חברת קאהוטס תובעת לאשר פיטורי עובדת בחופשת לידה

חברת קאוהטס הגישה לבית הדין לעבודה בתל אביב תביעה נגד עובדת החברה לשעבר ומפקחת העבודה לחוק עבודת נשים באזור הדרום. בתביעתה מבקשת החברה, באמצעות עו"ד נריה כהן ממשרד עוה"ד פלס מוזר ושות', כי בית המשפט יאשר את פיטוריה של העובדת לשעבר וכי יקבע כי אין מקום לנתינת סעד לעובדת, הנובע מפיטוריה ללא היתר המפקחת.



בספטמבר 2001 תבעה העובדת לשעבר את החברה ואת החברה האם הממוקמת בארה"ב, בדרישה להחזירה לעבודה ולשלם לה את שכרה וזכויותיה בהתאם לחוזה שחתמה עם החברה הבת הישראלית. בתביעתה, באמצעות עוה"ד רון סמוראי ואורן יוגב ממשרד עוה"ד מיימון, סמוראי ושות', טענה העובדת כי פיטוריה אינם חוקיים כיוון שפוטרה כשהיתה בחופשת לידה.



העובדת ביקשה כי במידה שבית הדין יקבע שאכיפת יחסי העבודה בלתי אפשרית ו/או אינה צודקת ו/או אינה סבירה, אזי שבית הדין יקבע לה פיצויים בגובה של 151,652 שקל, הכוללים פיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתה, פיצויי פיטורים שלא כדין, דמי הודעה מוקדמת, פדיון ימי חופשה, החזר הוצאות נסיעה ושכר עבודה עבור 45 ימים מתום חופשת הלידה.



בתביעה שכנגד, טוענת החברה כי על רקע החלטת החברה האם הוחלט על הפסקת פעילות החברה הבת בישראל - מרבית עובדיה פוטרו, לחלק קטן מהם הוצע לעבור לארה"ב. במארס 2001 הודיעה החברה לכל העובדים מי האנשים שיבצעו רילוקיישן ומי יפוטרו עם סגירת החברה במאי 2001. הנתבעת לא היתה ברשימת האנשים להם הוצע לעבור לארה"ב.



החברה הציעה לנתבעת לעזוב מיד ולקבל פיצויי פיטורים, או להמשיך לעבוד עוד מספר שבועות. הנתבעת העדיפה להמשיך לעבוד, כאשר באמצע אפריל פוטרה באופן רשמי בשיחה עם מנכ"ל החברה, ושלושה שבועות אחר כך קיבלה מכתב פיטורים. החברה טוענת כי 24 ימים לאחר שיחת הפיטורים עם מנכ"ל החברה יצאה העובדת לחופשת לידה מוקדמת.



במקביל, פנתה החברה כבר בחודש אפריל למפקחת העבודה לחוק עבודת נשים באזור הדרום על מנת לקבל היתר לפיטורי הנתבעת. בתחילת מאי פנתה שוב החברה למפקחת העבודה שתפעל לזרז את מתן ההיתר מכיוון שהחברה עמדה להפסיק את פעילותה בארץ עוד באותו החודש.



התובעת טוענת כי הנתבעת לא פוטרה על רקע היותה בהריון אלא על רקע שינויים מבניים בחברה. המפקחת שוכנעה לתת היתר לפיטורים בחודש מאי, אך בעקבות הודעת הנתבעת כי יצאה לחופשת לידה, החליטה המפקחת בחודש אוגוסט, 4 חודשים לאחר הפנייה הראשונה של חברת קאהוטס, כי אין בידה את הסמכות לתת היתר בנסיבות שנוצרו.



התובעת מבקשת מבית המשפט לקבוע כי היתה למפקחת סמכות לתת היתר לפיטוריה של העובדת לשעבר, לפני יציאתה לחופשת הלידה, ומכיון שלא עשתה כך - טעתה, ולכן יש לראות בפיטורי העובדת פיטורים בני תוקף. עוד מבקשת התובעת מבית המשפט לקבוע כי יש בהתנהגותה של העובדת לשעבר שימוש לרעה וחוסר תום לב, "בכך שהתנהגותה וביציאתה לחופשת לידה מוקדמת הכריעה את גורל הבקשה ליתן היתר והכל על מנת להתעשר על גבה של התובעת".



בנוסף, מבקשת התובעת מבית המשפט לקבוע כי אין מקום לנתינת סעד לעובדת לשעבר הנובע מפיטוריה ללא היתר. (עב- 6924.1/01)