רגע, גם לי מגיעה עמלה

הכל כשורה בבנק דיסקונט. היו"ר הממורמר ובעלי השליטה המאוכזבים יישבו את כל המחלוקות ביניהם.

עוד 4 מיליון שקל פיצוי לשלמה זוהר, כך שחבילת הפרישה שלו גדלה מ-7 ל-11 מיליון שקל, והכל בא על מקומו בשלום. זוהר פורש מרופד היטב מתפקידו כיו"ר הבנק, בעלי השליטה יקבלו את היו"ר החדש שהם חפצו בו, הדירקטוריון לא יצטרך לשאול שאלות קשות ולנסות להגדיר למי נתונה חובת הנאמנות שלו - לבנק או לבעלי השליטה - וגם המפקח על הבנקים מרוצה.

הכל, כאמור, כשורה בבנק דיסקונט. עוד 4 מיליון שקל, וכבר אין בעיה של ממשל תאגידי. לא עולה יותר השאלה אם בעלי השליטה רואים את דירקטוריון הבנק כאילו הוא מונח בכיסם. אין מקום יותר לעסוק בשאלה אם ההדחה של יו"ר הבנק השלישי בגודלו בישראל היתה מוצדקת, או שמא נבעה מגחמה סתמית. אין יותר טענות בדבר זכות הציבור לדעת מדוע מודח יו"ר בנק בישראל. גם ההשוואות לבנק הפועלים, לפרשיות שבהן פיטרה שרי אריסון בהינף יד את היו"ר שלמה נחמה ואת המנכ"ל צבי זיו - גם ההשוואות האלה פסקו.

ושר האוצר? הוא אינו צפוי עוד להתנגד להדחה של זוהר - כפי שרמז באופן ברור לפני שבוע. דבריו של השר, שלפיהם המדינה לא תתמוך בהכרח בהדחתו של זוהר באסיפה הכללית של בעלי המניות בבנק, נועדו לאותת לבעלי השליטה שלא יעלו על דעתם לעקוף את דירקטוריון הבנק - בהנחה שהדירקטוריון היה צפוי להתנגד להדחתו של זוהר. דירקטוריון דיסקונט הרי כבר הפנים את הלקחים של שני האירועים שהיו בדירקטוריון בנק הפועלים, ושמהם הצטייר הדירקטוריון כחותמת גומי להחלטות של הבעלים. דירקטוריון דיסקונט, לפיכך, שאף להוכיח כי הוא קורץ מחומר אחר, וכי הדירקטורים אצלו מבינים את חוק החברות ואת חובת הנאמנות המוטלת עליהם לשרת את הבנק ולא את בעלי השליטה.

דירקטוריון בנק דיסקונט, על פי הערכות, עמד לכן להוכיח לבעלי השליטה בבנק כי הוא עצמאי ואינו כפוף להם. ועכשיו? עכשיו שולמו עוד 4 מיליון שקל, ואין שום צורך לגלות עצמאות כלשהי. אפשר לשחרר אנחת רווחה ולאשר בהצבעה קלילה את בקשתו של היו"ר הקודם לסיים את תפקידו - הוא מבקש, ולכן אין כל סיבה לחקור מדוע.

4 מיליון שקל עשו את כל ההבדל בין עוד פרשה בנוסח בנק הפועלים לבין בנק תקין שמנוהל באופן תקין ושלאיש אין טענות משפטיות או ציבוריות כלפיו. אין ספק: אם לפני שבוע האשמנו את משפחת ברונפמן בחוסר חוכמה וחוסר תבונה, על כך שהמשפחה לא למדה דבר מהטעויות שהיו בבנק הפועלים - הרי שחוסר התבונה היה דווקא שלנו. במחיר של 4 מיליון שקל הברונפמנים פתרו את כל הבעיות וקנו לעצמם את השקט שביקשו.

עכשיו, אם כך, הגיעה שעתנו לגלות מעט תבונה. עכשיו הגיעה השעה להזכיר כי הסיבה שזוהר קיבל את 4 מיליון השקלים הנוספים שלו היא קודם כל בזכותנו. אנחנו, העיתונאים, הקמנו קול צעקה, כאשר דווח על שיחת הטלפון בניו יורק שבה הוא בושר על הדחתו. אנחנו צעקנו ששוב חוזרות ועולות כל בעיות הממשל התאגידי בבנקים בישראל. אנחנו הגנו בגופנו על זוהר, כמי שלא ראוי להדיחו ללא סיבה מוצדקת. אנחנו דרשנו מהמפקח לגלות אותה נוקשות שגילה כלפי בנק הפועלים, וללמד את בעלי השליטה בבנק דיסקונט לקח. אנחנו הקמנו מהומת אלוהים על זכות הציבור לדעת, עד שהברונפמנים הבינו את הרמז - והגיעו עם זוהר לפשרה המקובלת על כל הצדדים.

אין ספק, כי הלחץ שאנחנו יצרנו היה גורם משמעותי בשיפור תנאי הפרישה של זוהר, ואם בזה היה בסופו של דבר מדובר - לא בממשל תאגידי, לא בניהול תקין ולא בערכים, אלא רק בשיפור חבילת הפרישה - הרי שלנו מגיע חלק. אנחנו תיווכנו בשיפור חבילת הפרישה של זוהר, ועל כך מגיעים לנו דמי תיווך. אנחנו מצפים לקבל את ההמחאה על שמנו בקרוב. הכתובת למשלוח: מערכת "הארץ", רחוב שוקן 21, תל אביב. תודה, ולא להתראות.