פרטנר הפכה לברווז צולע

    רוב הפרמטרים שפירסמה החברה לרבעון השלישי שלשום הצביעו על בעיה. אמיר טייג טוען כי הסיבה העיקרית לכך היא ההחלטה להרחיב את העסקים גם לתחומי האינטרנט והטלפון הביתי

    אמיר טייג

    חברת הסלולר פרטנר נחשבת אחת מסיפורי ההצלחה העסקיים הגדולים שהתרחשו בישראל. החברה הוכיחה כי ניהול נכון ומעט מזל יכולים להפוך חברה צעירה, המגיעה אחרונה לשוק, לחברה מובילה ולסמן שיתר המתחרים מתיישרים לפיו. ואולם פרטנר לא הצליחה להחזיק בעמדה זו לאורך זמן. מתחילת השנה הנוכחית היא איבדה מומנטום במהירות, ונהפכה לברווז הצולע של תעשיית הטלקום, לפחות בכל הנוגע לביצועיה הפיננסיים.

    שלשום, לאחר שני רבעונים פושרים, דיווח החברה על רבעון שלישי קטסטרופלי. כל הפרמטרים הפיננסיים הצביעו על בעיה. לעומת הרבעון המקביל, ההכנסות התכווצו ב-3.3%, הרווח התפעולי צנח ב-23.2%, שיעור ה-EBITDA מהמכירות ירד ל-36.2% והרווח הנקי צנח ב-20.3%. הפרמטרים התפעוליים הצביעו על מצב לא פחות קשה. ההכנסה הממוצעת למנוי (ARPU) ירדה ב-8.5% ודקות שימוש ללקוח (MOU) ירדו ב-1.9%. התוצאות היו כל כך שליליות, שהנהלת החברה לא יכלה להמשיך בהדחקה אופיינית ומסרה כי "תוצאות הרבעון השלישי חושפות בבירור את הצורך בשיפור הרווחיות". הצהרה יוצאת דופן בנוף הטלקום המקומי.

    האנליסטים עדיין אומרים זאת רק בשיחות סגורות, אך כנראה שהסיבה העיקרית להידרדרות שהובילה את פרטנר לנחיתות פיננסית מהותית מול מתחריה היא ההחלטה להרחיב את עסקיה גם לתחום האינטרנט והטלפון הביתי. מתחילת השנה רשמה פרטנר הפסד מצטבר של 86 מיליון שקל בגין פעילות זו, וזאת עוד לפני שהכסף נרשם בספריה כהשקעה. החברה אמנם אינה מדווחת על מספר מנויים, אך הערכות הן כי מדובר בכ-32 אלף מנויים בלבד, גיוס עלוב לנוכח ההשקעה האדירה. בחשבון פשוט, כל מנוי שגויס גרם לחברה הפסד של יותר מ-2,600 שקל. בהנחה כי מחיר השירות הממוצע הוא כ-100 שקל בחודש, ניתן לומר כי ייקח לפרטנר שנים רבות להחזיר השקעה זו.

    ואולם 86 מיליון שקל בעבור פרטנר, שמייצרת הכנסות של יותר מ-1.5 מיליארד שקל ברבעון, הם כסף קטן. הבעיה האמיתית של פעילות האינטרנט היא לא ההפסדים שהיא מייצרת, אלא תשומת הלב הניהולית שהיא דורשת. בשלושת הרבעונים האחרונים פרטנר מצליחה הרבה פחות טוב ממתחרותיה להניב הכנסות מלקוחותיה. היא עדיין נתפשת כמותג מוביל ובעלת שירות הלקוחות הטוב ביותר, אך בניגוד למתחריה, ובעיקר פלאפון, היא לא מצליחה לתרגם יתרון זה להכנסות.

    לא לקחת יותר מדי סיכונים

    נתוני פרטנר מצביעים על ירידה בהכנסות משירותים של 4.3% ברבעון השלישי. הכנסות אלו הם ליבת הפעילות של החברה והן התכווצו בקצב המהיר בתעשייה. לא פחות בעייתי מצבן של הכנסות התוכן, ללא SMS. תחום הכנסות זה נותר יציב ברבעון השלישי, כלומר הצמיחה המהירה שמאפיינת את התחום נעצרה לחלוטין. למרות המותג, למרות השירות הטוב ולמרות היתרון של פרטנר בדור השלישי, החברה לא הצליחה לתרגם יתרונות אלו לצמיחה. מנגד, מתחרותיה סלקום ופלאפון, שממוקדות רק בתחום הסלולר, מצליחות הרבה יותר.

    בתגובתו לתוצאות אמר המנכ"ל דוד אבנר כי "לחלק מהמתחרים שלנו יש אסטרטגיה של שב ואל תעשה, ולכן אצלם ניתן לראות הרעה בשירות וצמצום חדשנות". ייתכן שאבנר צודק, אך ההתנהלות הכללית בשוק התקשורת מצביעה על ההפך. שוק התקשורת נמצא כבר שנים במצב של קטיפת הפירות. היקפי ההשקעות שמבצעות החברות ביחס להכנסות שלהן (capex) הולכים ויורדים. החברות מאמצות מבנה הון אגריסיבי שמתבסס על מעט הון עצמי. גם פרטנר בדרך לשם. בשל צורכי המימון הגדולים של בעל הבית אילן בן-דב, החברה דיווחה על כוונות לבצע הפחתת הון ולחלק דיווידנד חד פעמי גדול של יותר ממיליארד שקל.

    חברה עם מבנה אגרסיבי, כפי שצפוי בפרטנר לאחר הפחתת ההון, אינה יכולה לקחת על עצמה יותר מדי סיכונים. היא נסמכת על תזרים המזומנים הגדול שמייצרת פעילות הליבה שלה. היא לא יכולה לשחק עם השקעות לא מהותיות, שמסבות את תשומת הלב שלה מפעילות הליבה שלה. היא לא יכולה להרשות לעצמה ירידה של 35.1% בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת, כפי שרשמה ברבעון החולף.

    בסופו של דבר רק הכסף מדבר בתעשייה אכזרית זו. שוק ההון ידע שלא לקנות את ההסברים החוזרים ונשנים של הנהלת פרטנר לגבי החולשה שמגלה החברה. בעוד המניות של המתחרות בזק וסלקום רשמו עלייה חדה של כ-51% במחיר מניותיהם בשנה החולפת, רשמה באותה תקופה פרטנר עלייה של כ-22% בלבד. כלומר, המשקיעים שהאמינו לטענות, נאלצו לשלם על כך במונחי תשואה, והרבה.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully