ב-12 בדצמבר מיהרו מאות אנליסטים מהאמפי-תיאטרון במטה מרק בניו ג'רזי, שנבנה בהשקעה של 250 מיליון דולר, לעבר אולם הכניסה כדי להתקשר למחלקות המסחר ולדווח על החדשות המדכדכות ששמעו. לפני כן העריכה סמנכ"ל הכספים, ג'ודי לואנט, כי ב-2002 לא תחול צמיחה ברווחי מרק, עמוד תווך של תעשיית התרופות ואחת מהחברות הרווחיות בארה"ב. האנליסטים צפו עד כה צמיחה של 8%. עד סוף היום ירדו מניות מרק ב-9.4% ל-60.7 דולר.
כמו חברות תרופות אחרות, גם מרק נתקלת בהתנגדות לאסטרטגיה שלה - קידום תרופות חדשות במחירים גבוהים, שלעתים אינן יעילות יותר מהתרופות הקיימות. בעת השגשוג הכלכלי בשנות ה-90 פעלה אסטרטגיה זו היטב. מעסיקים שילמו חלק ניכר מההוצאות הרפואיות, חולים לא חשו כאבים פיננסיים, ולרופאים נותני המרשמים לתרופות האלה, לא היתה סיבה לערער על נחיצותן. חלק מהתרופות החדשות היו גם חדשניות, במיוחד תרופות לטיפול במחלות כמו לחץ דם, בעיות כולסטרול ודיכאון.
באותם ימים, כשחברות הביטוח והמעסיקים ביקשו להאט את קצב עליית המחירים, הערימו עליהם היצרניות באמצעות תמריצים - ככל שחברת שירותי בריאות רשמה יותר מרשמים לתרופה מסוימת, כך גדלה ההנחה שקיבלה - ובאמצעות פרסום ישיר לצרכנים. ב-2001 פירסמה תעשיית התרופות בכ-2.5 מיליארד דולר.
בעקבות ההאטה הכלכלית, וככל שהחולים נדרשו לשאת בנטל גדול יותר מהעלויות, פועלות מדינות ארה"ב, לצד חברות שירותי הבריאות והמעסיקים המשלמים חלק ניכר מהחשבון, כדי לצמצם את ההוצאות על תרופות, שלפי נתוני המכון למחקר הטבות לעובדים (EBRI), עלו ב-92% בחמש השנים החולפות ל-116.9 מיליארד דולר בשנה.
חלקם חוברים יחדיו ברכישת תרופות ודורשים מהיצרניות הנחות גדולות. אחרים מסרבים לרכוש תרופות חדשות ויקרות שאינן יעילות משמעותית מגרסאות גנריות, ויש השוקלים חקיקה שתגביל את מחירי התרופות.
"זו תגובת נגד אמיתית", אמר רוברט ריישהאור, כלכלן ונשיא מכון המחקר האורבני (UI) בוואשינגטון, שכיהן בעבר כמנהל משרד התקציב בקונגרס. לדבריו, "קשיים תקציביים בארה"ב, העלייה החדה בפרמיות ביטוח הבריאות וההאטה הכלכלית" משנים את המשוואה. פטרישה וליסון, יועצת למיתון עלויות התרופות לחברות גדולות, בוטה הרבה יותר. "למעסיקים פשוט נמאס", אמרה.
ההודעה של מרק היתה האחרונה והמפתיעה בין אזהרות קודרות של חברות תרופות כמו בריסטול מאיירס, אליי לילי, שרינג פלאו ופרמסיה. וול סטריט הגיבה בירידות. מחיריהן של מניות התרופות ירדו ב-2001 ב-18% בממוצע, בעוד מדד סטנדרד & פורס 500 ירד ב-13%. מניות מרק ירדו ב-36%.
ההאטה הכלכלית הגלובלית, ירידה בתקציבים לשירותי בריאות ולחץ המדינות והמבטחים, יצרו את "האתגר הגדול ביותר לחברות התרופות מזה 25 שנים", אמר מנכ"ל פרמסיה, פרד חסן. אפילו תיאורו מהשבוע שעבר של מנכ"ל פייזר, הנרי מקינל - החברה צופה צמיחה דו-ספרתית ברווחים ב-2002 - הוחתמה בלחץ גובר מצד מעסיקים, חברות הביטוח והצרכנים. "לנוכח הוצאות הבריאות הגדלות, המשלמים ונותני השירותים מבקשים לבלום את העלייה בעלויות", אמר מקינל.
המפנה רק החל, אך הוא משפיע על הכנסות תעשיית התרופות. לפי חברת מחקר התרופות IMS הלת, הצמיחה במכירות שמונה מעשר התרופות הזוכות לפרסום הרב ביותר ותורמות לפחות מיליארד דולר להכנסות השנתיות של חברות התרופות, האטה ברבעון השלישי של 2001 לעומת הרבעון המקביל ב-2000.
מדובר בפרילוזק לכיב קיבה; סלברקס וויוקס לשיגרון; פקסיל, נגד דיכאון; קלריטין, אלגרה ופלונייז לטיפול באלרגיות; וויאגרה. רק זוקור ופראווכול המורידות את רמת הכולסטרול בדם, נהנו מהאצה במכירות, וזאת לאחר שבאייר נאלצה להפסיק מכירת תרופה דומה, בייקול, בשל תופעות לוואי קטלניות.
פרופ' פטרישה דנזון מבית ספר וורטון למינהל עסקים באוניברסיטת פנסילווניה, המתמחה בפרמצבטיקה, מעריכה כי הצמיחה של השנים האחרונות בהכנסות וברווחי חברות התרופות "אינה בת קיימא". הסיבה פשוטה - הלקוחות הגדולים ביותר של יצרניות התרופות הבינו כי הם יכולים להשפיע על המכירות באופן חד צדדי, וכי העלייה בהוצאה על תרופות מחייבת פעולה. בעקבות השחיקה בהכנסותיהן בשל ההאטה הכלכלית, מנסות כארבעים מדינות בארה"ב לרסן את ההוצאה על תרופות.
"מערכות שירותי הבריאות של המדינות (מדיקייד) קורסות", אמר טום סקאלי, מנהל המרכז הפדרלי לשירותי מדיקייד ומדיקייר (לגמלאים). בספטמבר קיבלה פלורידה רשות מהממשל הפדרלי לפי חוק מדיקייד, לנצל את כוחה כרוכשת תרופות כדי לכופף את ידה של פייזר, שהסכימה לממן תוכנית הסברה במדינה על ערכן של תרופות גנריות. לדברי סקאלי, מישיגן, מיין ולפחות תריסר מדינות מתכננות לבקש רשות לנקוט צעד דומה.
ב-2000 העבירה מיין חוק שאיים להטיל הגבלות על מחירי התרופות. פלורידה ומישיגן הודיעו לחברות התרופות כי אם לא יורידו מחירים, מוצריהן לא ייכללו ברשימת התרופות המועדפות של מדיקייד, המכסה את עלויות שירותי הבריאות של משקי הבית העניים.
מדינות רבות פועלות יחדיו כדי לקבל הנחות מחברות התרופות. ארקנסו ופלורידה מנסות לשכנע רופאים כי תרופות גנריות זולות, יעילות ובטוחות לא פחות מתרופות אתיות יקרות. "רופאים מקבלים חלק ניכר מהמידע שלהם על תרופות מסוכני המכירות של היצרניות", אמר קיי הנלי, מנהל תוכנית מדיקייד בארקנסו. "המחקרים שלנו מראים כי רוב האנשים אינם זקוקים לתרופות המפורסמות בהרחבה".
חברות התרופות משיבות מלחמה. ב-2000 ביקשה התעשייה מבית משפט פדרלי להורות למיין לבטל את החוק החדש, ולאחר שהפסידו ערערו לבית המשפט העליון. השדולה של התעשייה בוואשינגטון, פרמה, הגישה תביעה פדרלית נגד פלורידה ותביעה בבית משפט מדינתי נגד מישיגן.
חברות שירותי בריאות (HMO) רבות, וכן חברות גדולות המבטחות את עובדיהן באופן ישיר, מחייבות עובדים לשאת בחלק מעלות התרופות בעצמם, בפרט תרופות יקרות. לפי נתונים של בנק ההשקעות דויטשה בנק אלכס בראון, החלק של חולים בתשלום על מרשם לתרופות גנריות הוא כ-7 דולרים במ
מרד צרכנים נגד תעשיית התרופות בארה"ב
ניו יורק טיימס/ הארץ
26.12.2001 / 9:26