את ההשקעה זאבי אולי יחזיר, אך לא את שמו הטוב

>> סיפור גד זאבי והשקעתו בבזק מעט מוזר. מצד אחד אין ספק כי מדובר בהשקעה כושלת בעבור זאבי. ב-2002 הוא נאלץ לוותר על המניות ולהעבירן לכונס נכסים לאחר שלא הצליח לעמוד בתשלום חובותיו, ריבית וקרן. במקביל, נפגע אנושות שמו הטוב בשוק ההון, בצורה שהפכה אותו משחקן מוביל (בשלב מסוים החזיק בבעלות על בית"ר ירושלים) לאיש עסקים המוקצה מחגיגות האשראי הזול של אמצע שנות ה-2000.

ברור כי אילו זאבי יכול היה להחזיר את מחוגי השעון לאחור הוא לא היה נכנס לעסקת בזק מלכתחילה, במיוחד כשעסקה זו עדיין רודפת אחריו לבית המשפט, שבו הוא ושותפו מיכאל צ'רנוי מתגוננים מפני תביעה של המדינה. עם זאת, לזכות זאבי ייאמר שידע לזהות כבר ב-99' את פוטנציאל ההשבחה שהיה גלום בבזק.



זאבי הבין שבלבה של חברת התקשורת הגדולה בישראל פועם מנוע מזומנים אדיר, שרק מחכה שיגלו אותו. הוא העריך כי ביכולתה של בזק לשמור על דומיננטיות בשוק התקשורת, על רקע הכוחות התחרותיים החלשים. כן הוא ראה את הצמיחה המהירה של שימושי התקשורת, שאיפיינה את השוק בעשור האחרון מאז רכש את מנת המניות בבזק ב-99'.



ואולם זאבי לא ידע להעריך נכונה את הסיכונים החיצוניים לעסקה זו, כלומר את הסיכון שנובע משליטת המדינה. הוא רכש 20% מבזק מבלי שקיבל כל שליטה במדיניות הדיווידנדים של החברה. אמנם בקופתה של בזק היו כבר אז מאות מיליוני שקלים, אך המדינה לא הסכימה לכל מהלך מהותי של הצפת ערך. ללא תזרים שוטף מההשקעה, נתקע זאבי ללא יכולת החזר. כשמחיר מניית בזק צנח בעקבות משבר האינטרנט והטלקום של תחילת המאה, הדרך כבר היתה קצרה עד כינוס הנכסים.



ברגע שנכנס בעל בית פרטי לבזק ב-2005, התמונה השתנתה גם בעבור זאבי, שבינתיים איבד את מניותיו לכונס. תהליך הצפת הערך הנרחב שבוצע בחברה, הניב לכל מי שהחזיק במניה תשואה פנומנלית. למזלו הרע של זאבי, מי שלקח את עיקר הרווח שהניבו מניותיו היו הבנקים. עם זאת, לא הכל היה נגדו. בסופו של דבר, בזק סיפקה למשקיעים תשואה כה גבוהה, שזאבי צפוי להחזיר את מלוא ההון העצמי שהשקיע בחברה ואף יותר מכך. מנגד, גם לאחר שהצליח להחזיר את הונו העצמי הוא יתקשה לשקם את שמו הפגוע אנושות.