רונית קן: אל על מפעילה הסכמי שת"פ עם חברות תעופה זרות שפוגעים בתחרות ובצרכנים באופן קשה

הממונה על הגבלים עסקיים, רונית קן, פירסמה היום (רביעי) את נימוקי החלטתה שלא לאשר שישה הסכמים בין אל על לחברות תעופה זרות. מדובר בהסכמים של אל על עם החברות austrian airlines, tandem-aero, aerosvit airlines, lot , bulgaria air וכן הסכם מסחרי עם air india. הסכמים אלו עוסקים במגוון נושאים ובכלל זה שיתוף פעולה בשיווק של כרטיסים (המכונים הסכמי קוד שייר), תיאום תדירויות טיסה והסכמי תמלוגים.



החלטת הממונה מבוססת על בחינת תוכנם של הסכמי שיתוף הפעולה בין המובילים באוויר ועל ניתוח כלכלי תחרותי. תהליך הבדיקה נסמך על בסיסי נתונים מקיפים שנדרשו מאל על, חברות תעופה זרות וגורמים נוספים בענף. המידע שעמד בבסיס ההחלטה כלל, בין היתר, סוג ההסכם ומאפייניו, מחירים, תדירויות ולוחות זמנים של טיסות, כמויות נוסעים בקווי התעופה, תשלומי העברה בין חברות תעופה, נתוני עמלות, הסכמים נוספים בקו, הסכמים בילטראליים בין המדינות, מידע על חסמי כניסה והתרחבות בקווי התעופה השונים, נתחי שוק ומדדים תפעוליים שונים במספר רב של יעדי טיסה מישראל ואליה.



הממונה נימקה בהחלטות כי מן הנתונים שבידי הרשות ועל סמך הניתוח התחרותי שנערך, עולה כי ההסכמים הללו מביאים לפגיעה בתחרות ובצרכנים. בחלק ניכר מן הקווים מהם עולה כי ההסכמים מביאים לפגיעה בתחרות, נמצא ששיעורי הרווחיות ורמות המחירים בקו היו גבוהים בהשוואה לקווים אחרים דומים שבהם לא התקיימו הסדרים לשיתוף פעולה. בחלק מן המקרים הללו זוהו הסכמות שכל תכליתן פגיעה בתחרות.



בהסכם שבין אל על ל-air india קבעה הממונה כי "הכבילה העיקרית הרלוונטית להחלטתי זו הינה ההסכמה בין החברות לפיה משלמת אל על לאייר אינדיה חלק מהכנסותיה בקו בתמורה לכך שאייר אינדיה נמנעת מהפעלת טיסות בקו ולמעשה נמנעת מלהתחרות באל-על בקו".



את התנגדותה להסכם שבין אל-על ל-austrian airlines נימקה הממונה בין היתר בכך ש"שיתוף פעולה בין שני המתחרים היחידים בשוק, צפוי להקהות את התחרות ביניהם, ולגרום לפגיעה של ממש בתחרות ובציבור. הדברים נכונים שבעתיים בהתקיימם של חסמי כניסה משמעותיים לשוק הרלוונטי. כאמור, ההסכם הבילטראלי בין ישראל לאוסטריה מאפשר מינויו של מוביל נקוב אחד בלבד מטעמה של כל מדינה להפעלת טיסות סדירות בקווי התעופה שבין המדינות. מגבלה זו מהווה חסם רגולטורי מהותי בפני כניסתם של מובילים נוספים לקו".



בנימוקי ההתנגדות להסכם שבין אל-על לבין tandem, מוסבר כי "בחינה כלכלית שנערכה ברשות מלמדת כי רווחיה של אל על משיווק מספר מצומצם של מושבים על גבי טיסותיה של tandem (בשל הפער המשמעותי בין מחירי העברה למחירים לנוסעים) דומים לסך כל הרווחים הצפויים של אל-על בקו, לו היתה בוחרת להפעיל בעצמה טיסות בקו ולהתחרות ב-tandem (במחיר תחרותי). רווחים אלו, בהינתן היעדר הסיכון שאל על נושאת עבור המושבים אותם היא רוכשת מ-tandem, מפחיתים באופן משמעותי את התמריצים של אל על להפעיל בעצמה טיסות בקו ולהתחרות ב-tandem".



מקור התנגדותה של הממונה להסכם שבין אל על לבין aerosvit נעוץ, בין היתר, בעובדה כי "שיתוף פעולה בין שני המתחרים הוותיקים בקו, המטיסים יחד כמעט את כלל הנוסעים בו, עלול לפגוע גם ביכולתה של ארקיע להיכנס לקו, ולפגוע בכך בהזדמנות שנוצרה להתפתחותה של תחרות בקו". הממונה עמדה על משמעות ההחלטה, וציינה כי "עד לאחרונה סירבה אוקראינה להתיר את טיסותיה של ארקיע למרות שמונתה כמוביל נקוב שני על ידי ישראל. ביום 14 באוקטובר 2010, לאחר שהודעתי על החלטתי שלא להעניק פטור להסדר דנן, אישרה רשות התעופה האוקראינית שתי טיסות שבועיות בלבד לארקיע בקו תל-אביב – קייב".



בהסכם בין אל על ל-bulgaria air קבעה הממונה כי "מדובר בהסדר לתיאום תדירויות ולוחות זמנים ולשיתוף פעולה לשיווק קיבולת טיסה, בין המתחרים היחידים המפעילים טיסות סדירות בקו תל-אביב – סופיה". הממונה ציינה עוד כי "לא קיים כיום רסן תחרותי, ולו חלקי, על יכולתם של הצדדים להפעיל כוח שוק בקו זה. שיתוף פעולה בין שני המתחרים היחידים בשוק, צפוי להקהות את התחרות ביניהם, ולגרום לפגיעה של ממש בתחרות ובציבור".



הקושי התחרותי גובר בהתקיימם של חסמי כניסה משמעותיים לשוק הרלוונטי, בשל העובדה שההסכם הבילטראלי בין ישראל לבולגריה מאפשר מינויו של מוביל נקוב אחד בלבד מטעמה של כל מדינה להפעלת טיסות סדירות בקווי התעופה שבין המדינות. הממונה מצביעה על קושי דומה בהסכם שבין אל-על לבין lot, בציינה כי "במקרה כאן גם לא קיים רסן תחרותי בדמות איום הכניסה של מתחרים נוספים לקו, על יכולתם של הצדדים להסדר להפעיל כוח שוק, היה ויבחרו לעשות כן. שכן כאמור, ההסכם הבילטראלי בין ישראל לפולין מאפשר מינויו של מוביל נקוב אחד בלבד מטעמה של כל מדינה להפעלת טיסות סדירות בקווי התעופה שבין המדינות".



הממונה, רונית קן, ציינה כי "יש משמעות רבה לכך שאל על נדרשת לבטל את ההסכמים שמביאים לפגיעה בתחרות ובצרכנים. השנים בהן לא היה פיקוח תחרותי על ענף התעופה איפשרו לחברות התעופה הטסות מישראל ואליה להתקשר בהסכמים אשר פועלם המרכזי הפחתת התחרות ופגיעה בציבור ובכלל זה הסכמים לחלוקת שוק, תיאום מחירים, תיאום היצע המושבים ותדירויות טיסה. הממצאים העובדתיים והנימוקים המקצועיים שבבסיס ההחלטות ממחישים את חשיבות הרפורמה להגברת התחרות בענף התעופה ממנה זכאי הציבור בישראל ליהנות".



חברת אל על, מצדה, מותחת ביקורת על האיחור בפרסום נימוקיה אתמול של הממונה, ועל ההחלטתה שלא לאשר שישה הסכמים בינה לחברות תעופה זרות. אל על מסרה כי תערער על ההחלטה בפני בית הדין להגבלים עסקיים.



"חברת אל על מצרה על כך כי הנימוקים פורסמו באיחור ותפנה לערכאות המתאימות. הגישה שהרשות להגבלים עסקיים נקטה בה, פוגעת בציבור הישראלי. בתחום התעופה, פגיעה בהסכמי קוד שרינג, היא פגיעה ישירה בצרכן, בכמות הטיסות הזמינה לו, באפשרות לטוס למגוון יעדים ובזמינות ובתדירויות רבות יותר", מסרה אל על.



"בעידן בו מדינות העולם מעודדות הסכמי קוד שרינג, מיזוגים ובריתות תעופה בינלאומיות, בוחרת מדינת ישראל לפגוע שוב ביכולתן של חברות התעופה הישראליות להתחרות כשוות", נאמר עוד בתגובתה של חברת אל על".