תובעים ייצוגיים מבקשים לבטל את הפשרה בתיק קלאב הוטל: "מדובר בהסכם כניעה ולא הסכם פשרה"

אישור הפשרה בתביעה ייצוגית של בעלי יחידות נופש באילת נגד קלאב הוטל מוטל בספק: שמונה מבעלי יחידות הנופש, שחלקם נמנים בקבוצת התובעים הייצוגיים, מבקשים מבית המשפט שלא לאשר את הסכם הפשרה, שכן לטענתם הוא נעשה על חשבון חברי הקבוצה. "לא זו בלבד שאינו מיטיב את מצבם של חברי הקבוצה, אלא שהוא מרע אותו ועלול להוביל את חברי הקבוצה התובעת מן הפח אל הפחת". לטענתם, "במקום שההסכם יביא להפחתת דמי האחזקה הוא מביא להאמרתם ובמקום שידובר בהסכם פשרה מדובר בהסכם כניעה".



ב-2003 הוגשה תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית בסך 41 מיליון שקל נגד קלאב הוטל בגין דמי אחזקה מופרזים שנגבו במשך 3 שנים קודם לכן. אז נטען כי דמי האחזקה השנתיים בגין השימוש בסוויטות במלונות חושבו שלא על פי ההסכם. לטענת התובעים שיטת החישוב של קלאב הוטל לא היתה הוגנת, משום שהם נדרשו לשלם בגין יחידות שאינן בשימוש, בתקופות בהן התפוסה במלון אינה מלאה.



התביעה הוגשה בשם 6,000 נפגעים, אך המשמעויות המשפטיות יהיו תקפות לגבי 30 אלף בעלי יחידות. ההסכם הסדיר למעשה את שיטת החישוב של דמי האחזקה. בהסדר הושגה הסכמה על שיטת חישוב חדשה, החל מ-2012. לפי שיטה זו יחולק התשלום תמורת הוצאות קבועות של המלון (ארנונה, ביטוח וכדומה) לפי מספר היחידות, וקלאב הוטל תשתתף בהוצאות אלו בין אם היחידות תפוסות או ריקות. לגבי ההוצאות המשתנות (כגון חשמל, מים), דמי האחזקה השנתיים הסופיים יחולקו לפי התפוסה בפועל. בנוסף, הסכם דמי האחזקה נוסח מחדש כך שלפי הבקשה לאישורו, בעלי היחידות לא יצטרכו לשלם הפרשים בסך 95 מיליון שקל לטובת קלאב הוטל. הפשרה נחתמה בין הצדדים במאי והיא עדיין לא קיבלה את אישור בית משפט.



בבקשה שהוגשה אתמול לבית המשפט המחוזי טוענים המבקשים, באמצעות עוה"ד שחר ולר ועומר דקל, כי המצג בהסכם המוצע לפיו קלאב הוטל מוותרת על סכום של 95 מיליון שקל אינו נכון, שכן חוב זה כלל אינו קיים. חוב זה, נטען, נובע מההפרש בין שיעור דמי ההחזקה לשנים 1997-2009 אילו היה מחושב בהתאם לתפוסה בפועל לבין דמי האחזקה שאותם שילמו בעלי הזכויות בפועל בשנים אלה. אולם, טוענים המבקשים, הטענה שיש לחשב את דמי האחזקה לפי תפוסה בפועל היא מופרכת. היעלה על הדעת כי בעל זכות ביחידת נופש ששילם עשרות שנים לקלאב הוטל דמי אחזקה בהתאם לדרישתה, יחשב כמי שחייב לה כסף? מקשים העותרים.



עוד נטען כי ההסכם המוצע משנה את נוסחת החישוב של דמי האחזקה לרעת בעלי הזכויות, שכן בעוד שלפי החוזה המקורי אין מקום להתחשב לצורך חישוב דמי האחזקה בעובדה שחלק מהיחידות במלון לא נמכרו, הרי שלפי ההסכם קלאב הוטל רשאית להתחשב בכך ובשיעור התפוסה באותן יחידות ביחס למה שהוגדר בחוזה כהוצאות משתנות, וכל זאת ללא כל יכולת בקרה או פיקוח מצד בעלי הזכויות. בנוסף, נטען, ההסכם מאפשר לה לנטרל חלקים מבית המלון ובכך להעמיס את הוצאות אחזקתם הקבועות על בעלי הזכויות. לטענתם, באחרונה הם קיבלו משלוח דרישות תשלום לבעלי הזכויות בגין שנת 2010 , לפיהן דמי האחזקה גבוהים בכ-10 אחוז מאלו שהתבקשו ב-2009. לפי הנטען, בשנת 2011 הייקור יהיה בשיעור גבוה עוד יותר.



למבקשים גם טענות כלפי בא כוחם של התובעים הייצוגיים, עו"ד דורון לוי ממשרד עמית, פולק, מטלון, אשר לטענתם "דווקא זה אשר מחויב לפעול בנאמנות ובמסירות לטובת הקבוצה התובעת, דווקא הוא צפוי לשלשל לכיסו סכום עתק: לא פחות מ-5 מיליון שקל המצטרפים לסך של כ-1.5 מיליון שקל אשר כבר שולמו לו". לטענתם, "המתיימר לייצג את הקבוצה חתם על הסכם הצפוי להוביל להעלאה משמעותית של דמי האחזקה בעתיד תוך שאותו הסכם עצמו מקנה לו זכות לקבלת שכר טרחה בהיקף אדיר. במצב דברים זה לא ניתן להימנע מתהייה רבתי אודות השיקולים העומדים ביסוד ההסדר המוצע". לפי הנטען, הנשכרים מאישור ההסכם הם קלאב הוטל, שתגבה דמי אחזקה גבוהים יותר בעתיד בעשרות מליוני שקלים, לוי שיזכה לשכר טרחה האמור ועו"ד איל גולדנברג, בא כוחם הקודם של התובעים היצוגיים, שיקבל שכר טרחה של 640 אלף שקל.