מנורה מבטחים: האבטלה והשווקים מטפסים ביחד לשיא

שיעור האבטלה הרשמי בארה"ב עבר בפעם השנייה בהיסטוריה את ה-10% ונקבע על 10.2%. אבל זו לא רק הכמות, זו גם האיכות. עיון בדו"ח המלא מראה כי בכל הפרמטרים האיכותיים נרשמה הרעה:



הכמות



הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של התעסוקה בארה"ב (bls) מפרסמת דו"ח מלא בנוגע לתעסוקה בארה"ב. על פי הדו"ח, שיעור האבטלה עלה מ-9.8% ל-10.2%. כאשר מספר המובטלים עלה ב-558 אלף לשיעור האבטלה הגבוה ביותר מאז 1983. הלשכה מפרסמת גם את אחוז המובטלים מתוך כוח העבודה שכולל לא מועסקים, מועסקים במשרה חלקית וכאלו שהתייאשו מלמצוא עבודה - מדד זה (הנקרא u-6) עומד על 17.5% - עלייה מ-16% בספטמבר. נדגיש שעל פי מדד זה אחד מכל 6 אזרחים אמריקאים לא מועסק בעבודה שהולמת את כישוריו!



אבל לא רק כמות המובטלים נמצאת כמעט בשיא כל הזמנים. גם "איכות" דו"ח התעסוקה נמוך. ניתן לבחון את "איכות" הדוח על פי מספר פרמטרים:



הזמן בו לוקח למצוא עבודה



הלשכה מדווחת על הזמן בו לוקח למצוא עבודה. מן הסתם ככל שהזמן ארוך יותר כך זה מראה על עומקו של המיתון (אף על פי שעברנו רשמית לצמיחה ברבעון השלישי). מתוך כוח העבודה כ-5.7% לא מצליחים למצוא עבודה יותר מ-15 שבועות.



הנתון הזה נמצא בעלייה (אמנם מתונה) כאשר בספטמבר 2009 הוא היה 5.3%. השאלה הברורה שעולה היא כיצד אזרח שלא מצליח למצוא עבודה זמן כה רב יכול לעזור לחברות להרחיב את שורת ההכנסות?



היקף המשרה



בעיה נוספת היא איכות המשרה. הלשכה מפרסמת מדד המחשב מהו אחוז העובדים שמצאו עבודה אך רק במשרה חלקית. לא מדובר על סטודנט הופך המבורגרים העובד במשמרות להנאתו, אלא על עובדים שעבדו בעבודה במשרה מלאה ועקב מצב הכלכלה לא מצליחים למצוא משרה כזו. גם נתון זה נמצא בעלייה כאשר
כ-6.9% אחוז עובדים במשרה חלקית עקב קושי במציאת עבודה (עליה מכ-6% בספטמבר 2009).



מי מפוטר



דוגמא נוספת לבעיה היא מי מועסק ומי מפוטר. על פי הלשכה בחודש אוקטובר פוטרו 61 אלף עובדים במגזר הייצור, אבל נוצרו כ-45 אלף משרות בחינוך ובריאות. לא בדיוק תמהיל משרות תומך צמיחה.



מה יקרה לכוח העבודה בהתאוששות



חישוב שיעור האבטלה הינו שבר (אחוז) שמחושב מכאלו שאינם עובדים (במונה) חלקי כוח העבודה (במכנה). נאמר וסנטימנט הביטחון הצרכני הוא כזה שאנו מאמינים שמצב הכלכלה משתפר.



מה יקרה לאותו מובטל שהתייאש? אותו המובטל שכרגע נמצא מחוץ לסטטיסטיקה יחזור לכוח העבודה, יגדיל את המונה ואת המכנה וכך יאט את קצב הקיטון בשיעור האבטלה המדווח. (נסביר: נאמר ויש 3 מובטלים מתוך כוח עבודה של 10 אזרחים. השבר מניב 3% שיעור אבטלה. נניח שאזרח מיואש התחיל לחפש עבודה, האזרח הזה שלא נספר במונה ולא במכנה חוזר להיכלל בכוח האבטלה ולכן מביא לשיעור האבטלה של 4/11 שהם 3.6% - כך ששיעור האבטלה עלה...)



כמה זמן יכול לקחת עד שנראה את שיעור האבטלה מתחיל לרדת



מודלים שונים מדברים על שיעור אבטלה גבוה מ-10% לפחות בחצי הראשון של 2010. אך גם אם הנתון הזה נראה מוגזם, ננסה להבין מהמיתונים הקודמים כמה זמן לקח לשיעור האבטלה לחזור לרמתו לפני המשבר.



שיעור האבטלה בין השנים 1966 ל-2009







מקור: בלומברג



כפי שניתן לראות בתרשים, שיעור האבטלה הממוצע בארה"ב הינו 6% (הקו הירוק). אגב, ניתן לראות בבירור ששיעור האבטלה בשנות ה-2000 נמוך משמעותית מ-6%, והמספר הזה מייצג יותר את שיא שיעור האבטלה ב-2003.



כמה זמן לקח לשיעור האבטלה לחזור לממוצע שלו משיאו?



בשנת 1982, שיא האבטלה אי פעם (10.8%) לקח כ-5 שנים לרדת חזרה ל-6%!



בשנת 1992 לקח כשנתיים לחזור לממוצע.



בשנת 2003: לקח כ-4 שנים לשיא האבטלה לרדת עד לרמה שהתחילה לעלות שוב.



האם שיעור האבטלה יהפוך מ-lagging indicator ל-leading indicator?



במקרו כלכלה מבחינים בין שני סוגי נתונים: leading ו-lagging. הראשון הינו נתון מקרו שמקדים את נתוני הצמיחה הרשמיים. שוק המניות נחשב לכזה מכיוון שהוא נתפש כמי שמקדים את הצמיחה הריאלית.



סוג הנתון השני הינו סוג שמגיב באיחור - הכוונה שקודם כל הכלכלה תיכנס למיתון, ורק לאחר מספר חודשים נתון ה-lagging (שכאמור, מגיב באיחור) יצביע על כך.



לאור העובדה ששיעור האבטלה נמצא בשיא, שהזמן למצוא עבודה גדול ושאחוז העובדים שהתייאשו למצוא עבודה רק גדל - נשאלת השאלה מהיכן כל אותם מובטלים מתממנים?



הייחוד של המשבר הזה הוא שהוא שילוב של משבר אשראי עם משבר ריאלי, ושאותם מובטלים מתקשים להשיג אשראי על מנת לשמר את רמת החיים שלהם. בנוסף, העסקים הקטנים עדיין חסומים לאשראי בהיקפים שהיו רגילים להם, וללא מינוף קשה לראות כיצד הם יגדילו את מצבת כוח האדם שלהם.



האם שיעור האבטלה הגבוה רומז לנו שהפעם הוא יפגע בצמיחה ולא רק מגיב באיחור?



אז למה השווקים עולים?



רגע, אם דו"ח האבטלה היה כל כך רע אז למה השווקים עולים? כמו שבשבוע שעבר שאלנו למה השווקים יורדים - השבוע נשאל למה הם עולים.



ראשית, העובדה שהתנהגות שוקי המניות לא מתיישבת עם נתוני מקרו מראה על הלחץ בשווקים. כפי שתיארנו בשבוע שעבר השוק נשלט על ידי שני שחקנים מנוגדים: הראשון הינו המשקיע שעלה עם הראלי מחודש מארס.



אותו המשקיע מעוניין לשמר את הרווח השנתי היפה שלו, והוא נלחץ מריח ראשון של מימוש. השני הוא המשקיע שהחמיץ את מרבית הראלי, והוא רק מחכה לירידות בשווקים על מנת להכניס כסף נזיל נוסף לשוק. שני הגישות האלו מביאות לתנודתיות חדה בטווח הקצר.



שנית, ישנם כמה הסברים שנזרקו בתקשורת בניסיון להסביר למה השוק הגיב בחיוב לשוק התעסוקה:
הדוח מראה על האטה בקצב הגידול באבטלה ושהדוח מראה על עלייה בפריון. מכיוון שעלייה בפריון העבודה מתיישבת עם מיצוי כוח התעסוקה וצפי לדרישה לעובדים נוספים, הדוח חיובי.
לי הסברים אלו נראים קצת מאולצים.



השווקים בחרו להתעלם מנתוני התעסוקה ובחרו להתמקד בהודעת ה-g20 על המשך תוכניות התמריצים. בהנחה ונראה נתוני תעסוקה חלשים גם בקריאות הבאות (כולל זו של יום חמישי), אנו מניחים שהשוק יגיב בהתאם.



תיק השקעות מומלץ:



הנחות עבודה:



• הריבית בארה"ב תישאר נמוכה לפחות עד יוני 2010.



• הגידול בשיעור האבטלה מאט.



• האינפלציה במדינות המפותחות עדיין נמוכה.



• מצד אחד היקף ההנפקות בארה"ב, הגידול בחוב והגרעון הגבוה צפויים להביא לעליית תשואות באג"חים הארוכים. מצד שני, סביבת הריביות הנמוכה, הציפיות האינפלציוניות הנמוכות באופן יחסי והביקוש הגבוה להנפקות מביא לירידת התשואות. כרגע מאזן הכוחות מביא לסביבת תשואות של 3.2%-3.7% באג"ח לעשר שנים.



• המרווחים בעולם הגלומים באג"חים הבינוניים בדירוג השקעה עדיין אטרקטיביים, אך יש להאריך מח"מ בצורה מתונה.



• אסיה, ברזיל וחלק מהשווקים המתעוררים הוכיחו עמידות, וצפויים להוביל את הצמיחה העולמית.




הסקירה נכתבה על ידי חיים נתן, ממחלקת חו"ל במנורה מבטחים.