>> "ההיי-טק הישראלי לא חיכה לממשלה - הוא גילה את הגלובליזציה כבר בשנות ה-70" - כך אמר עוזיה גליל, מהאבות המייסדים של ההיי-טק הישראלי, שהקים חברות כמו אלרון, אלביט ואלסינט.
לדברי גליל, התוכניות הכלכליות של הממשלה מאמצע שנות ה-80, שהתבססו על שילוב בכלכלה העולמית, איפשרו להרחיב את ענף ההיי-טק. "ברור שללא הגלובליזציה אין זכות קיום להיי-טק", הוסיף.
"אני התחלתי בשנות ה-70 בתהליך גלובליזציה בחברות שהקמתי, ולכן בשנות ה-80 כבר היינו צעד אחד קדימה", אמר גליל. "היה לי ברור שבלי גלובליזציה אין לנו שוק.
"אנחנו חזקים במחקר ופיתוח (מו"פ), חדשנות וראייה קדימה, ואני מקווה שנמשיך. כחבר המועצה הלאומית למו"פ אני עוקב בדאגה אחרי מצב ההשכלה הגבוהה, ואנחנו צריכים לעשות מאמץ כדי שהיתרון הזה יימשך - שצעירים ילמדו מקצועות טכנולוגיים ומדעיים שיכולים לעזור לנו בשוק העולמי".
לדברי גליל, צורן - שהקים ושבראשה הוא עומד - היא דוגמה קלאסית לחברה גלובלית. "צורן היא חברה עם מכירות בחצי מיליארד דולר בשנה, שמשרדי השיווק וההנהלה הבכירה הישראלית שלה יושבים בקליפורניה", אמר. "המו"פ מתבצע בעיקר בישראל, והייצור - בעיקר בסין. המכירות הן בעיקר ליפנים, שעמם אנחנו מתכננים את הציוד, ומשם המוצר ממשיך לכל העולם. יש לנו בארץ מו"פ נהדר, אבל אין לנו כאן שוק למכירות.
"החוכמה הגדולה לעתיד היא לא לעשות מו"פ על בסיס רעיון יפה, אלא לענות לצורכי השוק. אם מדברים על שיתוף פעולה עם סין, פירוש הדבר הוא לא רק לייצר בסין, אלא גם להבין מה השוק הסיני דורש. גלובליזציה דורשת להבין את הצרכים והתרבות העולמיים. כדי שנוכל לקדם אותה, צריך לאתר את היתרונות היחסיים שלנו, להתמקד בהם ולא להתפזר".
עוזיה גליל: "להיי-טק אין זכות קיום בלי גלובליזציה"
אורה קורן
9.11.2009 / 7:02