התוכנית הסודית של יו"ר איגוד קרנות הון סיכון החדש: האיגוד יטפל גם בחברות היי-טק

ביום ג' הקרוב צפוי אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד קרנות הון הסיכון החדש ושותף - מנהל בפיטנגו, להציג את תכניתו למתווה פעולה חדש לאיגוד קרנות הון סיכון הישראלי (iva).



במפגש יתארחו בכירי ההיי-טק הישראלי ביניהם: ישראל מזין, מנכ"ל של חברת אופטיר; בארי שקד, מנכ"ל ריטליקס; איל וולדמן, נשיא, יו"ר ומנכ"ל מלאנוקס טכנולוגיות; וגיל מנדלזיס, מנכ"ל טריאנה.



עד כה נשמר מנקובסקי מלפרט מהן תוכניותיו עבור איגוד קרנות הון סיכון הישראלי בתקשורת. ל-themarker נודע כי מנקובסקי מתכנן שינוי מהפכני באיגוד שצפוי לטלטל אותו. לא עוד איגוד שנוגע ומטפל אך ורק בצרכי קרנות הון סיכון הישראליות, אלא ארגון חדש שצפוי לשתף פעולה בין קרנות הון סיכון וחברות היי-טק ישראליות. האם מנקובסקי נוטש את הטיפול בצרכיהן של קרנות הון סיכון? התשובה היא לא. לטענתו, עליו לטפל באחת הבעיות הכואבות בתעשיית הסטארט אפים הישראלית: היעדרן של חברות גדולות.



מחקר מקיף שנערך בידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, לקראת כנס קיסריה 2009, מצא שישראל כשלה במשך השנים בפיתוח חברות גדולות בענף ההיי-טק. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל פועלות 36 חברות עתירות ידע שמחזור המכירות שלהן גדול מ-100 מיליון דולר לשנה. רוב החברות האלה הוקמו לפני 1992, רק שמונה מהן הוקמו בין 1992 ל-1994, וארבע חברות בלבד הוקמו מאז 1995. בנוסף, רק כ-1% מכלל החברות עתירות הידע בישראל יכולות להיחשב גדולות במונחים מקומיים (כאלה המעסיקות יותר מ-450 עובדים).



מחברי המחקר טוענים כי למרות חשיבותן של חברות גדולות למשק, המדיניות הממשלתית כשלה בפיתוח תשתיות שיעודדו את התפתחותן של חברות אלה. המדיניות המוצהרת של צמצום התמיכה בחברות גדולות הובילה לכך שרק 15% ממענקי קרן מו"פ ב-2008 הופנו לחברות שהיקף המכירות שלהם גבוה מ-100 מיליון דולר, מצב המעיד על כך שבישראל אין מערכת מימונית לתמיכה בחברות בשלבים המאוחרים של התפתחותן.



מנקובסקי החליט לטפל דווקא בנקודה זו ולהפוך את איגוד קרנות הון סיכון הישראלי לאיגוד שמטפל גם בחברות היי-טק ישראליות ולא רק בקרנות.



לא כולם מסכימים שזו צריכה להיות ירייית הפתיחה של מנקובסקי. "השיטה שהוא מנסה להפעיל קצת מערבבת בין הדברים. הון סיכון הוא גוף פיננסי ולא יזמי. עדיף שאיגוד קרנות הון סיכון ידאג שיהיו כאן יותר גופי השקעה שמשקיעים בשלב מאוחרים בחברות היי-טק. לא ברורה החבירה של קרנות הון סיכון עם חברות היי-טק. החבירה בין השתיים היא מעט סינטטית.



"לחברות יש אינטרסים אופרטיביים. לא תמיד החברות והקרנות מפעילות אותו קו מחשבה ולעיתים יש ניגוד עניינים בין השניים", אומר גורם בכיר בתעשיית ההיי-טק. "מעבר לכך, עם כל הכבוד ליצירת אקו-סיסטם וולנטרי שמשלב בין חברות וקרנות, זו לא חלופה לממשלה שמתפקדת ומקדמת את תעשיית היי-טק. עדיין נותרה רגולציה רבה שיש לשנותה. רגולציה שלא מאפשרת להקים כלים ומקילה על תנאי השקעה שהם אטרקטיביים למשקיעים מבחוץ.



"הנושא של צמיחה ובניית חברות גדולות הוא רלוונטי אבל אפשר לפעול אחרת. מנקובסקי מנסה באמצעות הגוף החדש לשלב פעולה בין חברות וקרנות ליצור תשתית שתאפשר לו להשפיע על המשק. אבל יכול להיות שהוא יותר מדי מרוכז בנושא של בניית חברות ופחות מדי מרוכז במאמץ ליצירת אקו-סיסטם טוב יותר להשקעה בישראל שמיטיב עם התעשייה כולה".