"איש שמפנק אותנו עם כל מיני תרומות ואחרות. שמרעיף עלינו הטבות שהמדינה לא יכולה לתת. צריך להיות איכפת לי שהוא לא יודע להסביר מהיכן הכסף", אמר פרקליט המדינה משה לדור בכנס הלבנת הון של לשכת עורכי הדין תוך שהוא רומז לארקדי גאידמק שמואשם בעבירות של מרמה והלבנת הון. בהמשך הדגיש לדור את השינוי התרבותי שצריכה החברה הישראלית לעבור. לדבריו, החברה צריכה לבדוק את האדם היטב לפני שהיא מעניקה לו מעמד רם. "אני לא בטוח שהצלחנו לזהות את האנשים שהגיעו עם הון רב כזכאים לקבל את המעמד. זה צריך להיות יעד חשוב שלנו".
לדור דיבר בהרחבה על האינטרסים הכלכליים של הבנקים לעומת הצורך באכיפה הדוקה ופיקוח על מעבר כספים חשודים. "הבנקאי אינו חייב רק לשמור סוד מפני כל העולם. הוא צריך לזהות את מה שנתפש בעיניו כחשוד ולמלא את חובות הדיווח על אותן פעולות שמאפשרות לרשויות לדעת מה בעצם קורה".
לדבריו, היה רושם שאין סטיגמה על עבירות דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון. "מין עבירת מט"ח כזו. זה לא כך. הלבנת הון היא החוליה האחרונה שמייצגת את המימוש של הרכוש שנגנב או התועלת הכלכלית של העבריין. אסור לנו להניח שזה עניין טכני. זה עניין בעל חשיבות עצומה וכלי עבודה של כולנו כדי להפחית את מספר עבירות המקור ולהפוך את החברה לנקייה יותר".
"עבירות הלבנת הון עומדות בפני עצמן ואינן פחותות מאחרות. לכן מוצדק לרכז מאמץ ולהקים צוותי משימה כדי לזהות את העבירות הללו. לצד הטיפול בעבירות הלבנה, אנו גם מבקשים לאכוף את הדין על מי שחייבים בחובות דיווח. הם אינם צריכים להיקרע בין החובה ללקוח או האינטרס של המוסד הפיננסי לחשיפת הפעילות שאולי תצמצם את פעולת הגוף הפיננסי, לחובת הדיווח", פירט לדור.
לדברי לדור, "באופן חלקי לפחות קיימת דילמה. אם אדווח, הלקוח אולי יעבור לבנק אחר ואני אצמצם את הפעילות שלי. אכיפת חוק זה חשובה להשגת היעדים וקליטת ישראל למדינת העמים והמדינות המתוקנות".
"האכיפה שלנו היום מבוססת על פרידה מההתבוננות המסורתית על העולם הפלילי הישן. העולם הזה אינו נותן מענה אפקטיווי דיו. מדוע להסתפק בהליך הפלילי? מדוע לא להתבונן בכמה זוגות משקפיים? מדוע שלא נבחר בדרך מושכלת אפקטיווית של בחירה בכלי המתאים בעיתוי המתאים כדי להתקדם?", ציין לדור בעניין התזה שיש לשלב כלים אזרחיים לצד האכיפה הפלילית המוכרת.
לדור סבור שהמערכת המשפטית צריכה לעבור שינוי כמו שהתחולל בצבא. "הצבא פועל היום בדרכים אחרות מבעבר. יחידה צבאית אינה יוצאת למערכה לבד. יש חדר מלחמה עם נציגויות של כל המערכות. מערכת אחת מסונכרנת שנותנת מענה. לא הזדרזנו להכיר בכך במערכת המשפטית".
בגילוי לב אמר שהתלבט לא מעט אם בישראל היה צריך לאמץ במהירות את כללי איסור הלבנת הון. "יש לנו כל כך הרבה צרות במקום מבודד ואנו חייבים לקיים כלכלה איתנה ובנקאות איתנה לצד החשש שהכסף הגדול לא יגיע לישראל", הציג את הבעיה. "השאלה היא אם זה הכסף הגדול". התשובה של לדור היא שהמדינה דווקא מקרבת משקיעים גדולים כשהיא אוכפת את חוק איסור הלבנת הון "הכסף הגדול יגיע רק אם ניתפש בעיני העולם כמדינה אוכפת חוק".
לקוח ממליץ לבנקאים להתמודד עם הפיתויים הקטנים של עסקות בהן הלקוח מעדיף שהבנק לא ידווח לרשות לאיסור הלבנת הון. "הבנקאי מתלבט כי הוא נמדד לפי הצלחה כלכלית. מה אני צריך את הצרה הזאת, הוא אומר לעצמו. אבל המעידות שלנו במקרי המיקרו הם אלה שיכולים לסבך אותנו בהמשך הדרך". הכנס אורגן על ידי עו"ד יעל גרוסמן.
משה לדור על ארקדי גאידמק: "איש שמפנק אותנו, צריך להיות איכפת לי שהוא לא יודע להסביר מהיכן הכסף"
עמית בן-ארויה
11.11.2009 / 13:10