סקטור התקשורת עמד השבוע במרכז העניינים, זאת בעקבות מכירת השליטה ב (כ-30.6% מהון המניות של החברה), לחברת סמייל 012. היקף העסקה עומד על כ-6.5 מיליארד שקל והמחיר למניה נקבע על 8 שקל (נמוך מעט ממחיר השוק). על פי המסתמן, תוכנית המימון של סמייל 012 לעסקה תכלול את מכירת הפעילות הקיימת של החברה (ככל הנראה ל"הוט" או ל"פרטנר"), תשלום הדיבידנד הקרוב של בזק, מקורות עצמיים של החברה וכן מימון בנקאי והנפקת אגרות חוב.
דיווחה בסוף השבוע על השלמת עסקת מכירת השליטה בה ל"סקיילקס" לרבות שינויים בדירקטוריון החברה. זאת, בנוסף לעסקאות נלוות: סקיילקס השלימה את העסקה למכירת 4.99% ממניות פרטנר לבנק לאומי, וסאני השלימה את רכישת 0.67% ממניות פרטנר מידי "ישיר ניהול" תמורת 3.97% מהון המניות של סקיילקס.
זינקה בשיעור דו-ספרתי בעקבות 2 הודעות חיוביות: על פי ההודעה הראשונה, מרווח הזיקוק שיוצג בדו"חות הכספיים לרבעון השלישי יהיה מעל 7 דולר לחבית, גבוה משמעותית מציפיות החברה ומההערכות בשוק. על פי ההודעה השנייה בעוד כחודש תתכנס אסיפת בעלי המניות של החברה לאשר את השלמת המיזוג עם פטרוכימיים: כאו"ל תעבור להיות בבעלות מלאה של בז"ן ואילו לפטרוכימיים יוקצו 17.75% מהון המניות של בז"ן. העסקה צפויה לשפר את הסינרגיה בין מגזרי הפעילות השונים של בז"ן והיא נעשית על פי שווי גבוה יותר מאשר בהערכות קודמות.
עונת פרסום הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי של 2009 נפתחה השבוע, כאשר הפעם תוצאות החברות ייבחנו לאור היציאה מהמשבר. הציגה יציבות בשורת ההכנסות אך ירידה ברווח התפעולי ובשיעורו מסך ההכנסות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. תוצאות אלו סבירות לעומת הציפיות בשוק, בפרט על רקע הסביבה העסקית הקשה והעלייה ברמת התחרות.
בזירת המאקרו, השבוע פרסם בנק ישראל את המדד המשולב למצב המשק לחודש ספטמבר. המדד עלה בכ-1.2%, עלייה רביעית רצופה לאחר 11 חודשים בהם נרשמה בו ירידה. על פי מדד זה, מסתמן הרביע השלישי של השנה כרביע בו הואץ קצב צמיחת הסקטור העסקי והוא מבסס את ההערכה כי חלה תפנית חיובית בפעילות במשק.
מבט לעתיד
עינת סקורניק מענף מחקר שוק ההון בבנק לאומי מעריכה כי הסימנים המעידים על התייצבות המצב הכלכלי והתשואות הנמוכות הצפויות באפיקים הסולידיים מגדילים את התיאבון של המשקיעים לסיכון ותומכים בשוק המניות המקומי.
בשל כך לא צפוי תיקון משמעותי כלפי מטה. עם זאת, נזכיר כי רמת המחירים הנוכחית בשוק המניות (המשתקפת ממכפיל הרווח החזוי) אינה נמוכה בהסתכלות היסטורית, ועל כן נראה כי גם אם יימשכו בו עליות השערים, קצבן צפוי להיות מדוד. כך או כך, רמת התנודתיות צפויה להיוותר גבוהה, בציפייה לסימנים נוספים להתאוששות בתוצאות החברות בארץ ובחו"ל, מעריכים בלאומי.
שוק אגרות החוב
המסחר בשוק אגרות החוב הממשלתיות התנהל השבוע במגמה מעורבת והושפע בעיקר מהודעת הריבית אשר תיוותר ללא שינוי גם בחודש נובמבר ומהתנהלות המסחר באגרות החוב הממשלתיות מעבר לים. לקראת סוף השבוע רשם האפיק השקלי ירידות חדות יותר בהשוואה לזה הצמוד, ככל הנראה לאחר פרסום תמהיל הנפקות האוצר בחודש נובמבר, אשר הרכיב השקלי יהווה את החלק הארי בו.
תשואותיהן של אגרות החוב הממשלתיות השקליות והצמודות בעלות מח"מ של כ-10 שנים נותרו ברמות של כ-5.6% וכ-2.7% בדומה לרמות שנרשמו בהן בסוף השבוע שעבר. הפער בין אגרות החוב הממשלתיות השקליות הנפדות בעוד כ-10 שנים לבין אגרות חוב אמריקאיות דומות הצטמצם מעט השבוע ועומד כיום כבר על כ-1.5% לעומת כ-1.6% שנרשמה בסוף השבוע שעבר.
כאמור, הודיע בנק ישראל השבוע כי הריבית המוניטארית לחודש נובמבר תיוותר ללא שינוי ותעמוד על 0.75%. בין הגורמים שתמכו בהחלטה היה מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר שירד ב-0.3%, מתחת לטווח ההערכות המוקדמות בשוק. בהודעתו הדגיש בנק ישראל כי קצב האינפלציה השנתי מתחילת השנה בניכוי עונתיות ובניכוי השפעתן של עליות המחירים היזומות עומד סביב מרכז יעד יציבות המחירים.
הבנק ציין כי גם הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון לשנה הקרובה עומדות קרוב למרכז יעד זה. בסיכום שבועי נרשמה עלייה בציפיות אלו לרמה של כ-1.9%, זאת לעומת רמה של 1.6% שנרשמה בסוף השבוע שעבר.
נציין כי תחזיות החזאים בשוק למדדים אפסיים ואף שליליים בחודשים הקרובים תומכות בהיוותרות רמת האינפלציה בתחום היעד גם בחודשים הקרובים.
להערכת כלכלני בנק לאומי, במידה ותחזיות אלו יתממשו, ימשיך בנק ישראל במדיניותו המוניטארית המרחיבה תוך שמירה על רמת הריבית הנמוכה, על מנת לתמוך בהתאוששות המשק וברמת האבטלה בו, אשר עודנה נחשבת לגבוהה יחסית. כמו כן, כל עוד תיוותר האינפלציה במשק העולמי ברמה נמוכה, צפויה המדיניות המוניטארית המרחיבה להימשך גם מעבר לים ותתמוך אף היא ברמת הריבית הנמוכה במשק המקומי.
הערכות אלו כמו גם הצפי להיקף הנפקות ממשלתיות נמוך בחודשים הקרובים לנוכח העמידה המסתמנת ביעדי הגירעון לשנים 2009 ו-2010, תומכות עדיין בהשקעה בחלקו הבינוני-ארוך של עקום התשואות, הן השקלי והן הצמוד. רמת התשואות בחלקו הקצר של העקום ירדה בשבועות האחרונים ואינה אטרקטיבית להשקעה.
כמו כן, לנוכח שיפועו התלול של עקום התשואות, נראה כי הסיכון לעליית תשואות עם תחילתה של עלייה עתידית בשיעור הריבית במשק מצוי דווקא בחלקו הקצר של העקום ופחות בחלקו הארוך.
השבוע נסחר האפיק הקונצרני במגמה מעורבת. בעוד שמדד התל בונד 20 רשם ירידה של 0.5%, רשם מדד התל בונד 40 עלייה קלה בשיעור של 0.4%. מגמת המסחר הושפעה גם מהודעתה של הבורסה לקראת סוף השבוע, כי אגרות החוב של חברת החשמל יושעו מהמסחר וסדרת אג"ח של החברה הנכללת במדד התל-בונד 20 תגרע ממנו, במידה והחברה לא תפרסם את דו"חותיה הכספיים עד ליום שבת הקרוב.
פערי התשואות הממוצעים מעל אגרות חוב ממשלתיות בגין מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 עמדו בסוף השבוע על רמות של כ-2.1% וכ-3.4% בהתאמה, זאת לעומת רמות של כ-1.9% וכ-3.5% בהן עמדו בסוף השבוע שעבר.
מבט לעתיד
היחלשותם של הלחצים השליליים הפועלים על האפיק הממשלתי כגון הירידה שחלה לאחרונה בציפיות האינפלציוניות והתגברות הציפיות להיוותרות הריבית המוניטארית על כנה בחודשים הקרובים תומכים בהשקעה בחלקו הבינוני-ארוך של עקום התשואות, הן השקלי והן הצמוד. עם זאת, משקיעים אשר אינם מעוניינים להגדיל את חשיפתם לסיכון יאלצו כיום להסתפק בהשקעות קצרות טווח ברמת תשואות נמוכה ביותר.
האפיק הצמוד - עדיפות להשקעה באגרות חוב בעלות טווח בינוני- ארוך (מח"מ של 7-5 שנים).
האפיק השקלי - עדיפות להשקעה באגרות חוב בעלות טווח בינוני- ארוך (מח"מ של 7-4 שנים).
אג"ח קונצרני - צמצום המרווחים לרמה נמוכה הביא לעליית הסיכון בהשקעה באפיק, בפרט לנוכח החשש מפני גידול במספר ובהיקף החברות המתקשות לפרוע את התחייבויותיהן. לפיכך, קיימת עדיפות להשקעה סלקטיבית באגרות החוב הקונצרניות על פני השקעה פאסיבית במדדי התל-בונד השונים.
הסקירה נכתבה על ידי עינת סקורניק מענף מחקר שוק ההון בבנק לאומי.
לאומי: רמת התנודתיות בשוק המניות צפויה להיוותר גבוהה, בציפייה לסימנים נוספים להתאוששות בתוצאות החברות
TheMarker Online
1.11.2009 / 10:49