סקירת 2001: וול סטריט מתעוותת מכאב

אפשר לקרוא לשנה החולפת שנת חשבון נפש.
ב-2001 נאלצה וול סטריט לשלם בדרכים רבות את מחיר ההפרזות השערורייתיות של שנות ה-90. ירידה חדה בנפח המסחר ובפעילות שוק ההנפקות היוקרתי פגעה בעסקים ובמתח הרווחים, משקיעים שנותרו בחוסר כל בעקבות הירידות פצחו במקהלה של שריקות בוז שהופנתה לעבר חברות הברוקרים והאנליסטים והאשימו אותם במצגי שווא בני תביעה.

התעשייה עשתה מאמץ לנקות את האורוות. פעילויות גלובליות ושירותים עממיים, שרבים מהם נוספו במהלך שנות ה-90, הורדו בנפחן. לאחר מהלכי גיוס עצומים איבדו רבים מהמועסקים את משרותיהם ורבים אחרים סבלו מפגיעה קשה במשכורותיהם ובהטבותיהם. מנהלים בזבזנים ואנליסטים מתוקשרים, ששרפו משקיעים בבחירות מניות גרועה, הודחו.

מגאות לשפל
לאחר שטריליוני דולרים נמחקו משוק המניות האמריקאי, איבדו ההשקעות את מקומן כנושא חם בפאבים ובחדרי המגורים ברחבי אמריקה וההשקעות הקמעוניות נפלו נפילה תלולה ב-2001. גם אם משקיעים מוסדיים כמו קרנות הפנסיה, קרנות הגידור וקרנות הנאמנות המשיכו לסחור במרץ השנה, לא כך היה הדבר באשר למשקיעים הפרטיים, ונכון לאוקטובר נחתך נפח המסחר היומי בנאסד"ק למחצית שיעורו מן השנה שעברה.



שוק ההנפקות - עוד פרה חולבת בשנות השיא - פסק כמעט מלכת. רק 80 עסקות נעשו בו השנה, בהשוואה ל-429 ב-2000. המיזוגים והרכישות האטו לכדי זחילה. בעקבות התפוגגות ההכנסות ממסחר ומעמלות חיתום צפויים רווחי התעשייה להסתכם ב-10 מיליארד דולר בקירוב, פחות ממחצית שיעורם בשנה שעברה - 21 מיליארד דולר.







כתוצאה מכך מסירות חברות המניות שומן מיותר מכל מקום אפשרי. בנק אוף אמריקה (סימול BAC), לדוגמה, מהרהר מחדש במעברו לבנקאות השקעות, ובוחן בעין ביקורתית במיוחד את פעולותיו באירופה. Knight Trading (סימול NITE), הברוקר הגדול ביותר של מניות הנאסד"ק, מצמצם גם הוא את נוכחותו מעבר לים. הברוקר הקמעונאי צ'רלס שוואב מנסה למשוך לעברו לקוחות עשירים באמצעות הצעת גישה למוצרי קרנות גידור.



התעשייה קיצצה משרות וחברות רבות שבו לרמות כוח האדם שקדמו לשנות בועת הדוט.קום. לאחר שהכפילו כמעט את מצבת עובדיהם בשנות ה-90 הגישו חברות המניות הודעות פיטורים ל-26 אלף עובדים מאז פברואר השנה, בו הגיע שיעור התעסוקה בתעשייה לשיא של 700 אלף עובדים. התחזית היא שהחברות גם יקצצו 30% מן הבונוסים השנתיים, שבשנה שעברה הגיעו לממוצע של 74 אלף דולר.



משנה מקום
סטאן אוניל, הנשיא והמנכ"ל החדש של מריל לינץ' , וג'ון מק, המנכ"ל החדש של קרדיט סוויס פרסט בוסטון מקבוצת קרדיט סוויס, מייצגים אולי יותר מכל את שינוי האווירה.



אוניל, שנכנס לתפקידו בחודש יולי לאחר ששימש כנשיא קבוצת הלקוחות הפרטיים של מריל בארה"ב, החל להפוך על כנה את המגמה בה פתח היו"ר והמנכ"ל דייויד קומנסקי. במהלך שנות ה-90 הרחיב קומנסקי את החברה בעזרת שרשרת מהירה של רכישות יקרות - 19 בסך הכל - שסחטו את רווחי החברה עוד קודם לנפילתו של שוק המניות. בין היתר רכשה מריל את חברת הברוקרים הרביעית בגודלה ביפאן, יאמהיצ'י, לאחר שפשטה רגל ב-1998.



אוניל קנה לו מוניטין כמקצץ עלויות חסר רחמים. מאז החלה כהונתו הוא הודיע על צמצומים דרסטיים בפעילות בשוקי החוץ והוא עומד על כך שהברוקרים יחלו להתמקד במשקיעים בעלי חשבון הוצאות של למעלה ממיליון דולר. הוא הודיע גם על תוכניות לפיטורי 15% מכוח האדם של החברה והקפיא את משכורות העובדים לפחות עד לאמצע השנה הבאה.







מק, מצידו, נטל את מושכות קרדיט סוויס פרסט בוסטון ביולי, זמן קצר לאחר שהחברה הואשמה בקבלת שוחד מלקוחות בנוגע להנפקות חמות. לאחר שהתפרסם בשם "מק הסכין" בשל גישתו הניהולית כבנקאי השקעות במורגן סטנלי, נשכר גם הוא כדי להביא את הוצאות הבנק תחת שליטה. מק החליף את אלן וויט, שלזכותו נזקף אמנם האשראי שבהבאת הבנק למעמד מוביל בשוקי המניות, המיזוגים והרכישות, אך הוטחה בו ביקורת על המוניטין הפרוע שצבר בקרב גופי הפיקוח.



נושא לוהט
בין יתר הצעדים חתך המנכ"ל החדש של קרדיט סוויס פרסט בוסטון רבות מהעסקות והערבויות המיוחדות שהציעה החברה לבנקאיה לאחר המיזוג היוקרתי עם דונלדסון לפקין אנד ג'נרט בשנה שעברה. מק ביקש גם להגיע להסדר עם גופי הפיקוח בנוגע לשערוריית ההנפקות הראשוניות, והחברה הסכימה לאחרונה לשלם 100 מיליון דולר כדי להביא לסיומה של החקירה הפדרלית בעניינה. התשלום לא ישבור את הבנק, אך זהו הסדר הרגולציה החמישי בגודלו אי פעם בעסקי המניות.



חברות וול סטריט, וקרדיט סוויס פרסט בוסטון ביניהן, עומדות בפני קרוב לאלף תביעות המבקשות הכרה כתביעות ייצוגיות. בנפרד, חוקרת רשות ניירות הערך את גולדמן סאקס , את חטיבת רוברטסון סטיבנס של פליטבוסטון (סימול FBF), את חטיבת המניות של JP מורגן ואת מורגן סטנלי כדי לבדוק אם ניפחו הנפקות ראשוניות, באופן מלאכותי במסחר שלאחר ההנפקה, באלצם את לקוחותיהם להבטיח לרכוש מניות נוספות לאחר פתיחת המסחר.



קרדיט סוויס פרסט בוסטון עשה יותר כסף במהלך פריחת שוק ההנפקות מכל חברת מניות אחרת. בין 1999 ל-2000 גרף הבנק עמלות בסכום של 700 מיליון דולר. פרנק קוואטרונה, שעמד בראש חברת הטכנולוגיה ווסט קוסט שניהלה רבים מהחיתומים של קרדיט סוויס פרסט בוסטון, יצא מהשערורייה בלא פגיעה במשרתו, למרות ששלושה מעובדיו פוטרו. לאחרונה התבקש לפתוח את חוזה השכר הנדיב שלו, אך הבנקאי רב העוצמה זכה בתמורה במושב בוועדה המבצעת של החברה.



עזיבות
אנליסטים ואסטרטגים מתוקשרים אחרים נאלצו לארוז את מטלטליהם. אנליסט האינטרנט הידוע הנרי בלודג'ט גרף כנראה את מספר הכותרות הרב ביותר מקרב האנליסטים שפוטרו. מי שהיה פעם גורו אינטרנט מצליח, ראה רבות ממניותיו מתמוטטות עם צניחת הנאסד"ק. האנליסט זכה בחבילה של 2 מיליון דולר באמצע נובמבר ומתכנן לכתוב ספר.



בלודג'ט הוא אחד מאנליסטים רבים שהואשמו בשמירת דירוג גבוה למניות כדי להבטיח עסקות חיתום עתידיות