וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עו"ד פיני רובין מוחה על אופן אכיפת החוק להלבנת הון; "אולי יסריטו ויקליטו אותנו בכל מקום?"

עמית בן-ארויה

11.11.2009 / 17:59

רובין: "אני צריך לפשפש בכליו של תושב חוץ ש-20 שנה התעסק במה שהתעסק? האם זה מעניין את מדינת ישראל?"



"אני לא שם את ידי באש שהיהודים הקפידו על המדיניות המיסויית שלהם בנכר. כולנו מבינים שאנו חוסמים את הנגישות שלהם לישראל. מה אני צריך לפשפש בכליו של מישהו ש-20 שנה התעסק בנכר במה שהתעסק? האם זה מעניין את מדינת ישראל כיסו של מישהו שלא הצהיר על עבירות המס שלו? אם אנו מחילים עליו את חוק הלבנת הון- שמנו שלט אין כניסה לישראל". כך אמר עו"ד פיני רובין בכנס הלבנת הון של לשכת עורכי הדין בתל אביב. בדבריו הדגיש כי משקיעים פוטנציאליים בורחים מישראל בשל חוק איסור הלבנת הון שדורש דיווח קפדני על תנועות כספים.



בין המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, עו"ד יהודה שפר, לעו"ד רובין התפתח באחד הפאנלים עימות שבו שפר גרס כי יש להוסיף את עבירת המס כעבירת מקור לסעיף 3 א' לחוק איסור הלבנת הון, ואילו רובין טען שהגברת האכיפה בשיטה זו היא מוגזמת. עד כה, לפי החוק הקיים, בסעיף זה ניתן להאשים רק בצירוף עבירות מקור חמורות. התכלית המקורית של חוק איסור הלבנת הון מ-2002 היא לחימה בטרור העולמי בעקבות אסון התאומים, סחר בינלאומי בבני אדם, וסחר בסמים.



שפר חזר על הדוגמא הידועה של המאפיונר אלקאפונה שהרשויות האמריקאיות לכדו אותו בגין עבירות מס. "תיק זה מלמד שלא תמיד רשויות האכיפה מצליחות דרך המשפט הפלילי מצליחות למגר פעילות עבריינית, ולכן ארגוני פשיעה מתאימים לטיפול על ידי רשויות המס. הפוטנציאל לא ממומש כעת בגלל חומות סיניות שהמחוקק בנה". לדבריו, הרוח המנשבת בעולם דורשת הכנסת עבירות המס כעבירות מקור. הסניגורים שהיו בפאנל, עורכי הדין רובין וגלעד ברון, טענו כי המחוקק כלל לא חתר בשעתו לצרף את עבירות המס כעבירות מקור.



בציניות מה הציע רובין לשפר להתקין האזנות לכל האזרחים ולהסריט את צעדיהם. "כולנו נגד הפשיעה, אבל הכלים צריכים להיות מידתיים. חוק איסור הלבנת הון פרץ גבולות בגלל ההגדרות והעונשים. החוק מגלגל את העבירה למעגלים רחוקים".

אחד הדברים ששפר המליץ לעשות הוא להעביר מידע באורח יעיל בין הרשויות השונות כדי להילחם באורח מיטבי בפשיעה. רובין המשיך לנקוט בקו האירוני כשהמליץ לשפר להעביר את המידע לעיריות כי צריך לגבות ארנונה וגם לצדדים שעושים אתך חוזה. "כולנו ערומים בפני המדינה".



בפאנל אחר התריעו עורכי הדין נבות תל-צור ואיתן מעוז על האבסורד שבחוק איסור הלבנת הון. "מישהו כאן התבלבל", אמר תל-צור בנחרצות, "זה חוק שמהיום הראשון, התכלית שלו היתה ברורה: לחימה בפיגועי טרור, סחר בסמים ובנשים וארגוני פשיעה. לאן הגענו? אדם שזייף צ'ק - עובר בירה שהעונש המקסימלי עליה הוא שלוש שנים. אבל אם הוא זייף צ'ק של 500 שקל, לא אמרתי מיליון דולר, ולקח את הכסף. אותו אדם קבר את עצמו בעבירה של הלבנת הון של עשר שנים בגין העברת הכסף מחשבון לחשבון שזה פרי זיוף של עצמו".



לדברי תל-צור, המדינה עלולה להפוך כל אחד מאתנו לעבריין פוטנציאלי. הוא נתן כדוגמא מצב שבו אדם קיבל כסף מעבריין מוכר. "מה זה מוכר? יש עליו שלט? מה אני צריך לעשות, להקים משטרה פרטית ולבדוק מה מקור הכסף?". זה מה שהמערכת רוצה? אח גדול, משטר של פחד. זהו חוק דרקוני". בהמשך הציע לגנוז את תזכיר החוק שעוסק בהטלת חובות דיווח גדולות על עורכי דין.



עו"ד שוני אלבק, היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, שהנחה את הפאנל אמר בתגובה: "עורכי הדין הם לא צופים מהצד בין הציידים לניצודים. צריך להוריד אותם מהגדר. אנו לא לבד פה. למה באנגליה העבירה של הלבנת הון היא 14 שנות מאסר ובארה"ב 20 שנות מאסר? איך הבנקאים שם מסתדרים? בלונדון עורכי דין ורואי חשבון מדווחים וזו לא מדינה של מלשינים".



תל-צור ציין בתגובה כי "המאבק בעבירות הכלכליות הוא לא דרך הלבנת הון. יש שפע של עבירות מס, ניירות ערך, הגבלים עסקיים. אם נכשל המאבק הזה נחוקק אותם מחדש. חוק איסור הלבנת הון הוא אאוט אוף קונטקסט. חלפנות זה מקצוע מוסדר שמשלמים בו מס הכנסה. פתאום כולם הפכו לפושעים. צריך להוציא את זה מהלקסיקון".



הוא המשיך לתקוף אץ החוק וציין כי "כמו שמגן דוד אדום לא מחזיר תרומה שלא בדקו בציציות את מקורה. נגיד שיש חשד, אז מה צריך לעשות? להסתכל בגוגל? לקחת חוקר פרטי? אי אפשר לצאת מזה. אין להטיל את הנטל שעל המדינה על האזרח".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully