מחקרים בעולם: הניסיון חשוב יותר מגיל הנהג במניעת תאונות

שר התחבורה איים אתמול בהעלאת גיל הרישיון במידה שהנהגים הצעירים לא יתחילו לנהוג בזהירות. אולם לא בטוח שדווקא העלאת הגיל תהווה פיתרון להורדת מספר תאונות הצעירים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הכפופה למשרד התחבורה, פירסמה מחקרי בטיחות המוכיחים כי ניסיון בנהיגה הוא הגורם המשמעותי ביותר למעורבות בתאונות ולא הגיל. לפי המחקרים, חמשת החודשים הראשונים שלאחר קבלת רישיון הם המסוכנים ביותר, ובהמשך הסיכוי לתאונה יורד פי חמש.

ישנם גורמים נוספים המשפיעים על נהיגת צעירים. נוכחות נוסעים נוספים ברכב היא מסוכנת, כיוון שאלה מסיחים את דעת הנהג מהכביש ופעמים רבות גם מעודדים אותו לקחת סיכונים, באופן ישיר או עקיף (אם הנהג מאמין שאלה הציפיות ממנו). נוסעים מבוגרים, אגב, דווקא מפחיתים את הסיכוי לתאונה.



גורם נוסף הוא נהיגה בלילה, אשר מגדילה את הסיכוי לתאונה קטלנית ב-50%. בעיות הראות בלילה מחייבות נהיגה מתונה, אך הכבישים הפנויים מעודדים דווקא נהיגה פרועה יותר. לכל זאת יש להוסיף כמובן את שתיית האלכוהול. הרגישות של נהגים צעירים לאלכוהול גבוהה מאלה של מבוגרים, והם גם נחשפים אליו יותר במקומות בילוי.







גיל הרישיון בישראל דומה מאוד לזה הנדרש באיחוד האירופי. גם שם ניתן לקבל רישיון בגיל 17, במדינות כמו גרמניה ובריטניה. למעשה, במרבית המדינות בעולם גיל המינימום לקבלת רישיון הוא 18 ואף פחות. באיידהו שבארה"ב ניתן לקבל רישיון כבר בגיל 15. בישראל יהיה קשה להעלות משמעותית את הגיל כיוון שצעירים רבים נדרשים לנהוג בעת שירותם הצבאי.



אחת ההצעות היא רישיון נהיגה מדורג בן ארבעה שלבים (לעומת שלושה כיום)- לימוד נהיגה עם מורה, נהיגה עם מלווה, נהיגה ללא מלווה אך עם הגבלות (למשל - איסור על הסעת יותר מנוסע אחד) ולבסוף רישיון נהיגה מלא. אפשר גם להמליץ על התקנת אמצעי ניטור נהיגה כמו "הקופסא הירוקה", המאפשרים להורים לעקוב אחרי סגנון הנהיגה של ילדיהם גם כשאינם ברכב.