מחלוקת על מינוי היו"ר עשויה לפרק השותפות במזרחי

מאת סמי פרץ



בנק המזרחי סיים את תשעת החודשים הראשונים של 2001 עם שיעור התשואה הגבוה מבין חמשת הבנקים הגדולים - 9.4%. בתקופה כה בעייתית מדובר בהישג יפה, וניתן היה להניח כי ביצועים כאלה ייתנו לבנק הרבה שקט. ואולם במקרה של בנק המזרחי הדברים הפוכים. בחודשים האחרונים המזרחי הוא הבנק שבו מתרחשות הסערות הכי גדולות במערכת הבנקאות, לפחות בכל הקשור למבנה הבעלות שלו.



ההרמוניה היחסית שבה התנהל הבנק בשנים הראשונות של קבוצת עופר-ורטהיים-פיינברג בבנק, פינתה את מקומה בשנה האחרונה למערכת יחסים רעועה המלווה בצעדים תמוהים שמתאימים יותר לטלנובלה מאשר לבנק רציני. הקבוצה קרובה כיום יותר מתמיד לפירוק. הבעיה היא שבעלות על בנק אינה דומה לבעלות על חברה תעשייתית או מסחרית, וכדי להחליף בעלים או כמה מהם - דרוש תהליך בדיקה מורכב מצד בנק ישראל. כשמוסיפים לכך את העובדה שמשקיעים אינם עומדים כיום בתור לכדי להשקיע בבנקים, מתקבלת תמונת מצב בעייתית למדי, המציבה סימני שאלה גדולים על עתידו של הבנק הרביעי בגודלו בישראל.



החדשות האחרונות בסאגה הזו היא הפרסום על מגעים שמנהלת חברת הביטוח מגדל לרכישת החזקות בבנק המזרחי. מהודעתה של מגדל אתמול לבורסה עולה כי החברה "ניהלה שיחות ומגעים ראשוניים עם גופים שונים הקשורים בבנק המזרחי". החברה דיווחה כי העניין לא הובא לדירקטוריון מגדל לקבלת החלטה כלשהי. מנוסח ההודעה לא ברור איזה סוג של מגעים התנהלו ומה היתה מטרתם.



דובר משפחת ורטהיים אמר בתגובה: "קבוצת ורטהיים-פיינברג לא מנהלת כל מו"מ למכירת חלקה בבנק למגדל". התגובה הזו מפזרת מעט את הערפל, ועשויה ללמד כי משפחת עופר היא זו העומדת מאחורי המגעים שהתנהלו עם חברת מגדל.



ככל הידוע, מגדל מתעניינת במיוחד בפעילות המשכנתאות של בנק המזרחי - המרוכזת בבנק טפחות. חברות ביטוח הן ספקיות מקורות של בנקים למשכנתאות; הן מוכרות כיסויי ביטוח רכוש וחיים למשתכנים. שיתוף פעולה כזה עשוי לתרום הן לחברת הביטוח והן לבנק המשכנתאות. מגדל מחזיקה גם ב-9.5% מהון המניות של בנק לאומי, שרכשה בשנתיים האחרונות מתוך כוונה להתמודד על רכישת גרעין השליטה בבנק.



בנק ישראל אינו תומך בהשתלטויות של חברות ביטוח על בנקים בשל רמת הריכוזיות הגבוהה בשני הענפים, כך שמגדל תצטרך בכל מקרה למצוא לה שותפים נוספים - הן אם תרצה לרכוש את בנק לאומי והן אם תתמודד על רכישת בנק המזרחי או טפחות.



העובדה שבנק לאומי מחזיק ב-20% מהון המניות של מגדל, תקשה מן הסתם עוד יותר על האפשרות שמגדל תקבל היתר לרכישת שליטה בבנק זה או אחר. בשלב זה השיחות עם אנשי מגדל מוגדרות על ידי מקור המעורה בפרטי העסקה "שיחות מעלית" שלא הבשילו לכדי החלפת ניירת.



האפשרות שמשפחת עופר מנהלת מגעים עצמאיים למכירת חלקה בבנק מבלי לתאם זאת עם שותפיה בבנק, מלמדת על עוצמת ההתערערות ביחסים בין בעלי השליטה בבנק. המגעים עם מגדל מיתוספים לפרסומים שונים בדבר האפשרות שסיטיבנק תרכוש את השליטה בבנק המזרחי. סיטיבנק הכריזה על כוונתה להיכנס לבנקאות קמעונית ב-2001, מהלך שלא יצא אל הפועל ויידחה כנראה ל-2002.



היעד של הבנק הוא להשיג נתח של 20%-15% מהשוק הקמעוני, ומהלך כזה קשה לביצוע ללא רכישות. מנכ"ל הבנק בישראל, ננדן מר, אמר בעבר כי הדרכים האפשריות לכניסה לתחום הקמעוני הן צעידה עצמאית צעד אחר צעד, רכישת בנק או שילוב של שתי הדרכים. רכישת בנק המזרחי היתה מאפשרת לסיטיבנק להשיג במהירות נתח שוק משמעותי ותשתית לפיתוח מהיר של פעילות קמעונית. המגעים בין הצדדים לא הגיעו עד כה לכדי מו"מ של ממש.



הקלקולים במערכת היחסים בין בעלי השליטה בבנק המזרחי החלו כנראה כאשר נקבע המנגנון התמוה של רוטציה במינוי היו"ר לבנק ולחברה הבת, בנק טפחות. לאחר פרישתו של דוד ברודט מתפקיד יו"ר הבנק ב-98', החליטו בעלי השליטה למנות את אבי ורטהיים (אחיינו של מוזי ורטהיים) ליו"ר הבנק לקדנציה של שנתיים.



כדי לפצות את משפחת עופר, נקבע כי היא תמנה נציג מטעמה ליו"ר דירקטוריון בנק טפחות, והיא בחרה ברו"ח יחיאל בורוכוף. חוסר היכולת של הצדדים להגיע להסכמה על מינוי יו"ר קבוע הכתיב פתרון מוזר שמקשה על תכנון לתקופה ארוכה ומאלץ את הנהלת הבנק להתמודד בכל שנתיים עם יו"ר אחר. הביצועים הטובים של הבנק בשנים האחרונות עוררו גם את השאלה אם נכון להחליף יו"ר כאשר העניינים מתנהלים על מי מנוחות. גם בבנק ישראל הרימו גבה בעקבות הסידור שהושג.



בתחילת 2001 נקבע כי ורטהיים ובורוכוף יפנו את מקומם בדירקטוריונים של המזרחי וטפחות בהתאם להסכם בין בעלי השליטה. ורטהיים כבר הודיע על פרישתו במארס 2001, אך הבעלים לא הצליחו להגיע להסכמה על מינוי מחליף, והוא דחה את מועד פרישתו. ההסכם בין הצדדים קובע כי חייבת להיות הסכמה על מינוי היו"ר, ובשלב זה נראה כי קבוצת ורטהיים מנצלת את הסעיף הזה כדי לדחות שוב ושוב הצעות שמביאה משפחת עופר, ובכך מסייעת לוורטהיים להישאר בתפקידו.



עד כה הציעה משפחת עופר את מועמדותם של פרופ' יעקב נאמן (שר האוצר והמשפטים לשעבר), רו"ח יאיר רבינוביץ, אריה זייף, ליאורה מרידור, וכעת היא מציעה את עו"ד צבי אפרת המשמש דירקטור מטעמה בבנק. ב-24 בספטמבר הודיע ורטהיים כי הוא מבטל את הודעת ההתפטרות שלו.



בין לבין הספיק בורוכוף לפרוש מתפקידו כיו"ר בנק טפחות, בהתאם להסכם. בורוכוף ששימש גם דירקטור בבנק המזרחי, פרש משם בטונים צורמים ומתח ביקורת על החלטתו של מנכ"ל בנק המזרחי, ויקטור מדינה, בעניין רישום הפסדי השקעות בחברה להשקעות של הבנק. מדינה, כך נראה, אינו מרוצה מהסיטואציה שנוצרה, שכן הוא נקרע בין שני בעלי מניות שווים בעוצמתם ובשיעורי ההחזקה שלהם. האנלוגיה המתבקשת למצבו של מדינה היא של ילד שהוריו נמצאים בהליכי גירושים והוא לא יודע במי לתמוך.



מקורות שונים גורסים כי אין קשר בין המחלוקת שבין הבעלים על מינוי היו"ר לבין המגעים שמנהלת משפחת עופר למכירת חלקה בבנק. להערכתם, גם קבוצת ורטהיים וגם קבוצת עופר מרוצים מהשקעתם בבנק, אך