האם ממשלת ישראל תעדיף לשמור על האינטרסים של חברת טבע, או שתקריב אותם על מזבח הרצון להצטרף לארגון המדינות המפותחות (OECD)? זו השאלה המעסיקה בימים אלה את משרדי התמ"ת, הבריאות, החוץ והאוצר, המנהלים מגעים אינטנסיביים ביניהם ובשיתוף בכירים בטבע ובחברות תרופות ישראליות נוספות. זאת, כדי להסיר את אחד המכשולים הגדולים בדרך לצירופה של ישראל ל-OECD. בדיונים לא מועלים רק האינטרסים של טבע, אלא גם תקציב סל הבריאות ונגישות החולים למיגוון גדול של תרופות.
לפני ימים אחדים נחת על שולחנו של ראש מינהל סחר החוץ במשרד התמ"ת, בועז הירש, מסמך הכולל סדרת שאלות תמימות, לכאורה, בדבר כוונותיה של ישראל בעניין שמירה על קניין רוחני. לשתיים מהשאלות זיקה ישירה לתחרות העסקית בין חברות תרופות ישראליות וזרות. המסמך נשלח מוועדת הסחר של ה-OECD, בעקבות כינוס הארגון בהשתתפות נציגי ישראל בסוף אוקטובר.
המהלך ייקר את סל התרופות בישראל
מאחורי השאלות מסתתר מאבק ממושך על מיליארדי דולרים בשנה בין חברות המפתחות תרופות מקור (אתיות) לחברות ישראליות המפתחות תרופות חיקוי (גנריות), ובראשן טבע, החברה הגנרית הגדולה בעולם. השאלות הן דרך דיפלומטית לניסוח דרישות של מדינות ה-OECD מישראל לשנות חקיקה או נוהלים, כך שתוארך תקופת ההגנה על הפטנטים של החברות האתיות הזרות.
ההארכה תגרום לכך שחברות אתיות יוכלו ליהנות ממכירות בלעדיות, ואילו טבע והחברות הגנריות יוכלו להיכנס לשוק בשלבים מאוחרים ככל שאפשר. כך יגדלו כמובן רווחי החברות האתיות על חשבון אלה הגנריות, אך גם ממשלת ישראל תשלם על כך כסף רב, מכיוון שהתרופות האתיות יקרות בהרבה מהגנריות, מה שייאלץ את האוצר לממן בסל התרופות מוצרים יקרים.
"אני לא נגד כניסה ל-OECD, אבל צריך להבטיח שהגנריקה בישראל תוכל להמשיך לפרוח", אמר אתמול ל-TheMarker חיים הורביץ, סמנכ"ל בכיר בטבע ויו"ר ענף הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים. "מדובר באינטרס של כולנו, לא רק של טבע או של התעשייה הגנרית בישראל. הדרישות הבסיסיות של האמריקאים והאירופים הן דרקוניות. אנחנו מוכנים להתפשר, אבל יש דברים שחייבים לשמור עליהם. פריחת הגנריקה פירושה חיסכון בכסף ממשלתי בסל התרופות והכנסת מוצרים חדשים לטובת החולים", הוסיף.
"הבענו נכונות להתגמש על הארכות פטנטים - מתי אפשר לחדש פטנט ומתי אפשר להגיש שינויים על פטנטים. אם נמכור עצמנו עכשיו בשני גרוש, בהמשך נמצא עצמנו נפגעים מאוד. הגנריקה היא גם דרך לחסוך כסף ולהכניס הרבה מוצרים לסל הבריאות", הוסיף. לדבריו, בעוד כשנתיים צפויים להיכנס לשוק מוצרים גנריים שיוכלו להחליף מוצרים אתיים, שעלותם למשרד האוצר גבוהה במיוחד, ויהיה חבל לעכב את החיסכון האדיר הצפוי מכך לקופת המדינה.
"אנחנו מבינים את ההסתייגויות של ה-OECD בעניין קניין רוחני", אמר הורביץ. "אנחנו בקשר עם משרדי התמ"ת והבריאות, ואנחנו משוכנעים שהם מבינים גם אותנו ויודעים איפה הקווים האדומים שלנו. יש לנו אוזן קשובה בממשלה. לא מדובר רק בטבע, אלא בכל החברות המייצאות תרופות. דווקא לנו בטבע יש גמישות יחסית לחברות קטנות יותר. אנחנו יכולים להעביר פעילות למקומות אחרים, אם כי המטרה שלנו היא להשאיר כאן רק את מה שאפשר", הוסיף.
החברות מנצלות את רצון ישראל להצטרף לארגון
המחלוקת המרכזית בין ה-OECD לישראל היא הדרישה להארכת פטנט של חברה אינובטיבית (המייצרת תרופה מקורית) בחמש שנים. נראה כי ישראל מוכנה להאריך אותו בכשנה, במסגרת עסקה כוללת. בנוסף, החברות האינובטיביות רוצות לנתק את מועד תחילת ההגנה על הפטנט בישראל מתחילתה במדינות מפותחות אחרות. ישראל מסרבת לנתק את המועדים, כדי ליצור לחץ על חברות לרשום תרופות בישראל בהקדם, ולא לפגוע בכושר התחרות של חברות גנריות ישראליות בחו"ל.
כמו כן, ב-OECD מעוניינים להאריך את הבלעדיות בשיווק תרופת מקור בישראל מעבר לזמן הקבוע בחוק. לפי החוק, ההגנה ניתנת לחמש שנים וחצי ממועד רישומה בישראל, מתוך הנחה שאישורה במשרד הבריאות נמשך חצי שנה, כך שבפועל ההגנה היא לחמש שנים. בפועל, האישור במשרד הבריאות נמשך שנה, כך שההגנה היא ל-4 שנים וחצי.
בירושלים מעריכים כי חברות אינובטיביות מעוניינות לנצל את רצונה של ישראל להצטרף ל-OECD, ולכן לוחצות על הממשל האמריקאי ועל האיחוד האירופי לדרוש ממנה את מה שלא הצליחו להשיג בדרכים אחרות בשנים האחרונות.
בירושלים ובטבע לא הופתעו מהשאלות במסמך. הדברים נמצאים ממש בימים אלה על סדר היום בשיחות עם משרד הסחר האמריקאי, במטרה להביא להוצאתה של ישראל מהרשימה המחמירה של המדינות המפירות זכויות יוצרים. במסמך נבחנים נושאים נוספים הקשורים לקניין רוחני, כמו התייחסות לתוכניות להגברת המאבק בפיראטיות באינטרנט, שמירה על פטנטים ככלל ומתן תמלוגים ליוצרים. כן נדרשת ישראל להגדיל את כוח האדם העוסק באכיפת החוקים לשמירה על זכויות יוצרים.
מקורבים לשיחות העריכו כי השאלות אינן תנאים הכרחיים להצטרפות ל-OECD, וכי הן לא יטרפדו את ההצטרפות. "לכל היותר יצרפו אותנו וימשיכו ללחוץ עלינו כשנהיה חברים בארגון", אמר אחד המקורבים. "אני מניח שהממשלה תצליח לגבש מדיניות אחידה שתדע לשמור גם על האינטרסים של טבע, ולא להציג אותה כמי שמונעת את צירופנו ל-OECD", אמר מקורב אחר. "לממשלה אינטרסים מנוגדים. משרד התמ"ת רוצה להגיע לקו הגמר עם כמה שפחות סימני שאלה, ואילו משרד האוצר מסתכל על עלויות סל הבריאות, שטבע מוזילה אותן", הוסיף.
ישראל נבחנת ב-18 ועדות OECD לקראת קבלת ההחלטה בדבר צירופה לארגון. "מצבנו בוועדות השימוע בסדר, למעט ועדת הסחר ו-וועדת איכות הסביבה", אמר אחד המקורבים. "נראה שצברנו מסה מקצועית קריטית טובה, שתאפשר את הצטרפותנו. הבעיה אינה עניינים כלכליים, אלא לחץ פוליטי".
מקורב נוסף אמר כי "מדינות ערביות מפעילות לחצים על ה-OECD שלא לצרף את ישראל לשורותיו. הארגון עצמו משתדל לא להיות פוליטי, ואולם החלטת ההצטרפות תתקבל על ידי מועצת שרים של מדינותיו. החשש בירושלים הוא שאם עד מאי 2010 לא יתנהל תשליך שלום בין ישראל לפלסטינים, ייגבר הלחץ הערבי לא לצרף את ישראל. בארגון מודעים לזה, וגם הם רוצים לנטרל את הצד הפוליטי מהתהליך הכלכלי".
ממשרד התמ"ת נמסרה תגובה כללית, שלפיה הדיון בוועדת הסחר היה מורכב ועסק בעניינים רבים. בסוף הדיון ביקשה הוועדה לקבל הבהרות נוספות בשני תחומים, שאחד מהם הינו הקניין הרוחני, כבסיס לגיבוש עמדתה.