"המדינה צריכה לשנות דיסקט בנושא ההשקעות בתעשיה", אמר יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה בכנס החלל בישראל שנערך היום באוניברסיטת תל אביב. "המדינה מאז הקמתה ניסתה ליצור מקומות עבודה וניסתה לעשות מדיניות כלכלית בתחום המדע והתעשיה תחת שתי הנחות בסיסיות. אחת היתה שרוב השנים היינו בגרעון בחשבון שוטף, ושיש לייצר יצוא כדי לקבל מטבע חוץ. הדבר השני היה חוסר בהשקעות. רוב ההשקעות עד לא מזמן היו מכוונות על ידי המדינה כי לא היה פה יותר מידי הון.
"המדינה התבגרה. מ-2002-2003 עברנו מגרעון לעודף בחשבון שוטף. אם מוסיפים תנועות הון לטווח הקצר אנחנו בעודף משמעותי. אין לנו מחסור במטבע חוץ. כל הזמן אנחנו מקבלים דרישות שהמדינה צריכה להחליש את המטבע המקומי. אז הנחת המחסור במט"ח כבר לא כל כך רלונטית.
לדברי קנדל "מהרפורמה בפנסיה ב-2003 יש השקעות גדולות של חצי טריליון שקל מכספי המוסדיים. קרנות הפנסיה מממנות נדל"ן ממוסקבה ללאס וגאס לכן אין סיבה לחשוב שיש לנו מחסור במימון השקעות. מה שמעניין שמעט מאוד מהכסף הולך למיזמים בתעשיות עתירות ידע.
"ברור לנו שנצמח ושהצמיחה תבוא מענפי יצוא ותעשיות עתירות ידע וכן מתעשיות מסורתיות שאנחנו רוצים לפתח, שיש לנו בהן יתרון יחסי בעולם. הצמיחה מוטת היצוא תימשך ותביא להתחזקות נוספת של המטבע המקומי.
"החדשות הטובות הן שהעולם רוצה למכור לנו נכסים במחיר מאוד נמוכים. אבל זה אומר שאנחנו מתחילים להיות פחות תחרותיים בעולם. אנחנו צריכים לדאוג שמהנדס בארץ לא יעלה יותר מאשר בארצות הברית, אחרת חברות גדולות יסגרו כאן מרכזי מחקר ופיתוח ויעבירו אותם לארצות הברית", שיתף קנדל.
"המחסור שמסתמן בארץ הוא בכח אדם איכותי, וזה מתחיל להיות חסם שיש לטפל בו. אנחנו צריכים למצוא מקורות חדשים להון האנושי ואנחנו מחפשים אותם בפריפריה, במגזר הערבי ובמיוחד במגזר החרדי. צריך להגדיל את הפריון בתעשיה ובשרותים כי בלי זה התחזקות השקל עלולה לאיים על קיום חלק מהתעשיות. חלק מהמדינות המתועשות עשו את זה. בגרמניה מהנדס עולה 40% יותר מארה"ב ועדין יש מהנדסים בגרמניה.
"אנחנו בתוך מלקחים. אנחנו חייבים לעסוק בפעילות שלא תברח מאיתנו לארצות הברית מצד אחד ומצד שני להודו וסין. אנחנו לא יכולים לעסוק בפעילויות שסין והודו מציגות יכולת ביצוע דומה כי אין לנו יכולת להתחרות בעלויות מהנדסים בהן. ואנחנו לא יכולים להיות יותר יקרים מארצות הברית אחרת חברות שמחזיקה מרכז פתוח בישראל לא תחזיק אותו יותר.
"בנוסף, לא נוכל לממן את כל מה שאנחנו צריכים מכסף ממשלתי. המקורות מאוד מוגבלים. השאלה אם להשקיע בחלל או בסל בריאות לא פשוטה. הרעיון שעומד לנגד עינינו - לקחת כסף ממשלתי מועט ולמנף אותו בכסף פרטי שנוכל להשקיע במיזמים נדרשים. אלה הכיוונים שאנחנו חושבים עליהם.
"הממשלה תתערב כשקיים חסם או כשל במבנה השוק. או במצבים שיש צורך בתיאום מערכתי, בהם מערכות לא מדברות זו עם זו מסיבות תחרותיות או אחרות. אולי מבוגר אחראי צריך לעשות את זה. הבעיה עם ממשלה היא בהעדר תמריצים. אני לא יכול לתגמל את נשיא המדינה על הצלחה כלכלית. אנחנו גם לא רוצים לחיות במדינה בה הנשיא לוקח אחוז מהתוצר הלאומי. גם לא פקידי ממשלה.
"אולי אפשר לחשוב על מערכת שבה הכסף ממשלתי, ההחלטות ממשלתיות והביצוע פרטי. יכול להיות שיש מקום למדיניות תעשיתית כאשר המדינה הופכת ליזם. הבעיה של הממשלה היא שאינה יודעת לחתוך ולצאת מתחום לא מוצלח ולהיכנס לאחר.
"ממשלה יכולה להיכנס לניהול סיכונים כלל משקי. 90% מההון בתעשית ההיי-טק ממוקדת ב-ict. יש לנו יתרון יחסי בזה אבל אם יש משבר עולמי אנחנו חוטפים בענף אחד את כל המשבר. האם אנחנו לא צריכים לפזר את תיק ההשקעות שלנו כמו כל משקיע? תורת המימון על רגל אחת היא - אל תשים את כל הביצים בסל אחד.
לגבי השקעות בתעשיית החלל ציין קנדל, כי ישנם בתחום סיכונים שמקשים על המגזר הפרטי להיכנס לתחום. מנגד, יש לישראל יתרון יחסי בו ולתחום חשיבות בטחונית ואופק כלכלי עסקי. "בעבר הושקעו סכומים מאוד גדולים בתחום ויצרו הון אנושי, ידע ומוניטין. אנחנו רואים בזה נכס. אולם, ממשלה צריכה לא להתאהב בדברים. החשיבה צריכה להיות קרה. האם התחום כדאי לישראל או לא. מאוד הייתי רוצה, התעשיה הזו תמריא".
אלי אופר: יש להכניס את המיגזר הפרטי להשקעות בחלל כדי לשמור על היתרון העולמי
המדען הראשי במשרד התמ"ת, אלי אופר אמר, כי "ישראל נמצאת בצמרת העולמית של עסקי החלל. אם במהלך 15 השנים הבאות לא תקום פה תשתית טכנולוגית ועסקית אזרחית חזקה, נכנס לפיגור שיילך ויגדל.
"יש סכנה שניכנס לפיגור גם בביטחון. לא מובטח וברור שלעולם חוסן. אם לא יהיה גיבוי מדעי טכנולוגי אזרחי, יש סכנה. רק בעזרת תשתית אזרחית רחבה ישראל תישאר על המפה של החלל. צריך להסתכל על איזרוח גם במימון".
יצחק בן ישראל, ראש סוכנות החלל של ישראל אמר, כי השוק העולמי בתחום נאמד ב-200 מיליארד דולר בשנה. ממשלת ישראל משקיעה לפי מקורות זרים 60-80 מליון שקל בשנה בתחום. הטכנולוגיות הישראליות מובילות בעולם ובהשקעה נוספת היא יכולה להעלות לנתח עולמי של כמה מיליארדי דולר. לדבריו, על הממשלה להכפיל השקעותיה לכ-150 מליון דולר בשנה בתחום החלל. "אם בתחום הבטחוני אנחנו מגיעים ל-10% מהשוק הבטחוני, אין סיבה שבשוק החלל נצליח פחות", אמר בן ישראל.
יוג'ין קנדל: "הצמיחה מוטת היצוא תימשך ותביא להתחזקות נוספת של המטבע המקומי"
אורה קורן
3.11.2009 / 11:49