"לא ייתכן שינהלו חקירה בפרקליטות; אפשר היה לשלוח את העד למשטרה"

>> "מטרידה אותי העובדה שאין סוף לחקירה המשטרתית שנמשכת בפרקליטות. יש זכויות מינימום לנאשם והזכות המינימלית היא לראות את הגרסאות הקודמות של העדים לפני שהם מעידים בבית המשפט" - כך התריס אתמול שופט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, כלפי התנהלות הפרקליטות בפרשת המעילה בהראל בית השקעות שבה מואשם גיא ויסמן, לשעבר המשנה למנכ"ל החברה, בגניבת 123 מיליון שקל.

השופט התרעם על כך שבשיחת רענון של עד תביעה בפרקליטות, טרם עדותו בבית המשפט, עלו סוגיות שלא עלו בחקירתו במשטרה, והיה להעבירן להגנה. "הנאשם רוצה לבדוק את הגרסאות בחקירה נגדית. אין דרך לבצע חקירה נגדית, אלא דרך השוואה בין גרסאות. "אתם", פנה לתובעת עו"ד אסתי שלאין, "מתגברים על כך בדרך של רענון זיכרון".



לפני ימים אחדים שלחה התובעת לסניגור עו"ד ילון הכט פקס בן ארבעה עמודים שמתארים דברים שאמר עד התביעה, משה הורמן, רואה החשבון הוותיק של הראל, במפגש לרענון זיכרון במשרדי התביעה, ואינם מופיעים בהודעתו במשטרה. האמירות הנוספות נגעו למחיקה או אי-מחיקה של ההון העצמי של החברה כתוצאה ממעשיו לכאורה של ויסמן.



שיחת רענון לקראת מתן עדות בבית משפט הוא נוהל מקובל. אם עד מציין כמה פרטים קטנים בשיחת הרענון עם הפרקליט אין בכך בעיה. המצבים האפורים נוצרים כשהעד מציג עמדה אחרת בשיחה עם הפרקליט לגבי האירועים בהשוואה להודעתו במשטרה או מוסיף מידע משמעותי. במצב זה, מחויב הפרקליט לשלוח את העד לחקירה נוספת במשטרה ולהעב יר את חומר החקירה להגנה כדי שתוכל להתכונן לחקירה הנגדית של העד.



בתחילה קבע השופט שהתובעת תעביר לעו"ד ילון הכט, בא כוח ויסמן, את התרשומת שהכינה בישיבת הרענון עם הורמן, אך בדיון התברר שלא נערכה תרשומת כנדרש. בהמשך חזר מודריק והדגיש כי "לא ייתכן שינהלו חקירה בפרקליטות. אפשר היה לשלוח את הורמן למשטרה שנקבל גרסה סדורה וניתן יהיה להשוות בין דבר לדבר".



לדברי מודריק, הדברים שאמר הורמן הם בסיס לחקירה נגדית.



בהחלטתו לאחר הדיון ציין מודריק שעדיף שבמקרים כאלה תעביר התביעה את העד לחקירה נוספת במשטרה או שתכין תיעוד מדויק של דבריו החדשים. הוא סירב לבקשת הסניגור להעביר לידיו את הרישומים שערכה לעצמה התובעת במהלך הפגישה עם העד. עם זאת, קיבל מודריק את בקש הכט לדחות את הדיון לשם לימוד החומר. במשרד המשפטים העדיפו שלא להגיב לדברים והפנו להחלטת השופט (ת"פ 40138/07).