לא מכרת – לא החזרת

למי מתאימים מענקים ממשלתיים למחקר ופיתוח? ובכן, כמעט לכל מי שמפתח מוצר חדש. החל מיזם עם רעיון בחיתולים שיש לבדוק את ישימותו (שלב הגראז' הידוע), ועד לגדולות החברות במשק. מתעשייה מסורתית (מזון, מתכת וכו') ועד לחוד תעשיית ההיי-טק.







למה זה כדאי?



כי מקבלים כסף. טוב, לא ממש מקבלים, בדרך כלל מדובר בהלוואה, אשר יש להחזירה כתמלוגים ממכירות, אך ההחזר נעשה רק כאשר הפרויקט מבשיל ונושא פירות. דהיינו – לא מכרת, לא החזרת. במקרים בודדים ניתנת התמיכה כמענק שאין צורך להחזירו.



המקורות הממשלתיים השונים (ישראלים וזרים) משתתפים בסיכון שיזמים וחברות לוקחים על עצמם בשלבי המחקר והפיתוח. החברות (כולל חברות קטנות ובינוניות) יכולות להיעזר במענקים אלו על מנת למנף את הכספים שהן מקצות לטובת מחקר ופיתוח. מינוף כזה יכול לסייע להרחבת סל המוצרים של החברה, לקיצור הזמנים הנדרשים להבאת מוצר חדש לשוק, ולהקטנת העלויות המידיות הנדרשות למימון פיתוח מוצר כזה.



מה נדרש?



הדרישות של כל אחד מהגופים שונות אך ישנן מספר דרישות המשותפות לרוב הגופים:



• חדשנות: כל הגופים ירצו לראות פרויקט עם חדשנות טכנולוגית. כל גוף מגדיר מעט אחרת את אופי ורמת החדשנות שהוא דורש.



• כדאיות: יש להראות היתכנות עסקית ושיווקית של הפרויקט המתוכנן.



• יכולות פיננסיות: רוב הגופים אינם מממנים את כל עלויות הפיתוח ולכן נדרש מהחברה להוכיח כי ברשותה אמצעים למימון חלקה בפרויקט.



לא ניתן לסקור את כל המסלולים וכל המקורות. אך להלן המקורות העיקריים:



המדען הראשי במשרד התמ"ת:




לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת מסייעת למו"פ תעשייתי בישראל במגוון מסלולים:

יזם בתחילת הדרך יכול לפנות לתנופה ולקבל סיוע בבדיקת ההיתכנות השיווקית והטכנולוגית של הרעיון שהגה. היקף התמיכה במסלול זה הוא בשיעור של עד 85% מהתקציב המאושר, עד לתקרת מענק של 200,000 שקל.



חברות בשלב מעט יותר מתקדם יכולות לפנות לחממות הטכנולוגיות הפזורות ברחבי הארץ ומספקות מימון, מקום והדרכה למשך כשנתיים.



חברות מגובשות עוד יותר יכולות להסתייע במסלול התחרותי של לשכת המדען הראשי אליו פונות חברות ממגוון מגזרים, סוגים וגדלים. במסלול זה גובה המענק הינו עד 50% מתקציב המו"פ המאושר (תוספות ניתנות למו"פ המתבצע באזור פיתוח א' או באזורי קו עימות).



חשוב לזכור שהסיוע מלשכת המדען הראשי הפך בשנה האחרונה לאטרקטיבי במיוחד על רקע המשבר והירידה בהשקעות פרטיות. במילים אחרות – התחרות גדלה והפרויקט שלכם יימדד מול פרויקטים רבים וטובים אחרים.



קרנות דו לאומיות:



בישראל קיימות חמש קרנות דו לאומיות התומכות בשיתופי פעולה של מו"פ תעשייתי:



• bird (ישראל ארה"ב)



• ciird (ישראל-קנדה)



• koril-rdf (ישראל-קוריאה)



• siird (ישראל-סינגפור)



• britech (ישראל-בריטניה) - הקרן מוקפאת בשלב זה



הקרנות רוצות בדרך כלל לראות שיתוף פעולה בין חברה קטנה (בדרך כלל הישראלית) לחברה גדולה (מהארץ המשלימה בקרן) אשר תסייע לא רק בפיתוח, אלא גם בפתיחת ערוצי שיווק בארץ היעד. היתרון הגדול במודל זה עבור החברות הקטנות הינו האפשרות שניתנת להן לדריסת רגל ראשונית בחברות הגדולות להן ירצו לחבור, בעלות נמוכה יחסית לשני הצדדים.
מועדי ההגשה משתנים מקרן לקרן, אך בדרך כלל ישנם שני מועדים בשנה.



האיחוד האירופאי:



תוכנית המסגרת השביעית (fp7) של האיחוד האירופי תומכת במחקר ופיתוח המתבצע במאגדים (קונסורציומים) הכוללים בתוכם חברות, גופי מחקר, וגופים אקדמיים ממדינות שונות באיחוד.



הקונסורציומים מוקמים כמענה לקולות קוראים (calls) בתחומים שונים המתפרסמים מעת לעת.
התוכנית אטרקטיבית במיוחד משום שבמקרה זה אין צורך להחזיר את המענק ומשום שבנוסף, מעבר לתועלת הכספית, ההשתתפות בקונסורציום מקנה גם רישות עם החברות המובילות באירופה. האיחוד האירופאי מעודד באופן אקטיבי השתתפות של חברות קטנות ובינוניות (sme) בתוכנית זו, בין היתר על ידי מימון חלק נכבד מהוצאותיהן.



מה עושים?



ראשית, יש למפות את תוכניות הפיתוח של החברה ואת התקציבים הנדרשים למימושן.



לאחר מכן ניתן לבחון מיהו ה"שידוך" הטוב ביותר למימון הפרויקטים השונים. יש לקחת בחשבון את התאמת הפרויקט לדרישות של כל גוף וגוף מצד אחד, ואת "עלויות" המימון מצד שני (גובה התמלוגים, קצב החזר, מגבלות על העברת ידע ועוד). יש לשים לב למועדי ההגשה השונים של כל גוף וגוף ולאופן ההגשה הנדרש.



והחשוב מכל – יש לזכור שפרויקטים רבים מתמודדים מול הפרויקט שלכם על הכסף. לגופים המממנים קריטריונים מוגדרים למימון ותהליכי אישור ממוקדים ביותר, המבוססים על העדפות – גלויות וסמויות, לכן, על החברות המבקשות מענק להיות ברורות, חדות ולענות באופן מקסימלי על הדרישות.



הכותבת היא יועצת עסקית, מומחית לתמריצים ממשלתיים