>> כששאלתי את ריינהרד קלוס, כלכלן בכיר בבנק ההשקעות ubs, איך היתה ההרגשה לעבוד בבנק השקעות גדול בעיצומו של המשבר העולמי כשכלכלנים רבים ובנקאי השקעות רבים איבדו את מקום עבודתם, ציפיתי שיספר לי על ימים של חרדה לפרנסה, עצב על פרידה מחברים וחששות באשר לעתיד הכלכלה הגלובלית. אבל קלוס הפתיע: "המשבר היה התקופה הטובה בחיי".
באמת?
"מקצועית, זו היתה התקופה המעניינית ביותר שיכולה להיות לכלכלן. היה כאן אירוע היסטורי".
ולא חששת למקום עבודתך?
"לא, דאגתי לגבי מצבה של הכלכלה העולמית, אבל לא חששתי לגבי המשרה שלי באופן ספיציפי".
בשבוע שעבר הגיע קלוס, המסקר את שוקי emea (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) ויושב בלונדון, לישראל בכדי לעדכן את התחזיות לגבי הכלכלה המקומית. הוא נפגש עם אנשי האוצר ובנק ישראל, עם כלכלנים אחרים ועם לקוחות. קלוס יצא מהפגישות האלה אופטימי.
"בסך הכל אם מסתכלים על ישראל בקונטקסט כללי יש הרבה סיבות לאופטימיות. אם משווים את ישראל למדינות emea אחרות, היא הסולידית ביותר להשקעה".
מה הופך אותה לסולידית יחסית?
"בהרבה מדינות אחרות רואים בעיות מקרו ובעיות מבניות בכלכלה. ברבות מהמדינות יש גירעון כבד - שהיקפו מגיע בחלק מהמקרים גם עד 50% מהתמ"ג, ואז אין להן יכולת להגדיל את התקציב בשל החשש שפעולה כזו תגדיל את החוב הציבורי.
"בישראל, שלא כמו במדינות אחרות, יש עודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים - וזהו ההבדל המהותי הראשון. ישראל לא תלויה בזרימת הון גלובלית, ולכן נפגעה פחות מהמשבר.
"בנוסף, באירופה אנשים לוו הרבה כסף במטבעות זרים - 50%-95% מסך ההלוואות ניטלו במטבעות זרים, ולכן כשהמשבר הכה הלווים נפגעו יותר. עכשיו יש הקלה במדינות רבות, אבל עדיין המצב של ישראל טוב יותר, מכיוון שהיא שמרה על הראש מעל המים".
מה אתה חושב על תפקודו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר נוכח המשבר?
"פישר ראה את הבעיות, ולכן היה אקטיבי בהורדת ריביות וביצע מדיניות מוניטרית מרחיבה - כמו קניית אג"ח מדינה וקניית מט"ח - כדי להימנע מעליית תשואות לטווח ארוך וכדי לשמור על הנזילות. המודעות שלו עזרה, והוא היה פרגמטי".
רבים מבקרים את המדיניות הזו שלו, שלא עוזרת למשל לדולר להתחזק מול השקל.
"בנק ישראל לא יכול למנוע את התחזקות השקל, ולאורך זמן השקל יתחזק, אבל כשהיצואנים חלשים מאוד אולי זה אינטרס לשמור על שער הדולר-שקל ולהאט את קצב התחזקות השקל מול הדולר".
עד כמה השקל צפוי להתחזק להערכתך?
"זה תלוי מאוד בשער הדולר-יורו, אבל הוא יכול להגיע גם לשער של 3.5 שקלים לדולר".
בנקאים ויצואנים רבים טוענים שחברות יקרסו אם שער הדולר יהיה כה נמוך.
"כבר ראינו בעבר שקל חזק בישראל - וזה לא הרג את הכלכלה. בין 2004 ל-2008 הצמיחה היתה 4%-5% בממוצע והיצוא היה חזק מאוד. זה יפעיל לחץ על היצואנים להתייעל ולשמור על עלויות נמוכות. זה לא נעים, אבל אפשר להתמודד עם זה".
זו לא הפעם הראשונה שקלוס משמיע הצהרות אופטימיות לגבי הכלכלה הישראלית. ביוני 2007, ערב המשבר, הוא אמר בראיון ל-themarker: "הכלכלה בישראל חזקה, יש צמיחה במשק, גירעון נמוך וירידה באבטלה. זה נהדר. הכלכלה המקומית כל כך חזקה ויציבה, שגם רעשי הרקע מסביב לא מצליחים להפריע".
שנתיים וחצי חלפו, ואמנם הכלכלה הישראלית הוכיחה יציבות במשבר, אבל האמירה שרעשי הרקע מסביב לא מצליחים להפריע היתה מוגזמת, שכן האבטלה עלתה, וגם ישראל נכנסה למיתון.
"הצרכן הישראלי יניע את הצמיחה"
אולי אתה אופטימי יותר מדי ומנותק מהנעשה בישראל בשל העובדה שאתה יושב בלונדון?
"ישראל עברה מיתון ואני לא מתעלם מהבעיות, אבל בהשוואה למקומות אחרים הן הרבה יותר קטנות וחלשות. ישראל ממקומת במקום טוב יחסי לקראת התאוששות ונראה את זה בארבעת או ששת הרבעונים הקרובים.
"תחזית הצמיחה שלנו ל-2009 היא 0.3% ול-2010 - כ-3%. ההתאוששות לא תהיה חזקה כמו במשברים קודמים אבל 3% צמיחה ב-2010 כפי שאנחנו חוזים לכלכלה הישראלית זו תחזית טובה בהתחשב במצב הגלובלי. זה לא צירוף מקרים שבישראל העלו ראשונים את הריבית ומיד אחר כך באוסטרליה - זה סימן לכוח".
ומה יניע את הצמיחה?
"הצרכן הישראלי. במדינות אחרות הצרכנים סבלו ממינוף וחובות שלא כמו בישראל, ולכן הצריכה תגדל ב-2.5%-3% למרות האבטלה. רואים קשר ישיר בין היצוא הישראלי לבין השקעות בארהב ב-it - שזה תחום שבו הייצוא הישראלי חזק, ולכן התחזית שלנו היא שההשקעות יתאוששו ב-2010-2011 וזה יאושש את הצמיחה. ב-2011 רוב הבעיות יהיו מאחורינו".
ממליצים על רוסיה וטורקיה
ישראל צפויה לצאת במאי 2010 ממדד המדינות המתפתחות של msci ולעבור למדד המדינות המפותחות. מדובר במדד שלפיו עובדים רוב המשקיעים הזרים - מה יקרה לבורסה הישראלית בעקבות השינוי הזה?
"אם מסתכלים על מקומות אחרים רואים השפעות שונות. ביוון, למשל, ההשפעה לא היתה חיובית, ובפורטוגל דווקא כן. קשה להסיק מכך מסקנות ברורות על ישראל. זה עלול לגרום לחוסר ודאות בטווח הקצר, אבל בסך הכל השינוי הזה מעיד על החוזק של הכלכלה.
"מה שיכול למתן יציאת כספים זו העובדה שהגופים המוסדיים אחראים לחלק גדול מהמסחר שמספק כרית ביטחון והופך את ישראל לתלויה פחות בחו"ל. יש פוטנציאל לחולשה, אבל יש גם פוטנציאל גדול של זרימה - בטווח הארוך, לאחר שהמשקיעים הזרים ילמדו את ישראל וישימו לב אליה.
"אף שלישראל יהיה משקל קטן במדד המדינות המפותחות - זרימת הכסף האבסולוטית יכולה לגדול. בהתחלה יסתכלו על החברות הגדולות כמו טבע. יתעניינו יותר בתאגידים מאשר במדינה".
הבורסה הישראלית זינקה בחדות מתחילת השנה. מה אתה צופה בעתיד?
"היו כאן עליות אגרסיביות, אז יכול להיות שיהיו קצת מימושים - אבל בטווח הארוך התחזית שלנו היא חיובית".
על אילו עוד מדינות אתם ממליצים?
"רוסיה וטורקיה. על אף שיש בהן בעיות, הן מבטיחות בטווח הבינוני והארוך. פוטנציאל הצמיחה שם אפילו יותר טוב מבישראל, ופרופיל הסיכון שלהן גבוה. הסיכון בישראל נמוך, ומשקיעים שרוצים לקחת סיכון גדול יותר לא יגיעו אליה".
"המשבר הזה היה התקופה הטובה בחיי"
מאת שרון שפורר
9.11.2009 / 7:02