"ח הקצרות", הוא מסביר. "היה צריך להצביע באסיפות נפרדות ולא באסיפה כוללת".
לדבריו, "ניגוד האינטרסים בולט, זה לא דבר שולי. משקיע לזמן קצר, לשנה-שנתיים, יש לו עניין לקבל את כספו אחרי הזמן הזה, ולכן הוא מסתפק בדרך כלל בריבית קטנה יותר והסיכון שלו הרבה יותר קטן, כי בזמן קצר יש חשש קטן יותר להתרחשות מאורעות שימנעו את פירעון החוב. לעומת זאת, למשקיע לזמן ארוך לא אכפת מתי יקבל את כספו. הוא דומה למי שמשקיע במניה, והסיכון שהוא לוקח הרבה יותר גדול.
"אלו שתי קבוצות שונות. הראשונה יכולה לומר: אנחנו רוצים פירוק מיידי, ונקבל את כספנו מהר אפילו אם נפסיד משהו. הקבוצה השנייה תשמח אם יאריכו את המועד לקבלת הכספים, ובלבד שתקבל את הריבית. איך אותו אדם יכול לייצג את שתי הקבוצות האלה? איך הוא יכול להביא אותה הצעה לשתי הקבוצות הללו? זה עולם אחר. לכן הרעיון הזה לא יכול לעבוד".
אז יש לך טענה נגד עו"ד ליפא מאיר?
"יש לי טענה נגד כל מי שהיה מעורב בהסדר הזה, שהוא מפלה, מקפח ונעשה תוך פעולה בניגוד אינטרסים. זה כולל את כל מי שקשור לייצוג בעלי אג"ח, הנציגות ויועציה המשפטיים".
ומה לגבי פרופ' אמיר ברנע?
"אף אחד לא יכול לבוא אליו בטענות. הוא מייצג את החברה והוא יכול לעשות כל מה שהוא חושב לטובת החברה. הוא לא צריך לדאוג לבעלי האג"ח, כי הוא צד מנוגד להם".
להבחין בין בעלי האיגרות
אבי-יצחק אומר כי יש לו גם השגות נגד ההסדר כולו. לדעתו ולדעת הקבוצה המתארגנת, לדבריו, ההסדר לא מספיק טוב, בין השאר משום שלדבריו "הוא לא עומד במה שהמוסדיים אמרו בהתחלה ואין לו ביטחונות". אבל בהקשר זה אין לו טענות נגד הנציגים.
לדבריו, "אי אפשר להאשים את הנציגים שהם לא פעלו בתום לב בעניין הזה, כי ייתכן שהם חושבים שזה ההסדר הטוב ביותר מבחינה כוללת. אבל מבחינת חלוקת העוגה בין הסדרות השונות, אי אפשר בשום אופן לעשות חלוקה שווה ללא הבחנה ביניהן. זה דבר שלא יכול להיעשות בתום לב כי הוא מפלה לטובה קבוצה אחת, שכן לנציג יש יותר איגרות מהקבוצה המסוימת שהוא מעוניין ביקרה".
אז מה בדעתכם לעשות?
"העניין יובא לבית משפט, אלא אם כן הם יקחו את העוגה ויחלקו אותה באופן צודק. לבעלי האג"ח הקצרות יגידו 'אתם תקבלו איגרות קצרות או פתרון אחר שהולם את ההשקעה שלכם', ולבעלי הארוכות יציעו דברים אחרים".
לאיזו חלוקה אתה מצפה?
"שבעלי האג"ח הקצרות יקבלו אג"ח קצרות, אפילו אם יאריכו להם את החוב, אבל יאריכו אותו באותה הפרופורציה שמאריכים לארוכות. נניח שיש אג"ח ארוכה ל-10 שנים, ולפי ההסדר מאריכים אותה ל-16 שנה, כלומר ב-60%. באופן דומה, אם למישהו יש אג"ח לשנה אז צריך להאריך גם אותה ב‑60%, ולא לתת לשניהם אג"ח ל-16 שנה. זה לא מתקבל על הדעת".
אתם עומדים להגיש תביעה בשבוע הבא?
"בשבוע הבא יהיו פעולות גם מצד החברה. הלא היא נמצאת במצב שבו יש לה פירעון של אג"ח מסדרה ט' בימים הקרובים, ואני מניח שהיא תרצה לעצור את זה. ייתכן שבמקביל או בעקבות זאת יהיו גם פעולות של הקבוצות הניזוקות".
פרופ' ידידיה שטרן: ההסדר נראה סביר
פרופ' ידידיה שטרן, מומחה לדיני חברות ולשעבר דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, סבור כי "לעומת הסדרים קודמים בשנים קודמות והתרבות של החזר חובות בחברה הישראלית, ההסדר באפריקה ישראל נראה על פניו סביר". להערכתו, "זה נובע מכך שמצבה של אפריקה אינו נואש, וכך כנראה השתכנעו המוסדיים".
שטרן הוסיף: "יש פה במידה רבה הבעת אמון של המוסדיים ביכולת של אפריקה להשתקם. אם יש להם חשש שאפריקה לא תוכל להשתקם אז זה הסדר גרוע במיוחד ¬ גם בגלל ההמרה למניות, שכמובן הופכות לחסרות ערך אם החברה נופלת, וגם מפני שמדובר בגלגול חובות, בגיוסי חובות עתידיים. לכן ההסדר סביר רק אם יש בו תקווה גדולה שאפריקה מחביאה עתיד מבטיח. המוסדיים יישפטו על פי התוצאות העתידיות. צריך לראות מה יקרה לעסקיו של לבייב בשנים הבאות, ונצטרך לראות את הביקוש לאג"ח החדשות שיונפקו".
שטרן אומר כי יש לשים לב לשתי נקודות משמעותיות בהסדר. הראשונה, לדבריו, היא אפיון העסקה ¬ בהסדר סוכם כי בתמורה להמרת חוב של 1.4 מיליארד שקל יקבלו הגופים המוסדיים כ 33% ממניות אפריקה ישראל.
בהקשר זה אומר שטרן: "לא מדובר פה על החזר חוב. גם ליפא מאיר וגם רועי ורמוס מדברים על הסדר מלא של החוב, אבל האמירה הזו אינה נכונה. אין לדעת אם יש פה הסדר מלא של החוב, משום שהערכת ההחזר תלויה בשווי המניה בעתיד. שווי המניה כפי שנקבע בהסכם הוא אסמכתא מאוד קלושה לערך שהם קיבלו, משום שמדובר פה במשקיעים מוסדיים שמשקיעים לטווח ארוך, ולכן ההצלחה או הכישלון של אפריקה ישראל היא המדד המרכזי לבדיקת החזר החוב".
שטרן מסביר כי בוודאי "הם מעריכים שקיבלו את המניות בשווי כזה שהסיכויים שהן יעלו דרמטיים, והם מניחים על בסיס זה שבדיעבד יתברר שהחוב יוחזר במלואו. אבל מי שקנה אג"ח בזמנו רצה לקנות דבר שמאופיין בשנאת סיכון, ואת זה הוא לא קיבל. שינו את תיק ההשקעות של האזרח בעל כורחו מתיק שונא סיכון לתיק אוהב סיכון".
לדברי שטרן, "עד הרגע שבו אפריקה נקלעה לקשיים בעלי האג"ח היו בעלי סיכון נמוך יחסית, ולכן זה התאים לכאורה למי שרוצה להשקיע את כספי הפנסיה שלו. ואולם עכשיו, בעל כורחם הפכו את המשקיעים באג"ח המוסדי למי שיושבים על גלגל רולטה ענקי שתלוי בהצלחה או בכישלון של לבייב. יש פה שינוי מהותי מהיותך בעל חוב להיותך בעל עסק. יש פה בפועל הטלת סיכון גבוה על המשקיעים. יכול להיות שיתברר שהם הימרו נכון, אבל כרגע הם מהמרים בעל כורחם".
עניין שני שיש לשים אליו לב, לדעת שטרן, הוא שלא ברור אם העובדה שעכשיו הציבור מחזיק, באמצעות האג"חים, ב 33% נוספים מהמניות, נותנת לו כניסה לדירקטוריון וזכות וטו על החלטותיו. "לבייב מתפקד כבעל אינטרס לאהבת סיכון, והוא הוכיח את זה בשנים האחרונות. השותפים שלו בעל כורחם, הציבור, חייבים להגן על האינטרסים שלהם בדירקטוריון על מנת למנוע את הסיכונים המיותרים", הסביר.
לדברי שטרן, כיום אפריקה צריכה לקחת בחשבון את האינטרסים של הציבור בפעילותה, והדרך לגרום לכך היא באמצעות שליטה על נטילת הסיכונים של אפריקה בעתיד. את זה ניתן לעשות באמצעות פיקוח של הדירקטוריון על ההנהלה. "השליטה עדיין בידי לבייב, אבל זה לא אומר שהמיעוט הענק הזה, שהפך להיות בעל מניות בעל כורחו בגלל כישלונות של לבייב, לא צריך לקבל הגנות מפני התפקוד השוטף של אפריקה בשנים הבאות".
שטרן מציע למנות מעין פקח על התנהלות אפריקה בעתיד, לאור האופי העסקי של לבייב והעובדה שיש כיום בעלי מניות שהם נושים לשעבר. כדוגמה לפיקוח כזה הוא מציין את ההסדר שנעשה בעבר לכור, שם כחלק מההסדר מינו לדירקטוריון של כור נציג של הבנק האמריקאי שכור היתה חייבת לו כסף, והיתה לו סמכות וטו בדירקטוריון על רמת המינוס של החברה.
עו"ד דן אבי-יצחק: "ההסדר באפריקה בלתי חוקי ומקפח את בעלי האג"ח הקצרות; הוא יובא לבית משפט"
נורית רוט
31.10.2009 / 22:32