ורד דר מפסגות: דו"ח המשרות האמריקאי - הכוס חצי מלאה או חצי ריקה ?

דו"ח המשרות האמריקאי



המשק האמריקאי איבד עוד 190 אלף משרות באוקטובר, ובסך הכל 5.3 מיליון משרות מתחילת 2008. מדובר אמנם במספר גבוה יותר מהצפי (175 אלף), אבל חצי הכוס המלאה:



• המספרים של החודשים הקודמים עודכנו כלפי מעלה ב-91 אלף, כך שבסך הכל התמונה החודש לא באמת שונה מהצפי.



• אם מסתכלים על ממוצע תלת חודשי, מגמת ההתאוששות מאוד ברורה - מאובדן של 1.1 מיליון משרות בשלושת החודשים הקודמים, לאובדן של 563 אלף עכשיו.



• גם מהגידול בן 34 אלף משרות זמניות אי אפשר להתעלם. זה הסעיף הראשון שרואים בו עלייה לפני שהעלייה זולגת לסך המשרות במשק.



ועוד חצי כוס מלאה בנתונים אחרים:



• פריון העבודה עלה ברבעון השלישי ב-9.5% - העלייה החדה ביותר מזה קרוב ל-50 שנה. מי שכן עובד - עובד הרבה יותר קשה.



• אלו חדשות מצוינות לעסקים, שהרי השכר של אותם עובדים שעובדים הרבה יותר קשה, לא עלה ב-9.5% (כמו בישראל, הוא ירד ריאלית בשנה האחרונה). זינוק שכזה בפריון מאפשר לעסקים להציג שורה תחתונה מוצלחת יותר.



• אלו גם חדשות מצוינות משום שכל עלייה עתידית בביקוש לעובדים עוברת בראשיתה דרך עלייה בפריון. שהרי לא ישכרו את שירותיו של העובד הנוסף, מבלי שנעשה ניסיון קודם למצות את העובדים הקיימים.



חצי הכוס הריקה:



החדשות הפחות טובות הן שהאבטלה עלתה ל-10.2% (צפי, 9.9%). שתי ההתאוששויות הכלכליות שחוותה ארה"ב בעבר, ב-1991 וב-2001, לא לוו בעלייה משמעותית במספר המשרות (אלא בעלייה בפריון).



החשש של האמריקאים, גם של האופטימיים שבהם, הוא מהתאוששות שכזו שמותירה מאחוריה מיליוני אמריקאים שלא חוזרים לשוק העבודה. הבעיה במיתון הנוכחי חמורה יותר - הפעם, תנאי האשראי למשקי הבית לחוצים יותר ועל כן יקשו עליהם להתמודד עם תקופת אבטלה ארוכה.



תחזית אופטימית לסיום:



המיתון הנוכחי אופיין גם בארה"ב וגם בישראל בפיטורים מהירים יחסית של עובדים - הרבה יותר מאשר במיתונים בעבר. בפסגות מעריכים שהתנהגות זו (שלא מסובך להסבירה) תגרום לכך שהחודש הראשון בו ארה"ב (וישראל) ירשמו עלייה במספר המשרות, הוא לא כל כך רחוק - תחילת 2010 בארה"ב והמחצית השנייה של 2009, בישראל.



תגובת השווקים



השווקים לא ממש התרגשו. בצדק. אין כאן הפתעה גדולה. משקי העולם בדרך הנכונה. מה שכן, אחרי תקופה מאוד ארוכה, חזרה בשבועיים האחרונים התנודתיות התוך יומית החריפה.



למי שמאמין ב-v עדיין לא מאוחר להיכנס לשוק. מי שמאמין בתרחישים אופטימיים פחות, יוכל כנראה ליהנות מראלי סוף שנה, אבל כדאי שיחשוב שוב על הפוזיציה שלו בתחילת 2010.



החלטות ריבית בעולם



זה ששלושת הבנקים המרכזיים: האמריקאי, הבריטי והאירופאי, לא שינו את הריבית זה ברור. זה שהם שינו את המלל בהודעות/מסיבות עיתונאים לכיוון של אי וודאות קטנה יותר לגבי הצמיחה העתידית, זה גם ברור. החדשות נמצאות בשינויים הקלים שהם ביצעו בתוכניות הרכישה המיוחדות שלהם.



הפד הפחית את היקף הרכישות של חוב של סוכנויות המשכנתאות שלו, מ-200 מיליארד דולר ל-175 מיליארד, אבל הדגיש שזה פשוט בגלל שכבר אין כל כך מה לקנות.



נגיד הבנק המרכזי האירופאי (ה-ecb) רמז בצורה ברורה למדי שההלוואות שייתן לבנקים בדצמבר ל-12 חודשים - מקור נזילות שנוצר במיוחד למשבר האחרון - יהיה האחרון שיינתן ל-12 חודשים בעתיד הנראה לעין.



חלון ההלוואות הניתנות לשישה ולשלושה חודשים - יישארו פתוחים בינתיים. לטרישה, בדיוק כמו לברננקי, היה מאוד חשוב להדגיש שלא מדובר במהלך שאמור להפתיע את השווקים. במקרה של טרישה, מכיוון שממילא אף אחד לא ציפה שהחלון השנתי הזה יישאר פתוח, כך שזו לא אמורה להיות הפתעה לשווקים.



שני הבנקים הדגישו שהם לא ממש מוטרדים מאינפלציה. בשני המקרים, מדובר בלשון המעטה. ההערכה היא ששניהם יחכו עם העלאת הריבית הראשונה עד סמוך לסוף השנה הבאה.



הבנק אוף אינגלנד בניגוד לשני הבנקים המרכזיים הגדולים, דווקא הרחיב את ההזרמות שלו לשוק, כאשר ביקש עוד 25 מיליארד ליש"ט לשם רכישת אג"חים, לסכום כולל של 200 מיליארד ליש"ט. למרות שמדובר בבנק היחיד מבין הגדולים שמרחיב את פעילותו המונטרית עוד יותר, הרי שהיקף ההרחבה היה נמוך מהצפי (50 מיליארד ליש"ט).



ב-20g מתחילים להילחץ



חלק מראשי המדינות הציעו להתחיל לחשוב איך מושכים חזרה את התוכניות הפיסקליות והמוניטריות המרחיבות שהופעלו בשנתיים האחרונות. ההצעה לא התקבלה על ידי ראשי המדינות הגדולות, שמעדיפות לטעות לחומרא (ולהמשיך את התוכניות יותר משצריך), מאשר לקולא (הפסקה מוקדמת מדי שלהן).



קובעי המדיניות בארה"ב ובאירופה זוכרים עדיין את המהירות בה משכה יפן את הצעדים המרחיבים בהם נקטה בשנות השמונים והתשעים.



ביפן היתה שורה מאוד ארוכה של צעדים לא נכונים שננקטו, אבל מה שזוכרים לה היום זה שרק ראו שם ניצני צמיחה ומיהרו להעלות את הריבית ולבטל את התוכניות הפיסקליות. התוצאה היתה רמיסת ניצני הצמיחה והפיכת מה שנדמה היה כתחילתה של התאוששות לדוגמא הקלאסית המצוטטת תדיר בשביל להדגים l קטסטרופלי מהו.



הורדת דירוג לאירלנד



מדובר בהורדת הדירוג השלישית(!) של אירלנד השנה.
אירלנד פתחה את 2009 עם דירוג מושלם של aaa. במרץ הופחת הדירוג ל-aa+, ביוני ל-aa ועכשיו ל-aa מינוס.



מערכת הבנקאות באירלנד בלטה במידת הפגיעות שלה למשבר. המדינה הלאימה במהלך השנה את שלושת הבנקים הגדולים שלה בעלות גבוהה מאוד למשלם המיסים האירי. הפחתת הדירוג עכשיו נעשתה בעקבות הערכה שהחוב הציבורי יעלה ל-110% עד סוף 2010 (בישראל, באזור ה-85%).



אירלנד היא כבר הנפגעת השנייה מסינדרום "צריך ללמוד ממנה". הראשונה היתה יפן שבשנות השמונים נחשבה לפלא כלכלי ממנו כולם "צריכים ללמוד".



אירלנד, שאפילו לא נזקקה לסיבוב והצליחה לעקוף בישורת שורה ארוכה מאוד של מדינות מערב אירופאיות וגם את ישראל מבחינת התוצר לנפש, היא היום מהסובלות בצורה הקשה ביותר מהמשבר. כמה ספרים על "הפלא האירי" נגרסו השנה!



הלצה של כלכלנים: "מה ההבדל בין אירלנד לבין איסלנד?" תשובה: "חצי שנה". מן חוש הומור שכזה.



אושרר דרוג a של ישראל



באותה הזדמנות אשררו את הדירוג של ישראל והותירו את הצפי על "יציב". אין הפתעות. ההפתעה היחידה אולי היא הרצינות בה מסביר לנו שר האוצר שזה הכל בזכות המדיניות שלו.



היטל המים, תעריף המים וההשפעה על המדד



הכותרות בעיתונים מתרכזות בעיקר בהיטל הבצורת וביטולו אבל הסיפור האמיתי הוא בהפחתת שיעור ההתייקרות בתעריפי המים החל מינואר.



היטל הבצורת שנכנס לתוקף כבר ביולי שעבר העלה את מחירי המים, על פי הלמ"ס, בשיעור של כ-35%. לפי מתווה התוכנית, בנובמבר ואחר כך בינואר, תוגדל קצבת המים המשפחתית הפטורה מקנס, כך שבחודשים אלו צפויים מחירי המים לרדת בהשוואה למחירם כיום.



מעבר לכך, לאחר ינואר, תעמוד הקצבה המשפחתית הפטורה מקנס על 20 קוב מים בחודש. במקרה או שלא, זו כמות המים הממוצעת בה משתמשת משפחה בישראל בחודש, כך שלהיטל הבצורת לא תהיה משמעות עבור המשפחה הממוצעת.



אם היטל הבצורת יבוטל כליל בחודשי החורף, כפי שיש מי שמנסה לארגן, הרי שגם המשפחה הלא ממוצעת לא תשלמו ומחיר המים יירד עוד יותר בחודשים אלו (ויעלה שוב בחודשי הקיץ, כאשר ההיטל יוחזר).



משקלו של סעיף המים במדד הכללי הוא כאחוז. לכן הגדלת הקצבה הפטורה ממס בנובמבר ובינואר צפויה להוריד את מחירי המים בכ-20% ו-15% בהתאמה. כתוצאה מכך יתרום סעיף המים למדד בחודשים הנ"ל תרומה שלילית של 0.2% בנובמבר ו-0.15% בינואר.



ללא קשר להיטל הבצורת, כבר זמן מה מתוכננת רפורמה במחירי המים. הרפורמה אמורה בינואר הקרוב להעלות את כל תעריפי המחירים כך שחשבון מים ממוצע יגדל בכ-50%. העלאה כזו, במידה ותאושר, תתרום 0.5% לשינוי במדד הכללי בינואר. כמו שהדברים נראים כרגע, גם אם התעריפים יועלו לרמה שהוצעה - זה יהיה בהדרגה.



הכותבת הינה כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות בית השקעות.