כ-800 חושפי שחיתויות בשנים האחרונות בארץ לא מצאו עבודה לאחר שחשפו את השחיתות בחברה או בגוף שבו עבדו - כך טוען שלמה קלדרון, נשיא לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, בכנס לשכת מבקרי הפנים שנערך היום (אתמול לעיתון) באוניברסיטת בר אילן.
לדבריו, בניגוד למצבו של מבקר הפנים, המוגן בחוק מפני פגיעה בו ובעבודתו, חושף שחיתות המועסק בישראל אינו מוגן בדרך כלשהי. הוא תיאר את המצב העגום הקיים כיום במסגרתו חושף שחיתות עלול להיות נתון לרדיפה אישית ולהרס חייו המקצועיים. "יש מקום לקדם חקיקה בנושא לפיה, חושף השחיתות ידווח למבקר אבל יישאר אנונימי" הציע קלדרון.
הכנס התמקד ביחסים שבין ביקורת הפנימית במוסדות להשכלה גבוהה לבין חופש אקדמי. קלדרון סבור כי "אין קשר בין חופש אקדמי לבין ביקורת פנימית, זאת כיון שחופש אקדמי אינו מונע ביקורת".
ד"ר רון אבני, מבקר אוניברסיטת בן גוריון, ציין כי קיים בישראל חוק "עידוד טוהר מידות במגזר הציבורי" לפיו כל חושף צריך לקבל תעודת הערכה על חשיפה ראויה, אולם לדבריו דווקא משרד המשפטים, אשר צריך להמליץ בכל שנה לנשיא על שני חושפי שחיתות, לא מיישם את החוק.
אבני ציין כי החוק אמנם מחייב ביקורת פנימית בכל מוסד ציבורי, אך החוק קובע לגבי המוסדות להשכלה גבוהה כי הם אינם חייבים בביקורת פנימית. זאת לדבריו, כדי למנוע סתירה בין הביקורת הפנימית לבין החופש האקדמי. אבני הדגיש כי האוניברסיטאות מרצונן החליטו לקיים מנגנון ביקורת פנימית.
לשכת המבקרים הפנימיים: 800 חושפי שחיתויות עוד לא מצאו עבודה
הילה רז
5.11.2009 / 17:52