>> בג'יפ האאודי q7 היוקרתי שעשה דרכו ביום רביעי השבוע מתל אביב למשכן הכנסת בירושלים, ישבו ארבעה: בהגה אחז המנכ"ל המשותף של חברת כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי ואחד מבעלי השליטה בה, צביקה לבנת. עמו ברכב ישבו מנחם פרלמן, היועץ הכלכלי של החברה; בועז סימונס, סמנכ"ל בכיר בכלל תעשיות; ואיה אבידור - שהצליחה לפלס את דרכה בעולם הגברי של שוק הבינוי, ומכהנת כסמנכ"לית כלכלה בחברת המלט נשר.
בחודשים האחרונים ביקשו רבים לשמוע את קולם של האנשים האלה, על רקע עסקת הענק שבה מבקשת אי.די.בי, באמצעות החברה הבת שלה משאב, לרכוש את חברת חומרי הבניין השנייה בגודלה בישראל, הנסון ישראל, תמורת 450 מיליון שקל. ביקשו והתאכזבו. בחברה קיבלו החלטה אסטרטגית שלא להתראיין בנושא ובוודאי שלא להגיב לביקורות הקשות של המתנגדים לעסקה.
"אנחנו אף פעם לא מתראיינים, על אף שיש לנו דברים רבים להשוויץ בהם, כמו בתחום איכות הסביבה ובמרכז המבקרים שלנו", מנסה אבידור לנמק את השתיקה הממושכת של החברה. "גם לגבי העסקה הזאת השתדלנו שלא לדבר, אבל הגענו למצב שכמות האי דיוקים וההשמצות כלפינו היתה יותר מדי, והרגשנו שאנחנו לא יכולים עוד לשתוק.
"נאמרו כלפינו אמירות פופוליסטיות שאין מאחוריהן דבר, כאילו מחירי הדירות יעלו ב-10% בעקבות העסקה - שזה מכוון לנימי נפשו של האזרח הקטן - או שנשתלט על המשק. בין הדברים האלה למציאות אין קשר. זו תהיה עוד חברה במערך שלנו, ואנחנו לא מבקשים דרכה להרוס את מה שבנינו במשך שנים מול לקוחות בנשר ובחברות אחרות".
מונופול ועוד מונופול
משאב אולי לא זכתה לכותרות רבות עד כה, אבל השמות שניצבים מאחוריה - קבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר - מוכרים היטב לכולם. משאב היא חברה בת של אי.די.בי, שבגרעין השליטה שלה שותפה גם משפחת לבנת. כיום מבקשים דנקנר ולבנת, באמצעות משאב, לרכוש את הנסון ישראל מידי התאגיד הגרמני היידלברג צמנט (heidelberg cement).
ואולם העסקה אינה כה פשוטה: החברה הבת של משאב, נשר, היא יצרנית המלט היחידה בישראל, שמוכרזת כמונופול ומספקת כיום 90% מהמלט בישראל; אי.די.בי מחזיקה גם בחברת חרושת חומרי נפץ, אף היא מונופול בתחומה, שמספקת חומרי נפץ למחצבות. בנוסף, מחזיקה משפחת לבנת, שלמעשה עומדת מאחורי המהלך לרכישת הנסון, בחלק מחברת תעבורה תפזורת - שמוכרזת כמונופול בתחום שינוע המלט ממפעלי ייצור המלט למפעלי הבטון.
במלים אחרות, לדנקנר ולבנת, ביחד ולחוד, בעלות על שלוש חברות מונופוליסטיות בתחום הבנייה. הכנסת הנסון לקבוצה תוסיף להם אחיזה על מחצבות ועל שחקן בולט בתחום ייצור הבטון. מכיוון שבשליטת אי.די.בי חברות בנייה, בהן גב ים, ישפרו ונווה, חוששים בענף כי רכישת הנסון תאפשר לה אחיזה רבה מדי על כל תהליך הבינוי - כוח שאין שני לו בישראל.
המתנגדים לעסקה טענו בחודשים האחרונים כי היא תביא להקטנת התחרות בענף, להוצאת שחקנים מענפים שונים בתחום (בעיקר ענף הבטון) ואף ייתכן כי המכירה תגרום לעלייה עתידית במחירי הדירות בשל התייקרות חומרי גלם לבנייה.
לוביסטים? זה לגיטימי
שעה לאחר הגיעם לירושלים, לקחו ארבעת הבכירים חלק בדיון שערכה ועדת הכספים של הכנסת בנוגע לעסקה (ראו מסגרת). אלא שגם שם קולם נשמע בקיצור נמרץ ובמסרים מרגיעים כלפי חברי הכנסת. לדבריהם, העסקה לא תגרום לעליית מחירי הדירות ולא תוריד את התחרות בענף.
בחדר הוועדה נכחה גם הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, שבוחנת בימים אלה את העסקה. היא האזינה ברוב קשב לדיון הנדיר.
זמן קצר לאחר שהסתיימה הישיבה, הסכימו באי.די.בי - בראשונה מאז חשף themarker במאי את כוונתם לרכוש את הנסון - כי אחד הבכירים בחברה יציג את עמדתה על העסקה. למערכה נשלחה אבידור.
עד כה קולכם אמנם לא נשמע בתקשורת, אבל מאחורי הקלעים יש לכם נציגים רבים: בכנסת הופיעו לוביסטים רבים שלכם. מדוע אתם זקוקים להם?
אבידור: "זה לא היה בעבר, אלא התחיל בשנים האחרונות לאחר שהקבלנים גררו אותנו לסוגיה של עלייה במחיר המלט. זה כלי לגיטימי. ככלל, אנחנו שומרים על פרופיל נמוך מאוד - בכנסת ובעיתונות. זה לא באופי שלנו ולא באופי של מי שמחזיק בנו - משפחת לבנת, שמקפידה על צניעות ואי חשיפה. גם לי קשה מאוד להיות פה היום".
למה באמת את נבחרת לייצג את אי.די.בי? את אמנם בכירה בנשר, אבל על-פי התוכניות שלכם נשר תהיה חברה אחות להנסון, ולא זו שרוכשת אותה.
"אמנם אני סמנכ"לית כלכלה בנשר, אבל אני גם בעלת תפקיד במשאב שתרכוש את הנסון. משאב היא מעין חברת אחזקות, ורוב הפעילות שבה באה לידי ביטוי בנשר. ההתרחבות שלה לתחומי העיסוק של הנסון, בהם מחצבות ומפעלי בטון, היא טבעית לחלוטין".
אבידור דוחה את הטענות של המתנגדים לעסקה: "מי שמדבר על כך שנשר תבוא לקראת הנסון ותפלה מתחרות במחירים לא מבין על מה הוא מדבר. החוקים לגבי נשר, בגלל שהיא מונופול, הם ברורים מאוד. נשר לא יכולה להפלות בין לקוחות מעצם היותה מונופול, ובעתיד היא תמכור מלט במחיר אחיד גם להנסון. כל תרחיש שניסה לערבב בין הנסון למשאב הניח שהיא תפר חוק, ולכן כל נקודת מוצא לתרחיש לא תחרותי מבחינתנו לא מקובלת".
רכישה בכל מחיר?
אבידור הגיעה לנשר לפני 15 שנה ככלכלנית מתחילה, ומאז טיפסה במעלה התפקידים. העובדה שמדובר בתחום גברי מובהק לא הפריעה לה, לטענתה. עם זאת, כמייצגת היחידה של המין הנשי בהנהלת החברה היא מרגישה מדי פעם מעט לבד: "בדרגים מתחתי יש כבר נשים, ואני מאמינה שבשנים הקרובות יהיו הרבה יותר נשים בחברה".
אבידור היתה בצוות שבחן מלכתחילה את רכישת הנסון. לדבריה, הדמות העיקרית מאחורי המהלך הוא המנכ"ל המשותף בכלל תעשיות, צביקה לבנת (שנמנה על משפחת לבנת המחזיקה ב-13% מגרעין השליטה באי.די.בי, ג"ל): "כל הזמן מזכירים רק את דנקנר, אבל למען האמת הוא כמעט לא מעורב, ככל הידוע לי. כמובן שמתוקף מעמדו הוא מכיר כל מהלך, אבל מי שעומד מאחורי העסקה הוא בעיקר לבנת".
מדוע אתם רוכשים את הנסון?
"זו רכישה שהיא אך טבעית לנו, ויוצרת אינטרגרציה אנכית של שרשרת הייצור, וזה מקובל מאוד בענף המלט העולמי. לא תמצא בעולם חברה שמייצרת רק מלט, אלא כאלה שעושות הרבה יותר בשרשרת הייצור".
אחת הטענות בשוק הבנייה הן שאי.די.בי רכשה את הנסון במחיר הגבוה משוויה האמיתי, כדי להשיג בכל מחיר אחיזה בכל שרשרת הבנייה. תמיהה נוספת נוגעת לכך שקיים פער של 200 מיליון שקל בין סכום הקנייה של החברה, 450 מיליון שקל, לבין שווי החברה המוצהר על ידי היידלברג, ל-650 מיליון שקל.
מה ההסבר לכך?
"קנינו את ערך הפעילות של הנסון ב-450 מיליון שקל, בתוספת מזומנים שיהיו בקופת החברה ביום העסקה. כיום מונחים שם כ-200 מיליון שקל. היידלברג יכולים לקחת אותם או לא, זה לא משנה - אנחנו קונים חברה ב-450 מיליון שקל. איני יודעת מי טוען שאנחנו קונים את הנסון במחיר מופקע. להערכתנו, המחיר משקף מכפיל אפילו מעט נמוך מהמקובל בענף".
"פוגעים בשמנו הטוב"
מול דבריה של אבידור, טוענים בחודשים האחרונים המתנגדים לעסקה, כי זו תכשיר את הקרקע להוצאתן של חברות מהשוק, בעיקר מענף הבטון. אלה מזכירים כי כבר ב-2002 אותתו בנשר לחברות הבטון כי הם מוכנים ללכת רחוק כדי להבהיר שכוונותיהם רציניות. נשר קנתה אז את מפעל הבטון אלייקים ואיימה להפעילו בחצר אחד ממפעלי נשר - אם יתגבר יבוא המלט לישראל. בפועל, המפעל לא הוקם על ידם מעולם.
"ככל שידוע לי, מפעל הבטון הזה לא הופעל מעולם, אבל אני לא יודעת אם התיאוריה שאתה מעלה נכונה", אומרת אבידור. "זה אחד הדברים שהמתנגדים לעסקה עושים - פוגעים בשם הטוב שלנו, בזמן שאנחנו עושים מאמצים אדירים לספק מוצרים ושירות ברמה הטובה ביותר".
הרבה מתנגדים חריפים לעסקה מפחדים להצהיר על כך בגלוי. איך את מסבירה את זה?
"אולי יש להם מה להסתיר? אין לי שמץ של מושג למה אנשים מפחדים, וגם לא נתקלתי בזה. יש לנו קשר טוב עם הלקוחות ואנחנו משתדלים לתת את השירות הטוב ביותר. על אף שאנחנו מוכרזים כמונופול אנחנו מתנהגים כאילו אנחנו בתחרות. אם אנחנו כאלה מפחידים, איפה התלונות על השירות שלנו? אני לא מכירה כאלה".
השחקן החזק ביותר בישראל בשוק הבטון, חברת רדימיקס, לא הביע התנגדות לעסקה. למעשה, אם הרכישה תצא לפועל, נשר תיהפך מצד אחד לספק מלט של רדימקס, ובמקביל מתחרה שלה בשוק הבטון.
זה לא נראה לך מוזר שרדימקס לא מתנגדת?
"אני לא יודעת. רדימיקס, למשל, נשלטת על ידי התאגיד העולמי סמקס שבבעלותו מפעלי מלט בארצות שכנות, והיא יכולה לייבא לכאן מלט בכל רגע, אבל הם לא עושים זאת. אני מאמינה שזה בגלל איכות המלט שלנו".
איך תבטיחו לשחקנים בתחום שהם לא ייפגעו מהעסקה?
"העסקה לא תפגע באף אחד. בתחום המלט אנחנו מחויבים למחירים, כי אנחנו מונופול, ואנחנו מחויבים למכור לכל מי שמבקש לקנות. נמשיך להיות הוגנים כלפי קטנים כגדולים".
ומה לגבי רוכשי הדירות? דו"ח שהוכן באחרונה בהתאחדות הקבלנים קובע שהמיזוג עלול להביא לעלייה של עד 10% במחירי הדירות.
"העסקה לא תשפיע על מחירי המלט או הבטון. בנוסף, מרכיב המלט הוא מזערי ולא משפיע על מחירי הדירות - שמושפעים הרבה יותר ממחירי הקרקעות ומרווחים יזמיים. הנסון מחזיקה בפחות מ-15% משוק הבטון, ולא יכולה להיות לה השפעה כה גדולה על השוק".
"נוחי דנקנר כמעט לא מעורב בעסקת הנסון"
מאת גיא ליברמן
6.11.2009 / 6:55