אקשטיין: תפקוד השווקים והתחדשות הביקושים מצביעים על תהליך של יציאה מהמשבר העולמי מהר מהצפוי

"תפקוד השווקים הפיננסיים בארה"ב ובאירופה והתחדשות הביקושים במשקים אלו מצביעים על תהליך של יציאה מהמשבר הפיננסי העולמי בתחילת הרבעון השלישי השנה, יציאה מהירה מהצפוי" - כך אמר היום פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, בכנס "שווקים גלובליים והשקעות בין-לאומיות 2009", כנס של bloomberg tv, שנערך בתל אביב.



אקשטיין הוסיף כי הגורם המרכזי לתהליך זה הוא המדיניות המוניטרית המרחיבה הלא שיגרתית שננקטה בעולם ובישראל בתגובה למשבר שהחריף לאחר קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס: "מדיניות זו, שיושמה באומץ רב בארה"ב ובמידה רבה במשקים אחרים, בהם ישראל, תואמת את התפישות הכלכליות לגבי תגובת המדיניות המוניטרית על זעזועים פיננסיים. כמו כן נראה שמדיניות יעד האינפלציה נוחלת הצלחה בנקיטת הרחבה מוניטרית ועוזרת בעיגון הציפיות לאינפלציה חיובית, ומונעת תהליך של סחרור דפלציוני.



"ההרחבה המוניטרית המרבית התבטאה בישראל בהורדת ריבית הבנק המרכזי לרמות שפל היסטוריות, בקניית אג"ח ממשלתיות ובפעילות בשוק המט"ח. בעולם ננקטה מדיניות דומה אך בעוצמות גדולות יותר מפני ששם שוקי הכסף לא תיפקדו בצורה נאותה. מדיניות זו הצליחה בתרומתה לייצוב המערכות הפיננסיות והביאה לירידה משמעותית של עלויות האשראי ולשמירה של ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני סביב מרכז יעדי האינפלציה".



בהתייחסות למערכות הפיקוח על השווקים הפיננסיים אמר פרופ' אקשטיין: "מאחר שבישראל כל הגופים הפיננסיים שמרו על יציבות מלאה, לא היה צורך בהתערבות והזרמה ממשלתית, כפי שנדרש בארה"ב ובאירופה. הכשל בפיקוח על המערכות הפיננסיות בארה"ב ובחלק מאירופה היה אחד הגורמים העיקריים למשבר. נוצר שם צורך מיוחד בתמיכה ממשלתית בגופים פיננסיים גדולים. בישראל, הפיקוח על הבנקים שמר על יציבותם ותפקודם התקין של הבנקים, תוך דרישה להגדלת ההון, אשר מאפשרת להם היום להרחיב את האשראי במשק. הכשל המרכזי בישראל התגלה בהנפקות האג"ח לגופים המוסדיים ולציבור בישראל".



לגבי המדיניות המוניטרית הננקטת היום ציין פרופ' אקשטיין שתהליך הפסקתה של ההרחבה המוניטרית החל באוגוסט, עם הפסקת קניית אג"ח ממשלתיות, שינוי המדיניות בשוק המט"ח והעלאת הריבית ל-0.75%. עם זאת, יש לנהל מדיניות מרחיבה ככל האפשר כדי לאפשר את מירב הצמיחה ללא פגיעה ביעד יציבות המחירים. מאפיין מרכזי של ניהול המדיניות הוא עיגון הציפיות לאינפלציה במרכז היעד".



האשראי החוץ-בנקאי בישראל בתחום הנדל"ן צמח לממדים שאין דומה להם במשקים מערביים יציבים, וזה הכשל היחיד בתחום הפיננסי בישראל במהלך המשבר. "כדי למנוע משבר עתידי בתחום האשראי החוץ-בנקאי", הוסיף פרופ' אקשטיין, "הנחיות הפיקוח על סיכוני אשראי זה צריכות להיות זהות במידת האפשר לאלו של הפיקוח על הבנקים".



בסיום דבריו ציין פרופ' אקשטיין כי הניסיון בישראל ובעולם בתחום היציבות הפיננסית והפיקוח על המוסדות הפיננסיים מוביל למסקנה כי יש לאפשר לבנק המרכזי לפקח על הסיכונים המקרו-כלכליים בשווקים הפיננסיים.