"ענף קרנות הפנסיה בישראל מאופיין בריכוזיות הגבוהה ביותר מבין מוצרי החיסכון הפנסיוני האחרים" - כך קובע דו"ח המפקח על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר, ידין ענתבי, ל-2008. הדו"ח פורסם בשבוע שעבר וכמעט ולא זכה לכל התייחסות. לפי הדו"ח, 83% מסך הנכסים בקרנות הפנסיה החדשות נתונות בידי שלוש קרנות בלבד: מבטחים של מנורה, מקפת של מגדל ומיטבית עתודות של כלל. מהדו"ח עולה שגם תחום ביטוחי החיים מאופיין בריכוזיות גבוהה - שלוש החברות הגדולות מגדל, כלל והפניקס מחזיקות ב-74% מהנכסים המנוהלים בענף.
מדובר גם בכסף גדול: על פי הדו"ח, ההפרשות לפנסיה של השכירים בישראל הסתכמו אשתקד בכ-42 מיליארד שקל, לעומת 40 מיליארד בשנת 2007. כידוע חלה חובה על פי חוק, מאז השנה שעברה, להיות מבוטח באחת מקרנות הפנסיה המפורטות, כך רק במהלך 2008 הצטרפו לקרנות שבבעלות פרטית כרבע מיליון עובדים נוספים. עתה, כ-1.3 מיליון עובדים עמיתים בקרנות אלה כ-44% מכלל העובדים. כך, שמצד אחד, מובטחות הכנסות נאות בשנים הקרובות לאילי ההון השולטים בקרנות - ומצד שני, החוק אינו נאכף. כך ש"חובה" קיימת אולי בחוק, אבל לא במציאות.
בעקבות הריכוזיות הגוברת של קרנות הפנסיה המופרטות, דמי הניהול שנגבו המשיכו לעלות. בקרנות הפנסיה הסתכמו דמי הניהול, יחד עם הוצאות אחרות, ב-761 מיליון שקל - גידול של 16% לעומת 2007. זאת אף שאותן קרנות הסבו למשקיעים הפסד של כ-6 מיליארד שקל.
דמי הניהול בקופות הגמל צמחו ב-14% למרות הקיטון שחל בהיקף הנכסים בשיעור של 20%, ועל אף ההפסד העצום של 43.8 מיליארד שקל שגרמו לחוסכים בהן. רק בביטוחי המנהלים ירדו דמי הניהול ביותר מ-50%, בשל הפוליסות המשתתפות ברווחים שקושרות בין חלק מדמי הניהול הנגבים לביצועי הפוליסה.
סך הנכסים שנוהלו במגוון אפיקי החיסכון הפנסיוניים הפעילים הסתכם בסוף 2008 ב-355 מיליארד שקל, לעומת 420 מיליארד שקל ב-2007. עיקר הירידה נובע מהמשבר בשווקים הפיננסיים, שגרם לתשואות שליליות בכלל האפיקים. נכסי קופות הגמל מובילים בנתח השוק שלהם עם 219.3 מיליארד שקל - כ-62% מכלל המוצרים הפנסיוניים. ביטוחי המנהלים ניהלו בסוף 2008 נכסים בהיקף של 87.6 מיליארד שקל וקרנות הפנסיה 48.3 מיליארד שקל.
התמונה הכוללת העולה מן הדו"ח, עבור השכירים של היום והגמלאים לעתיד, קשה במיוחד: מצד אחד הקרנות משקיעות עוד ועוד כספים בבורסה וברכישת אג"ח של הטייקונים. מצד שני, חרף ההפסדים בעקבות המשבר הקפיטליסטי העולמי, העמלות ודמי ניהול תופחים ללא קשר לתשואה של הקרנות. השורה התחתונה העולה מן הדו"ח של ענתבי: השקעות מסיביות של החסכונות הפנסיונים של העובדים בשוק ההון מסכנות אותן. ומה מציע ענתבי כדי להתמודד עם הסכנות הטמונות בשוק ההון? הוא רוצה לאמץ את ה"דגם הצ'יליאני" בפנסיה.
האם ה"דגם הצ'יליאני" של פינושה יעזור?
ל"דגם הצ'יליאני" שלושה עקרונות: כל קרנות הפנסיה מופרטות, כל החסכונות לפנסיה מיועדים אך ורק לשוק ההון ומדיניות ההשקעה מבחינה בין חוסכים צעירים לבין חוסכים מבוגרים יותר. זהו הדגם שעוצב בידי תלמידיו של הכלכלן הניאו-ליברלי מילטון פרידמן בעת הדיקטטורה של הגנרל פינושה. במסגרת יישום הסעיף הראשון בתוכנית, צ'ילה היא המדינה היחידה בעולם בה הופרט כל מערך הפנסיה. במדינות אחרות, גם באלה שבהן בוצעו הפרטות בתחום הפנסיה, כגון ישראל, נותרו במערכת הפנסיה חלקים שאינם בבעלות פרטית. כך, למשל, קרנות הפנסיה הוותיקות בישראל לא הופרטו עד כה - הפנסיונרים הוותיקים של שירות המדינה מקבלים פנסיה תקציבית.
כללי החיסכון הפנסיוני בצ'ילה נותרו בעינם גם לאחר הפלת הדיקטטורה. אך מה קרה בינתיים לגמלאים של צ'ילה? כל החוסכים לפנסיה (צעירים כמבוגרים) וכל הגמלאים בצ'ילה גילו בשנתיים האחרונות, שכל ההשקעות, לרבות אלה שנחשבו "בטוחות" ואלה שהוגדרו "מסוכנות", הפכו לאסון של ממש.
הסיבה לאימוץ ה"מודל הצ'יליאני" אינה נעוצה במצוקת הגמלאים. היא דומה לסיבה שהביאה את ממשלת ישראל להפריט את מערך הפנסיה - לאו דווקא מצוקתם של הגמלאים. הסיבה היא, כפי שהסביר ענתבי בנאום שנשא ב"וועידת גלובס לעסקים" בדצמבר אשתקד: "צריך להיזהר מדיבורים הנשמעים עכשיו על כך, שהכסף לא צריך להיות בשוק ההון. צריך לזכור: הכלכלה הפיננסית היא הגורם שמאפשר את קיומה של הכלכלה הריאלית". גם הממונה לשעבר על שוק ההון אייל שלוש, קרא לאפשר השקעת כספי פנסיה במסלולים עם סיכון, שכן אחרת "יעלה מחיר ההון". במילים אחרות: הדאגה של אנשי האוצר, הוגי רפורמת הפנסיה נוסח צ'ילה, היא קודם כל דאגתם לכמות ההון שתעמוד לרשותם של בעלי ההון.
הכותב הוא פעיל במכללה החברתית-כלכלית