הקסם החשבונאי של כלל תעשיות

>> האם בעסקה בין שתי חברות בקבוצת אחזקות, יכול הנכס העובר מיד ליד להירשם על פי שווי שונה? נראה שתקן החשבונאות ifrs מאפשר גם את הנס הזה.

כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי רכשה בספטמבר 21% ממניותיה של חברת נייר חדרה מידי החברה האחות דיסקונט השקעות תמורת 246 מיליון שקל. העסקה בוצעה בפרמיה של 47% ביחס להון העצמי המיוחס לבעלי המניות של נייר חדרה ובפרמיה של 30% ביחס למחיר השוק של המניות.



מחיר העסקה נקבע בהתבסס על ממוצע טווח שווי החברה שנקבע בהערכת שווי שביצע משרד ואדים פורטנוי. המשרד העריך ששוויין של 21% ממניותיה של נייר חדרה הוא 223-268 מיליון שקל.



כחלק מהכנת הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי הזמינה כלל תעשיות עבודה כלכלית לצורך הקצאת עלות הרכישה של מניות נייר חדרה. במהלך העבודה זיהתה כלל תעשיות כי מהערכת השווי של פורטנוי עולה ששוויה של הפעילות התעשייתית בתחום ייצור נייר אריזה, המיחזור והציוד המשרדי הוא 746 מיליון שקל. כלומר, ב-36% פחות מהשווי המאזני של פעילות זו בספריה של נייר חדרה נכון לסוף הרבעון השלישי של 2009. כלל תעשיות מסבירה שהפער נובע מהעובדה שהרכוש הקבוע של פעילות זו רשום במאזניה של נייר חדרה בערך שעולה על השווי ההוגן של השימוש בו.



הערכה זו גוזרת לכאורה שתי תוצאות חשבונאיות: רווח לכלל תעשיות מזקיפת מוניטין שליליים, כלומר בגין העובדה שהפעילות של נייר חדרה בתחום ניירות האריזה נרכשה מתחת לשוויה המאזני, ואכן כלל תעשיות תרשום רווח של 100 מיליון שקל בגין העסקה. תוצאה זו מחייבת לכאורה את נייר חדרה עצמה לבצע הפרשה לירידת ערך של פעילות זו, אלא שנייר חדרה מצאה פתרון חשבונאי לבעיה ולא תבצע את ההפרשה. כלל תעשיות הביאה לידיעת נייר חדרה את המסקנה העולה מהערכת השווי של פורטנוי, שיחד עם כלל תעשיות ביצעו שמאות לרכוש. נייר חדרה מעריכה על בסיס טיוטות של השמאויות שלא תיאלץ לבצע הפרשה להפסד בגין ירידת ערך הרכוש.



נייר חדרה מצדה מסבירה כי על פי תקן 36 ias, שדן בבחינת הצורך בהפרשה לירידת ערך, עליה לרשום את הנכס על פי הערך הגבוה מבין שווי השימוש בנכס לבין שווי הנכס בעסקה שבין מוכר מרצון לקונה מרצון בניכוי עלויות מכירה. נייר חדרה ציינה כי שווי הנכס על פי השמאויות שקיבלה מבוסס על הערך של הרכוש הקבוע בעבור חברה בינלאומית, שתנאי השוק וירידת המחירים בו אינם רלוונטיים.



כלל תעשיות מחויבת ליישם את התקן 3 ifrs שדן בצירופי עסקים, ולרשום את הנכס על פי שוויו ההוגן, כלומר שוויו המאזני. במקביל, עליה לזקוף מיידית את המוניטין השליליים כהכנסה בדו"ח רווח והפסד.



השאלה שעולה היא כיצד לא התגלה קודם לכן המידע שהיה גלום בהערכת השווי של פורטנוי, וכיצד העובדה ששווי השימוש ברכוש הקבוע, הנמוך משמעותית מערכו המאזני, לא התבטא במחיר ששילמה כלל תעשיות לדיסקונט השקעות.