הגלובליזציה הרחיבה את הפערים בחברה

>> "הישגי הכלכלה הישראלית, אך גם חולייה הכבדים, נגזרים מההכרעה ההיסטורית שלנו להיפתח באופן מלא לכלכלה העולמית, לגלובליזציה", אמר יורם גבאי, שהיה מאדריכלי הגלובליזציה בישראל כשכיהן כממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, ומשמש כיום יו"ר פעילים שוקי הון.

"ההחלטה על פתיחת שוקי המט"ח וההון, לצד הייצוב הפיננסי ארוך הטווj, הביאו לתמורה אדירה בכלכלת ישראל", הוסיף גבאי. "עד 90' כמעט לא היו השקעות חוץ. כיום השקעות החוץ הפיננסיות והריאליות הן גורם מרכזי בכלכלה. עד 91' נחשב המנהל הישראלי כנסמך בעיקר על הממשלה. במחי מהלך אחד, כמו מכס או סבסוד, הוא היה מצליח להגן על עצמו ולא נדרש להתייעל. פתיחת השווקים כפתה התייעלות על הסקטור העסקי. כשהמנהל התחיל להימדד בתחרות העולמית, הוא הוכיח את יכולתו האדירה כמעט בכל הקריטריונים שנמדדים במדדים בינלאומיים. ההצלחות העסקיות אדירות במונחי ניהול, ודי להסתכל בחברות כמו טבע, ישקר, כי"ל ואלביט מערכות. פתיחת השווקים יצרה איכויות ניהוליות. אפילו הנדל"ן, שחטף מכות בשנה האחרונה, מפגין הרבה יכולת ניהול".



עם זאת, גבאי מדגיש את הצד השלילי של המטבע. לדבריו, "הגלובליזציה נתנה תנופה אדירה לכלכלה בהשקעות חוץ, בצמיחה מהירה ובהתפתחות המגזר העסקי. מנגד, היא החמירה מאוד את האי שוויון, את העוני ואת המאפיינים של חברה דו-קוטבית.



"היציבות הפיננסית יצרה ריביות נוחות ומשכה השקעות זרות - אבל כגודל ההצלחה גודל הכישלון. מאחר שלא הצלחנו להכין חלק גדול מהאוכלוסייה לשוק העבודה המודרני המתוחכם והמיומן, האי שוויון בחברה גדל בצורה ניכרת. שכבת המנהלים בישראל שיפרה את מצבה היחסי ונפתח פער של 60% בהכנסות בינה לבין עובדים שמקבילים לה בהשכלתם. גדלו הפערים בין גוש דן, המאופיין כמעט בכל המדיים כמדינה מערבית, לבין הפריפריות. האוכלוסייה החרדית גדלה מאוד, ונפער פער בינה לבין האוכלוסייה החילונית. הפערים בין עשירים לעניים התרחבו, ונפער פער מסוכן בין יכולת התפקוד של המגזר העסקי לזאת של המגזר הציבורי.



"הגלובליזציה חידדה את היתרונות היחסיים של ישראל - כי הכל פתוח. לכן התעשיות הרפואיות, ההיי-טק, התקשורת, הבנקאות, הפיננסים ושוק ההון פרחו. התעשיות המסורתיות לא יכלו להתחרות בגידול האדיר ביבוא הזול, ולמעשה הגלובליזציה דחקה משוק העבודה את 'דור המדבר' - אוכלוסיות שמצאו עבודה בשכר נמוך מאוד ונאלצו להתחרות בעובדים הזרים שבאו לכאן באותו זמן. בתקופה ההיא היה ראש הממשלה יצחק רבין מטיל סגר של כמה חודשים על השטחים לאחר כל פיגוע, ובמקום העובדים הפלסטינים נכנסו למשק העובדים הזרים".



גבאי אמר כי השפעות אלה של הגלובליזציה אינן צפויות להתמתן: "בעולם הגלובלי עתידה של כל אומה נקבע בעיקר על פי התאמת האוכלוסייה שלה לשוק העבודה המודרני. בשנים הקרובות צופים תוספת של מאות מיליוני עובדים מארצות שבהן ההכנסה החודשית אינה עולה על 500 דולר. משמע, גם בשנים הקרובות תמשיך המגמה של הוזלת מוצרים, והתחרות קשה. אם לא נכין את האוכלוסייה שלנו לשוק העבודה המודרני, האוכלוסייה הזאת תעבוד בשירותים ברמות הכנסה נמוכות מאוד".



גבאי הוסיף כי המצב הזה אינו גזירת גורל. לדבריו, בישראל "היו תעשיות שחוסלו, כמו טקסטיל, ריהוט, צעצועים ואפילו תשמישי קדושה. זה לא היה חייב ליצור בעיה. לראיה, בחברות בעלות חינוך יותר טוב עברו למוצרים מתוחכמים יותר. לפינים, לאיטלקים ולאחרים באירופה אין בעיה עם הגלובליזציה. הם מייצרים תיקי גוצ'י ולקוסט ומוכרים אותם במחיר גבוה פי עשרה ממחירם של תיקים שמכרו לפני הגלובליזציה. הם עברו לנישות גבוהות יותר, ולכן הצליחו. פה לא עשינו את זה, ולכן חלק גדול מהאוכלוסייה אינו עומד בתחרות העולמית, שיצרה מובטלים או עובדים ששכרם נשחק".