האימפריה מוכה שנית

1989 > ההפרטות הורידו את שיעור האבטלה



בריטניה, כמו בשנות האימפריה, היתה בסוף שנות ה-80 מעצמת סחר ופיננסים עולמית, שנהנתה מרצף הצמיחה הממושך ביותר מזה 30 שנה - צמיחה של 25% בתמ"ג ב-1989-1982. במשך שנות ה-80 הפריטה ממשלתה של מרגרט תאצ'ר את המגזר הציבורי ובלמה את הרחבתה של מדיניות הרווחה הנדיבה. במקביל, נחתכה האינפלציה בחצי מ-14% והאבטלה צנחה מ-11% ב-1986 ל-6% ב-1989. התעשייה, שעדיין נשארה בחלקה בידיים ממשלתיות, תורמת 22% מהתמ"ג ומעסיקה 24% מכוח העבודה, בעוד שהחקלאות היא מהמפותחות באירופה. בזכות מכרות הפחם, מאגרי הגז הטבעי ומרבצי הנפט והגז בים הצפוני - שתורמים 12% מהתמ"ג - בריטניה היא ענקית אנרגיה עולמית.



2009 > האבטלה ממשיכה לעלות, "הדור האבוד" בפתח



מ-1992 ועד 2008 נהנתה בריטניה מתקופת הצמיחה הממושכת ביותר בתולדותיה, והתקדמה מהר יותר ממדינות אחרות באיחוד האירופי. עשור של פריחה בשוק הנדל"ן וספקולציות פיננסיות הפכו אותה למדינה שקועה בחובות, ותלויה קשות במגזר השירותים הפיננסיים.



ב-20 השנים האחרונות הידלדלו משאבי הנפט והגז של בריטניה וב-1985 היא החלה לייבא נפט גולמי. משבר האשראי פגע בה במיוחד, בשל שיעור חובות צרכניים מהגבוהים בעולם. הלאמת הבנקים בשנה שעברה לא פתרה את רוב הבעיות הפיננסיות והממשלה ממשיכה להזרים סיוע לבנקים הגדולים. האבטלה נמצאת בעלייה, ועלולה ליצור "דור אבוד" של צעירים מחוסרי עבודה ואפשרויות קידום.