בחזרה לאוטוקרטיה

1989 > הפרסטרויקה זרעה הרס כלכלי



חמש שנות פרסטרויקה עשו שמות בכלכלה השנייה בגודלה בעולם. משטרו של מיכאיל גורבצ'וב ניסה להעניק שליטה רבה יותר למגזר הפרטי במחירים, שכר, השקעות ועסקים. אולם מנגנון השוק החופשי לא הצליח להתבסס ברוסיה והתוצאה היתה הרסנית - מחסור במוצרי יסוד, זינוק בשכר ופרויקטים שלא הגיעו לכדי סיום. הכלכלה דישדשה וניסיונות להאיץ הפרטה נתקלו בהתנגדות עזה, שהתבססה על ההנחה שתקופה ממושכת של התבצרות נחוצה לייצוב המערכת הפיננסית והכלכלית כדי להשיק רפורמות נוספות. כלכלת רוסיה נקרעה בין המעבר לשוק חופשי ולהפרטה לבין השלטון הריכוזי של העבר.



2009 > הנפט והשחיתות מושלים בכלכלה



בין המשבר של 1998 למשבר של 2008 צמחה רוסיה בקצב שנתי ממוצע של 7%. השקעות ההון וההכנסה הפרטית צמחו בקצב של יותר מ-10%. עיקר השגשוג ברוסיה שלאחר התפרקות ברה"מ נובעת מהתייקרות הנפט, משאב שרוסיה היא היצרנית הגדולה ביותר שלו בעולם. שגשוג מגזר האנרגיה וחומרי גלם הוליד מעמד של מיליארדרים שכונו אוליגרכים, שרכשו בזול או תפסו בכוח נכסים של השלטון הסובייטי לשעבר. מאז 2000 נהנתה רוסיה ממאזן חיובי בחשבון השוטף, ויתרות המט"ח שלה תפחו למאות מיליארדי דולרים.



עם זאת, המשבר הפיננסי פגע קשות בשוקי ההון ובבנקים שלה, ובשילוב החששות משחיתות שלטונית והתערבות במגזר הפרטי הבריח את המשקיעים הזרים במהירות רבה. הקרמלין והבנק המרכזי הזרימו סיוע מסיבי לבנקים ולתמיכה ברובל הרוסי, שצנח בעשרות אחוזים, על חשבון יתרות המט"ח הגדולות. רוסיה סובלת עדיין מבעיות תשתית, פערים כלכליים קשים ושחיתות בכל הדרגים. כניסתה לארגון הסחר העולמי ממשיכה להתעכב לנוכח הבעיות האמורות והמלחמה בגיאורגיה.