הלמ"ס: הוצאת הממשלה על חינוך לכל תלמיד בישראל נמוכה ב-10%-28% מאשר במדינות ה-OECD

ההשקעה הכספית של ישראל בחינוך היא מהגבוהות בהשוואה למדינות המערב המפותחות. בעוד שבישראל שיעור ההוצאה על חינוך הוא 7.8% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי), במדינות ה-oecd ההוצאה הממוצעת על חינוך עומדת על כ-6.1% מהתמ"ג. ההוצאה גבוהה יותר גם מזו שבארה"ב (7.4%) קוריאה ודנמרק (7.3%), ונמוך רק מההוצאה באיסלנד (8%). כך עולה מנתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2006.



ההוצאה הלאומית לחינוך כוללת את הוצאות הממשלה והרשויות המקומיות לגנים, בתי הספר היסודיים והעל יסודיים, מוסדות ההשכלה הגבוהה ומוסדות הלימוד המקצועיים וכן את הוצאות הציבור - ההורים וכספים אחרים שהתקבלו במערכת ממקורות פרטיים. את מרבית ההוצאה משקיעה ישראל במוסדות החינוך היסודי, העל יסודי ובמכינות הקדם אקדמיות (4.4% מהתמ"ג בהשוואה ל-3.7% במדינות ה-oecd). במוסדות ההשכלה הגבוהה, ההוצאה נמוכה במעט מזו שבמדינות המערב (1.9% בישראל לעומת 2.0% במדינות ה-oecd).



לפי הלמ"ס, אחת הסיבות להוצאה הגבוהה על חינוך בישראל, בייחוד בבתי הספר היסודיים, היא שבישראל שיעור הצעירים באוכלוסיה, עד גיל 24, גבוה יותר מאשר במדינות המערביות. בישראל יש כ-44.5% צעירים באוכלוסיה לעומת 28.7% במדינות ה-oecd. לכן, למרות הנתונים המעודדים כביכול, כאשר משווים את ההוצאה על חינוך פר תלמיד, ישראל משתרכת אחרי מרבית המדינות המובילות בעולם - עם הוצאה פר תלמיד הנמוכה ב-10%-28% מאשר במדינות המפותחות.

כך למשל, בחינוך העל יסודי (בבתי הספר התיכוניים) ההוצאה על תלמיד בישראל עמדה על 5,858 דולר - נמוך ביותר משליש מההוצאה במדינות ה-oecd שעמדה על 8,006 דולר לתלמיד. רק בשלוש מדינות מבין אלו שהשוו לישראל בבדיקת הלמ"ס, ההוצאה על תלמידי תיכון היתה נמוכה יותר מאשר בישראל - צ'כיה (5,307 דולר), סלובקיה (2,963 דולר) ומקסיקו (2,165). אגב, תלמיד תיכון בארה"ב ובאוסטריה קיבל מעל 10,000 דולר בשנת 2006.

ההוצאה על תלמיד בבית ספר יסודי בישראל עמדה על כ-4,923 דולר בשנה (במונחי שווי כוח קנייה), בדומה להוצאה בקוריאה ובניו זילנד, אך נמוך ביותר מ-30% לעומת ההוצאה לתלמיד במדינות ה-oecd, שבהן עמדה ההוצאה על 6,437 דולר. גם במוסדות ההשכלה הגבוהה ההוצאה על סטודנט היתה נמוכה מברוב המדינות - היא עמדה על 11,132 דולר כמו בספרד, צרפת ואירלנד אך נמוכה מיתר המדינות. ההוצאה לתלמידי הגן הסתכמה ב-3,803 דולר. נמוכה מרוב המדינות פרט לצ'כיה, סלובקיה ומקסיקו. בארה"ב ההוצאה על תלמיד גן עמדה על 8,867 דולר.



מעמדה של ישראל בחינוך מידרדר כבר שנים בכל המבחנים הבינלאומיים שנערכים בקרבי התלמידים. בספטמבר האחרון, עם תחילת שנת הלימודים החדשה, פירסם הפורום הכלכלי העולמי כי מצבה של מערכת החינוך בישראל הידרדר ב-50 מקומות במדד התחרותיות שהוא מפרסם מדי שנה. לפי הפורום, הידרדרות מערכת החינוך השפיעה על ירידה של מדינת ישראל במדד התחרותיות הכללי שהיא עורכת, מול כל מדינות העולם.

מדד החינוך של הפורום, בחן משתנים שונים כמו ההשקעה בחינוך לפי ההכנסה הלאומית. ישראל דורגה אז במקום ה-17 עם הוצאה לחינוך של 6% מההכנסה הלאומית, אחרי בוליוויה (6.3%) ונורווגיה (6.5%), אך מעל טייוואן ופינלנד (5.9%). בתשובה לשאלה בסקר "האם מערכת החינוך במדינתך עונה לצורכי כלכלה תחרותית" דורגה ישראל במקום 98, מעל פקיסטאן ומתחת לגיאורגיה. בשאלה על איכות הוראת המתמטיקה והמדעים בבתי הספר, קיבלה ישראל ציון נכשל - המדינה דורגה במקום 103, לפני פורטוגל ואחרי מלאווי ואלג'יריה.



ההוצאה של ממשלת ישראל והרשויות המקומיות על חינוך, בנטרול הוצאות משקי הבית, היתה גבוהה גם היא ביחס למדינות ה-oecd ועמדה בשנת 2006 על 6.2% מהתמ"ג לעומת 5.3% במדינות ה-oecd. ממשלת ישראל הוציאה על חינוך 13.7% ביחס לכל הוצאות הממשלה, אך רק 2.3% מהוצאותיה הוקדשו למערכת ההשכלה הגבוהה - נמוך מהממוצע במדינות ה-oecd ב- 3.1%.



23.3% מההוצאה על חינוך בישראל לא הגיעה מהממשלה אלא ממקורות פרטיים - בעיקר על תשלומי ההורים לילדיהם. חלקה של ממשלת ישראל בהוצאות החינוך ירד מ-80% בשנת 2000 ל-76.8% ב-2006, אך עדיין גבוה יותר מזו של ממשלת ארה"ב (שמשתתפת ב-68% בהוצאה על חינוך), אך נמוך בהרבה מאשר באיסלנד, שם הממשלה מממנת כמעט 90% מהוצאות החינוך.