"ההשקעה היחידה שעלתה בהתמדה בתנודות של התקופה האחרונה היתה הזהב. וזה ימשיך: לא משנה מה יקרה הזהב יזנק בשנה הקרובה ב-25%-30%"; כך אמר ל-themarker היועץ לקרנות גידור, אבי טיומקין. "אני אומר שמחיר הזהב יעלה מאז שהיה ב-250 דולר", מוסיף טיומקין (ברבעון הראשון של 2001).
לקראת סוף 2002 מחיר הזהב התחיל לעלות בהתמדה. בתחילת 2008 הזהב הגיע לשיא של כ-1,000 דולר ואולם אז נחלש - עד לנפילת השווקים הפיננסיים בסוף השנה. מאותה עת, כשנסחר סביב 700 דולר, הוא חזר לעלות שוב, וכעת הוא נסחר סביב 1,050 דולר.
"צריך לזכור", אומר טיומקין, "שבהשוואה להשקעות אחרות, כגון איגרות חוב או מטבעות, מאחורי זהב אין התחייבות של אף אחד. ובהשוואה למתכות יקרות אחרות, כגון כסף או פלטינה, השימושים התעשייתיים והאחרים של הזהב מצומצמים יחסית, ולכן מחירו עלה בשיעור חד יותר".
טיומקין ממליץ גם להשקיע באיגרות חוב של ממשלת ארה"ב: "באופן יחסי, ארה"ב מובילה את התגובות למשבר, והתגובות שלה הן הטובות ביותר. סיבה נוספת היא שאם נגיע למצב שארה"ב לא תעמוד בהתחייבויות שלה זה יהיה שקול לקריסת המערכת הפיננסית העולמית, כלומר אין לאן לברוח. אין לנו גלקסיה אחרת שאפשר להשקיע בה".
טיומקין מבקר בחריפות את המגמה המאפיינת את הטיפול התקציבי והמוניטרי של ממשלות מערביות רבות, בהן ישראל וארה"ב. "הממשלות והבנקים המרכזיים עוסקים בצורה אובססיבית בחששות מפני גירעונות תקציביים והתפרצות אינפלציונית, וכבר התחילו ליישם מדיניות יציאה מההרחבה הפיסקלית והמוניטרית שהתחילו בה מאז שהמשבר פרץ. "זו טעות מה שהם היו צריכים לעשות הוא בדיוק הפוך: לנוע למדרגה המרחיבה הבאה, כלומר לנסות ולהוריד גם את הריבית לטווח ארוך ולגבש עוד תוכניות האצה ממשלתיות".
לדברי טיומקין, התכווצות המאזן של הבנק המרכזי האמריקאי, המשקף את הפסקת הזרמת הנזילות לשווקים והתחלה של ספיגת נזילות, "מתבטאת בשווקים מיד, ובגלל זה אנחנו רואים יותר ויותר ידיעות על התפתחויות כלכליות שליליות. אם זה יימשך, כבר ברבעון הראשון של 2010 אנחנו נראה ירידה חזקה של הפעילות הכלכלית". טיומקין מעודד ממדיניות המטבע של בנק ישראל ומביע חשש משחיקתה: "האסון הכי גדול של כלכלת ישראל יהיה אובדן הלחץ מפני התחזקות השקל. הלחץ הזה חייב להימשך".
בתחילת יולי, בזמן שהתקיימה בניו יורק ועידת העסקים האמריקאית-ישראלית השנתית של themarker, טיומקין קיים ראיון עם themarker. טיומקין אמר אז, בין היתר, שהוא לא רואה הזדמנויות השקעה; ששוק המיזוגים והרכישות, שהניע את השוקים במשך עשרות שנים, קרס לחלוטין; שהסיבה לקריסתו הוא התייבשות של מקורות המימון; ושלא ניתן להסיק משהו מהעליות החדות בשוקי העולם, שהיו עדיין בעיצומן, לגבי העתיד הכלכלי.
טיומקין עדיין מחזיק בדעות האלה: "על רקע ההערכה שלי שהעולם צפוי להמשך הידרדרות בפעילות הריאלית", הוא אומר, "הרי שמעבר להשקעות ספקולטיביות לטווח קצר, שגם הם ברובן מוצו, לא ניתן לראות שום הזדמנויות השקעה.
"את מה שקרה בענף המיזוגים והרכישות אפשר לראות בירידה החדה בהיקפי הפעילות בו למרות ירידת מחירי המניות לעומת שיאי 2006-2007. יוצאי הדופן היחידים הם ענפים ספציפיים, בעיקר התחומים הרפואיים. בשנים 2005-2007 הענף הזה קיבל מימון בהיקפים של כמעט 4 טריליון דולר. כל זה נעלם. אני מדגיש: נעלם. לא ירד בצורה מבוקרת פשוט נעלם.
"ולגבי כוח הניבוי של העליות, אני עדיין מחזיק בדעתי: העליות שהיו במניות נבעו מאיזון מחדש של פוזיציות בעיקר של משקיעים מוסדיים".
אבי טיומקין: "לא משנה מה יקרה בכלכלה - הזהב יזנק בשנה הקרובה ב-25%-30%"
נתן ליפסון
2.11.2009 / 14:47